לילה טוב - קשה לי מאוד - שיתוף...
חייב לשתף, להיוועץ - אני בסערת רגשות - לא יודע מה לעשות
נתחיל בכך שאני כמעט בן 25, סטודנט לפסיכולוגיה (שנה ג') ועובד בעבודה מסודרת - מה שהחברה מכנה לרוב כאדם עם "ראש על הכתפיים". לפני כשנתיים הכרתי בחור (אז בן 16.5) דרך אתר הכרויות באינטרנט. כפי שכבר הבנתם אני הומו. יצאתי מהארון למחצה במרוצות השנים (חלק מהחברים יודעים, אמא יודעת וכך גם אחיי - המשפחה המורחבת לא יודעת). במשך שנתיים הייתי מאוהב בילד/נער שהיה במערכת זוגית בשנה וחצי האחרונים. הקשר בינינו הסתכם בידידות ואף היה רדוד במרבית הזמן. בקיץ שעבר (יוני לערך), חודש הקשר והתחזק (נפגשנו פעמיים, אעפ"י שעד הקיץ האחרון לא נפגשנו זה עם זה ומרבית הקשר שלנו היה אינטרנטי). ביולי נסעתי לארה"ב לביקור משפחתי ועבדתי בעסק של אחי אשר מתגורר שם למשך כשלושה חודשים (לקחתי מהעבודה הנוכחית בארץ חל"ת). הקשר עם הנער (שלימים גדל - והיום בן 18.5), הלך והתעצם ודיברתי איתו (ביוזמתי) יום-יום מארה"ב בטלפון ובמיילים. הבחור הרשים אותי בחוכמתו וכבש אותי במילותיו (אשר מתבררות היום כשיקריות). חזרתי ארצה באוקטובר ולאחר סכסוך קליל עמו, נותק הקשר (על קצה המזלג - בניו-יורק היה לי סטוץ מיני - קליל - שלא הסתכם כלל במין מלא - סיפרתי לו את זה טלפונית - הוא הקניט אותי וזלזל בי - כך שלא נותרה לי ברירה, אלא מלהתנתק ממנו). חלפו עברו להם ארבעה חודשים - הנער כבר בחור - חייל. לפתע לפני כחודש ימים - אני מקבל ממנו הצעת חברות בפייסבוק (?) ומצורפת להצעה הודעה קצרצרה בזו הלשון: "היי, אני יודע שלא תאהב את זה שאני פונה אלייך, אבל התגעגעתי". חשכו עיניי (!) התלבטתי רבות מה לעשות ולאחר יומיים של התחבטויות עם עצמי החלטתי להגיב לו: "no hard feelings", משמע שכחתי הכל - אין לי בעיה בפתיחת דף חדש. אנסה לקצר ואומר שהבחור נמצא במצב נפשי מעורער משהו, נפרד מחבר שלו (יותר נכון - לדעתי - החבר נפרד ממנו), רב עם חברים, נפל לבסיס בדרום בו הוא לא מצליח למצות את היכולות הקוגניטיביות שלו ועוד ועוד. כסטודנט לפסיכולוגיה - לקחתי (כמו טיפש) את שרביט המטפל והחלתי בתהליך של תמיכה. לאחר שרשרת מתמשכת של הודעות נפגשנו (ביום שישי לפני שלושה שבועות). יצאנו לבלות יחד, נהנינו ולראשונה התנשקנו. הערב הסתיים בכך שחזרנו לבית הוריי ונשכבנו על מיטתי בחדר. המשכנו להתנשק והבחור החל להפשיט אותי ולהכניס ידיו למקומות שלא הרגשתי נוח בהם. הוא נשכב עליי ואמר לי שיש לי "90 פעימות בדקה" וכי אני חייב להירגע (הוא למד במגמה ביולוגית בתיכון ויודע פיזיולוגיה מהי, כך שהוא שם לב להיותי חרד ולאחר שאמרתי לו שלא נעים לי הוא הפסיק והרפה). הבוקר עלה, ליוויתי אותו לרכב וחזרתי למיטתי לישון. שיחות הטלפון והודעות ה ס.מ.ס גברו במהלך השבוע שלאחר מכן וחשבתי לעצמי שמא אנחנו בתהליך של.. זוגיות. הארבעה עשר בחודש הגיע - ליל יום שבת - באופן ספונטני קבענו להיפגש מעכשיו לעכשיו. הגעתי לביתו בשעה 23:00 - יום שבת. אספתי אותו ויצאנו לבר ברחובות. שתינו, "תפסנו ראש" והרגשתי ששתיתי יתר על המידה בכך שכנראה היין היה חזק, עייפות שלוותה לשתייה - דבר שככל הנראה לא עמד במצב הסבילות הרגיל של גופי. לאחר ששתינו והבחור יצא משם "מסובב" משהו, נסענו אל ביתו בחזרה (אשדוד). הוא היה צריך לקום למחרת בשעה 06:00. השעה הייתה כבר 02:00 והוא הציע לעלות לחדרו, על מנת שהוא ינגן לי קצת בגיטרה (קלאסית). עליתי עמו לבית הוריו - הוא הכניס אותי כגנב דרך הסלון (אחיות שלו כבר ישנו וכך גם הוריו). הוא נעל את חדרו - הוציא גיטרה ואני התיישבתי על מיטתו. לאחר ניגון רבע שיר של אביתר בנאי הוא הניח את הגיטרה בצד, דחף אותי על מיטתו (כלומר השכיב אותי בחוזקה) והחל מנשק אותי בפראות. הילד-נער-בחור התגלה לפתע כחייה אכזרית הצמאה לדם. יום שבת הזה היה בדיוק חודש מרגע פרידתו מהחבר שלו. הוא יודע שאני אוהב אותו (או יותר נכון אהבתי) ולכן חשב שאשתף איתו פעולה ברצון למגע מיני עמו. אני פונה אליכם לעזרה - בבקשה - אני לא מתפקד כבר שבועיים (!) אמשיך לספר ותבינו כמה ההודעה הזו לא ארוכה לשווא, אלא על מנת לתת את התמונה האמיתית והכוללת ללא כל השמטה של פרטים. לאחר שהושכבתי, הוא התחיל להפשיט אותי, תוך כדי שהוא מנשק אותי בחוזקה (החוזק שלווה בעת המעשה היה גדול הרבה יותר מהנשיקות "הרפויות" שקדמו לכאורה לפני המאורע). לאחר שהוא הפשיט אותי הוא התחיל להחדיר את אצבעו לפי הטבעת שלי (מצטער על השקיפות) כשאמרתי לו שיפסיק - הוא המשיך (!) עצרתי אותו בכוח (אני בנוי פיזית ועוסק בספורט מזה כ 3 שנים - כך שיש לי כוח פיזי, בניגוד אליו שהוא יותר קטן ממדים ממני). אמרתי לו שלא יחשוב על זה אפילו והוא אמר לי: "תזרום - נו מה"... אמרתי לו שרבים וטובים לפניו לא צלחו (!) הוא הרים את גבתו ואמר לי בזלזול: "רבים וטובים, הא" - השבתי לו בחיוב. בהמשך.. מצאתי את עצמי מהר מאוד על הגב - הוא קם והוציא קונדם, חומר מאלחש וכדומה. הוא ביצע את שביצע, כאב לי, לא נהנתי - אך סתמתי את הפה (!) בסוף המעשה הרגשתי רע, רע מאוד. העניין הוא שלא נשארתי חייב - אמרתי לו שאני לא יוצא מדלת חדרו עד שאני לא אעשה לו את שעשה לי (!) הוא הביא לי קונדום - החלפנו תפקידים וגמרתי תוך שניה ורבע - אספתי את חפציי, התלבשתי ובאתי להתיישב על מיטתו לאחר שהרגשתי מעין נפילת אנרגיה בלתי מוסברת, אלא שהבחור עשה את שעשה ודרש ממני לעזוב. הרגשתי רע, מנוצל, פגוע - הרוס - וכבר אספר למה. נולדתי עם בעיה רפואית בשם היפוספדיאס, אשר הצריכה ממני לעבור שבעה ניתוחים כואבים למדי באיבר מיני, אי לכך ניסיוני המיני מועט ויש לי קושי רב בעת מגע מיני (נפשית). אני אדם ככולם, מתנהל רגיל, נראה מצוין ואינו מדוכא או חיי ברחמים עצמאים. אני מודע לעצמי, לומד, עובד, עוסק בספורט וחיי חיי חברה תקינים. נסעתי הבייתה, בקושי רואה את הדרך, עיניי מעורפלות - השעה כבר הראתה בשעון 05:00 לפנות בוקר. כשעזבתי את ביתו, הוא עוד הסתכל בשעון ונחרד לגלות שיש לו לישון שעתיים. ביום המחרת בשעה 20:00 בערב התקשרתי אליו, על מנת לשתף אותו בתחושות שלי ולראות מה יש לו להגיד בנידון, אלא שמאז לא שמעתי ממנו - כבר שבועיים ימים. ירדתי במשקל שניים וחצי קילו, לא קיימתי מגע מיני (גם לא עצמאי) מזה כשבועיים, אבד לי החשק המיני כלא היה (!) יתרה מכך אני מרגיש מנוצל, מרגיש שנעשה בי ובגופי דבר שלא רציתי בו אעפ"י שביצעתי עמו מגע מיני גם לאחר שהוא ביצע בי, אני מרגיש שזה היה בכדי לרצות אותו, לצאת מידי חובה (!) אני מרגיש מרוסק מבפנים, מנוצל, פגוע, לא מחייך, עצוב. ולא - לא מכיוון שהוא לא החזיר לי צלצול - אני מודע לעצמי, למי שאני ויותר מכך גם יודע שיש לי אלף ואחת מחזרים אחרים, כך שאני לא צריך אותו - ילד, תרתי משמע - מכל מה שמשתמע מכך. אני חייב טיפול ומודע גם לזה - כבר פניתי היום למרכז לבריאות הנפש, טופלתי גם בעבר (בשל הבעיה הרפואית), אלא שלא לוותה בי ההרגשה הנוראית הזו של ניצול - שקיימת בי עכשיו - דבר שלא הכרתי קודם לכן. החייתיות שלו מהדהדת במחשבותיי יומם ולייל - לא אותו נער חמוד ואיכותי - אלא חייה אכזרית הצמאה לדם ורוכבת עליי בכל מרצה על מנת להשיג את יעדה - פירוק אורגזמות מיניות וסיפוק אישי פניי לאן (?) מה ברשותי לעשות (?) האם יש לי עילה מוצדקת להפעלת מהלכים אלו ואחרים (?) היום, כשבועיים לאחר המקרה נופל לי האסימון לכאורה והמידע עובר למודע - עברתי מין אנאלי, כשלא רציתי בכך - על אף שהייתי נוכח בחדר ועליתי אליו מרצון, הייתי שתוי כמעה, מנותק ולא מפוקס (דיסוציאציה) על מנת לעצור אותו מה אני יכול לעשות כנגד זה (?) קשה לי. מודה לכם מראש על כל הסבר, תמיכה, ייעוץ, הערה והארה
חייב לשתף, להיוועץ - אני בסערת רגשות - לא יודע מה לעשות
נתחיל בכך שאני כמעט בן 25, סטודנט לפסיכולוגיה (שנה ג') ועובד בעבודה מסודרת - מה שהחברה מכנה לרוב כאדם עם "ראש על הכתפיים". לפני כשנתיים הכרתי בחור (אז בן 16.5) דרך אתר הכרויות באינטרנט. כפי שכבר הבנתם אני הומו. יצאתי מהארון למחצה במרוצות השנים (חלק מהחברים יודעים, אמא יודעת וכך גם אחיי - המשפחה המורחבת לא יודעת). במשך שנתיים הייתי מאוהב בילד/נער שהיה במערכת זוגית בשנה וחצי האחרונים. הקשר בינינו הסתכם בידידות ואף היה רדוד במרבית הזמן. בקיץ שעבר (יוני לערך), חודש הקשר והתחזק (נפגשנו פעמיים, אעפ"י שעד הקיץ האחרון לא נפגשנו זה עם זה ומרבית הקשר שלנו היה אינטרנטי). ביולי נסעתי לארה"ב לביקור משפחתי ועבדתי בעסק של אחי אשר מתגורר שם למשך כשלושה חודשים (לקחתי מהעבודה הנוכחית בארץ חל"ת). הקשר עם הנער (שלימים גדל - והיום בן 18.5), הלך והתעצם ודיברתי איתו (ביוזמתי) יום-יום מארה"ב בטלפון ובמיילים. הבחור הרשים אותי בחוכמתו וכבש אותי במילותיו (אשר מתבררות היום כשיקריות). חזרתי ארצה באוקטובר ולאחר סכסוך קליל עמו, נותק הקשר (על קצה המזלג - בניו-יורק היה לי סטוץ מיני - קליל - שלא הסתכם כלל במין מלא - סיפרתי לו את זה טלפונית - הוא הקניט אותי וזלזל בי - כך שלא נותרה לי ברירה, אלא מלהתנתק ממנו). חלפו עברו להם ארבעה חודשים - הנער כבר בחור - חייל. לפתע לפני כחודש ימים - אני מקבל ממנו הצעת חברות בפייסבוק (?) ומצורפת להצעה הודעה קצרצרה בזו הלשון: "היי, אני יודע שלא תאהב את זה שאני פונה אלייך, אבל התגעגעתי". חשכו עיניי (!) התלבטתי רבות מה לעשות ולאחר יומיים של התחבטויות עם עצמי החלטתי להגיב לו: "no hard feelings", משמע שכחתי הכל - אין לי בעיה בפתיחת דף חדש. אנסה לקצר ואומר שהבחור נמצא במצב נפשי מעורער משהו, נפרד מחבר שלו (יותר נכון - לדעתי - החבר נפרד ממנו), רב עם חברים, נפל לבסיס בדרום בו הוא לא מצליח למצות את היכולות הקוגניטיביות שלו ועוד ועוד. כסטודנט לפסיכולוגיה - לקחתי (כמו טיפש) את שרביט המטפל והחלתי בתהליך של תמיכה. לאחר שרשרת מתמשכת של הודעות נפגשנו (ביום שישי לפני שלושה שבועות). יצאנו לבלות יחד, נהנינו ולראשונה התנשקנו. הערב הסתיים בכך שחזרנו לבית הוריי ונשכבנו על מיטתי בחדר. המשכנו להתנשק והבחור החל להפשיט אותי ולהכניס ידיו למקומות שלא הרגשתי נוח בהם. הוא נשכב עליי ואמר לי שיש לי "90 פעימות בדקה" וכי אני חייב להירגע (הוא למד במגמה ביולוגית בתיכון ויודע פיזיולוגיה מהי, כך שהוא שם לב להיותי חרד ולאחר שאמרתי לו שלא נעים לי הוא הפסיק והרפה). הבוקר עלה, ליוויתי אותו לרכב וחזרתי למיטתי לישון. שיחות הטלפון והודעות ה ס.מ.ס גברו במהלך השבוע שלאחר מכן וחשבתי לעצמי שמא אנחנו בתהליך של.. זוגיות. הארבעה עשר בחודש הגיע - ליל יום שבת - באופן ספונטני קבענו להיפגש מעכשיו לעכשיו. הגעתי לביתו בשעה 23:00 - יום שבת. אספתי אותו ויצאנו לבר ברחובות. שתינו, "תפסנו ראש" והרגשתי ששתיתי יתר על המידה בכך שכנראה היין היה חזק, עייפות שלוותה לשתייה - דבר שככל הנראה לא עמד במצב הסבילות הרגיל של גופי. לאחר ששתינו והבחור יצא משם "מסובב" משהו, נסענו אל ביתו בחזרה (אשדוד). הוא היה צריך לקום למחרת בשעה 06:00. השעה הייתה כבר 02:00 והוא הציע לעלות לחדרו, על מנת שהוא ינגן לי קצת בגיטרה (קלאסית). עליתי עמו לבית הוריו - הוא הכניס אותי כגנב דרך הסלון (אחיות שלו כבר ישנו וכך גם הוריו). הוא נעל את חדרו - הוציא גיטרה ואני התיישבתי על מיטתו. לאחר ניגון רבע שיר של אביתר בנאי הוא הניח את הגיטרה בצד, דחף אותי על מיטתו (כלומר השכיב אותי בחוזקה) והחל מנשק אותי בפראות. הילד-נער-בחור התגלה לפתע כחייה אכזרית הצמאה לדם. יום שבת הזה היה בדיוק חודש מרגע פרידתו מהחבר שלו. הוא יודע שאני אוהב אותו (או יותר נכון אהבתי) ולכן חשב שאשתף איתו פעולה ברצון למגע מיני עמו. אני פונה אליכם לעזרה - בבקשה - אני לא מתפקד כבר שבועיים (!) אמשיך לספר ותבינו כמה ההודעה הזו לא ארוכה לשווא, אלא על מנת לתת את התמונה האמיתית והכוללת ללא כל השמטה של פרטים. לאחר שהושכבתי, הוא התחיל להפשיט אותי, תוך כדי שהוא מנשק אותי בחוזקה (החוזק שלווה בעת המעשה היה גדול הרבה יותר מהנשיקות "הרפויות" שקדמו לכאורה לפני המאורע). לאחר שהוא הפשיט אותי הוא התחיל להחדיר את אצבעו לפי הטבעת שלי (מצטער על השקיפות) כשאמרתי לו שיפסיק - הוא המשיך (!) עצרתי אותו בכוח (אני בנוי פיזית ועוסק בספורט מזה כ 3 שנים - כך שיש לי כוח פיזי, בניגוד אליו שהוא יותר קטן ממדים ממני). אמרתי לו שלא יחשוב על זה אפילו והוא אמר לי: "תזרום - נו מה"... אמרתי לו שרבים וטובים לפניו לא צלחו (!) הוא הרים את גבתו ואמר לי בזלזול: "רבים וטובים, הא" - השבתי לו בחיוב. בהמשך.. מצאתי את עצמי מהר מאוד על הגב - הוא קם והוציא קונדם, חומר מאלחש וכדומה. הוא ביצע את שביצע, כאב לי, לא נהנתי - אך סתמתי את הפה (!) בסוף המעשה הרגשתי רע, רע מאוד. העניין הוא שלא נשארתי חייב - אמרתי לו שאני לא יוצא מדלת חדרו עד שאני לא אעשה לו את שעשה לי (!) הוא הביא לי קונדום - החלפנו תפקידים וגמרתי תוך שניה ורבע - אספתי את חפציי, התלבשתי ובאתי להתיישב על מיטתו לאחר שהרגשתי מעין נפילת אנרגיה בלתי מוסברת, אלא שהבחור עשה את שעשה ודרש ממני לעזוב. הרגשתי רע, מנוצל, פגוע - הרוס - וכבר אספר למה. נולדתי עם בעיה רפואית בשם היפוספדיאס, אשר הצריכה ממני לעבור שבעה ניתוחים כואבים למדי באיבר מיני, אי לכך ניסיוני המיני מועט ויש לי קושי רב בעת מגע מיני (נפשית). אני אדם ככולם, מתנהל רגיל, נראה מצוין ואינו מדוכא או חיי ברחמים עצמאים. אני מודע לעצמי, לומד, עובד, עוסק בספורט וחיי חיי חברה תקינים. נסעתי הבייתה, בקושי רואה את הדרך, עיניי מעורפלות - השעה כבר הראתה בשעון 05:00 לפנות בוקר. כשעזבתי את ביתו, הוא עוד הסתכל בשעון ונחרד לגלות שיש לו לישון שעתיים. ביום המחרת בשעה 20:00 בערב התקשרתי אליו, על מנת לשתף אותו בתחושות שלי ולראות מה יש לו להגיד בנידון, אלא שמאז לא שמעתי ממנו - כבר שבועיים ימים. ירדתי במשקל שניים וחצי קילו, לא קיימתי מגע מיני (גם לא עצמאי) מזה כשבועיים, אבד לי החשק המיני כלא היה (!) יתרה מכך אני מרגיש מנוצל, מרגיש שנעשה בי ובגופי דבר שלא רציתי בו אעפ"י שביצעתי עמו מגע מיני גם לאחר שהוא ביצע בי, אני מרגיש שזה היה בכדי לרצות אותו, לצאת מידי חובה (!) אני מרגיש מרוסק מבפנים, מנוצל, פגוע, לא מחייך, עצוב. ולא - לא מכיוון שהוא לא החזיר לי צלצול - אני מודע לעצמי, למי שאני ויותר מכך גם יודע שיש לי אלף ואחת מחזרים אחרים, כך שאני לא צריך אותו - ילד, תרתי משמע - מכל מה שמשתמע מכך. אני חייב טיפול ומודע גם לזה - כבר פניתי היום למרכז לבריאות הנפש, טופלתי גם בעבר (בשל הבעיה הרפואית), אלא שלא לוותה בי ההרגשה הנוראית הזו של ניצול - שקיימת בי עכשיו - דבר שלא הכרתי קודם לכן. החייתיות שלו מהדהדת במחשבותיי יומם ולייל - לא אותו נער חמוד ואיכותי - אלא חייה אכזרית הצמאה לדם ורוכבת עליי בכל מרצה על מנת להשיג את יעדה - פירוק אורגזמות מיניות וסיפוק אישי פניי לאן (?) מה ברשותי לעשות (?) האם יש לי עילה מוצדקת להפעלת מהלכים אלו ואחרים (?) היום, כשבועיים לאחר המקרה נופל לי האסימון לכאורה והמידע עובר למודע - עברתי מין אנאלי, כשלא רציתי בכך - על אף שהייתי נוכח בחדר ועליתי אליו מרצון, הייתי שתוי כמעה, מנותק ולא מפוקס (דיסוציאציה) על מנת לעצור אותו מה אני יכול לעשות כנגד זה (?) קשה לי. מודה לכם מראש על כל הסבר, תמיכה, ייעוץ, הערה והארה