לילה טוב

[BooBee]

לילה טוב

- איך שהזמן טס. מחר שנה. עולים לקבר. הייתי אצל ההורים בסוף השבוע. מסתכלת על התמונה שלה בסלון, עם המבט הזה, אוי, איזה מבט, אחד ל שש וחצי מליארד, זה הסיכוי שתתפסו כזה מבט. ושמתי לב, שלפעמים יש לה מבט אחר בכל פעם שאני מבטיה בתמונה. אותה תמונה שעומדת שם כבר שנה. מכירים את זה? שנראה משהו שונה, פעם העיניים נראות כאילו היא הולכת לבכות, ופעם העיניים שמחות ופעם הן ממזריות. מכירים את זה, שאותה תמונה, לפעמים נראית שונה? שנה זה המון זמן, אני זוכרת את ההודעה הראשונה שלי כאן ואת הטקסטים המטורפים שכתבתי לכם, ואני זוכרת איך אתם, על כל מילה שלי, חיבקתם ועטפתם בחום ואמפטיה. אז תודה לכם. אני הולכת לישון, מחר יום ארוך. ביי.

 

[אחת מהצד]

BooBee יקרה

שנה זה באמת המון זמן וכמו שאמרת.. מתחילים לראות יותר צדדים. וזוויות. ודברים חדשים. איתך חמודה. בחיבוק חם מהצד..

 

[עזרה@ראשונה]

ספיישל בשבילך, בובי -

ספיישל בשבילך, עזרא שומע עכשיו באוזן כמו צפירה שהממשלה עושה בימי זיכרון, כן, היום יום ארוך, את אומרת, והיו עוד כמה ימים ארוכים בדרך ועוד כמה לילות קצרים בלי שינה - אבל עובדה שלא חשוב האורך של כל יום כשלעצמו - עובדה שהשנה הזו כולה באמת טסה, נו טוב, היום כבר יש לטיסות גם משמעות קצת אחרת - לא כל טיסה טוב לה שתתמשך מדי, לפעמים טוב שהיא תטוס מהר ותנחית אותך בשלום, ושוב העליות והירידות סביב הקבר, מי במוקדם מי במאוחר - אחד יורד לקבר - האחרים עולים לקבר - אותה הורידו אל הקבר - והנה המשפחה והחברים עולים היום אל הקבר, בכלל, לא חשוב כמה יספרו לנו שעולים אליו, אל הקבר - תמיד המציאות היא אחרת והפוכה, שבעצם לא בדיוק עולים אליו - האמת היא שיורדים בו עמוק עד אליה ממש - וגם רחוק יותר, אל ימים אחרים שהיו. וכמובן שהמבט המתחלף מעיניה באותה תמונה רק שוב מעיד עד כמה אפשר לקבור את הגוף - אבל לא את ההילה שקרנה ממנו: הגוף עצמו אולי מת - אך המבט ממשיך לחיות, ממשיך לזרום, להשתנות, ויש אומרים שמהו האדם - אם לא המבט שלו, נו כן, וככל שיחלוף הזמן בקבר - כך המבט ימשיך לקרוץ, עצוב-עצוב היא תגיד לך משם, אבל זה די-מצחיק כמה שאתם עצובים ובוכים עלי, אפשר לחשוב שאתם תחיו לנצח, הכל זמני, הכל מיקרי, הכל הוא כלום, פעם למטה פעם למעלה, הבל הבלים הכל הבל. ואמא שלך שוב תספור את הבאים, ושוב היא תעשה חשבון עם מי שלא הגיע, והדודה ההיא... והסבתא... הו, כל הריטואל הקבוע, אבל את בוודאי תדווחי על זה טוב יותר מעזרא, והנה עברו שתי דקות, נגמרה צפירת הדומייה. עד היום הארוך הבא. עד הטיסה הבאה לאחור.

 

[ניצן16]

היית חייב להזכיר לי את קהלת ../images/Emo8.gif ? !

 

[עזרה@ראשונה]

באמת לא בסדר, באמת לא בסדר

שעזרא הזכיר פה היום את קוהלת, כי את קוהלת צריך להזכיר לא רק היום - אלא שלוש פעמים ביום כל השבוע - כולל שבתות וחגים - קוהלת הזה היה יכול לסייע מאוד לאנשים רבים, אפשר גם להסתפק כל יום בפסוק אחד בלבד ליום - גם זה יכול להיחשב לסיוע של ממש, אה, מה שהיה - הוא שיהיה, ומה שנעשה - הוא שיעשה, ואין כל חדש תחת השמש, ובכלל, מותר להסתפק בקוהלת בלבד, הרבה אנשים עושים שימוש שגוי בדמויות נוספות מתוך ספרים אחרים, עזרא מוכן לתת את הראש שלו שהם אפילו לא פתחו שנים את הספר שהם מצטטים ממנו, כך יוצא שמישהו מגדיר עצמו כאיוב - בלי שהוא בקיא בכלל מה בדיוק עבר על אותו איוב - ומה הפך אותו להיות ´סמל מסחרי´ לרמה מסויימת של קטסטרופות, ובכלל - איך אפשר להשיב למי שמדמה עצמו לאיוב - אם אין ביטחון שהוא עצמו עונה על הקריטריון הראשון של איוב - המופיע - וזה בעצם כל העוקץ בעניין!! - כבר בפסוק הראשון של הספר ההוא. תגידי, היה מבסוט המורה לטבע?

 

[ניצן16]

המורה לטבע של אחי היתה די מבסוטה...

רק חבל לי שהמורה שלי לתנ"ך לא יכולה לראות איך אני בקיאה כל כך יפה בתנ"ך- ובקהלת בפרט. אבל בעצם, כל מי שלמד אי פעם קהלת חייב לדעת שאת המשפט הזה אמר קהלת, לא? לא יודעת מה קורה בבתי ספר אחרים- אבל בשיעורים אצלנו המורה מזכירה את המשפט הנ"ל לפחות פעמיים בכל שיעור, ככה שאם תהיה בבגרות שאלת "מי אמר למי"- כולם ידעו לשרוק את זה... טוב- העבודה שלי קוראת לי... יום טוב לכולם

 

[עזרה@ראשונה]

אופס........ סדום והמורה!

אז מסתבר שזו מורה מבסוטה ולא מורה מבסוט - לא חשוב, העיקר שאת עצמך יצאת מבסוטית, ורק כדי לשמור פה על המינון הנכון, ככל שהדברים עדיין שייכים לטבע - אז אולי כבר הבחנת באירוניה המרה של הזיתים הקשורים לפורום הזה, באשר מקום הקבורה הירושלמי המועדף על היהודים היה אכן... הר הזיתים. כמובן שהצרה הנוספת המוזכרת בקוהלת מבאסת לא פחות: כי מקרה בני-האדם ומקרה הבהמה - ומקרה אחד להם: כ-מות זה - כן מות זה. ומכאן נובע ההמשך העצוב של הקטע, שמותר האדם מן הבהמה אין - אין!! - כי הכל הבל! ולא בטוח שהמורה המבסוטה לטבע מכירה את הפסוק המלא, עזרא כבר כתב פה פעם כמה מצחיק שהמורות הפסיכיות רושמות על הפלקאט בכיתה רק את החלק הראשון של המשפט: שכביכול מותר האדם מהבהמה. בדיוק ההיפך ממה שרשום ב א מ ת.

 

[עזרה@ראשונה]

ובגלל שנשארו עוד כמה עצים -

ואם כבר הזכרת בקיאות בתנ"ך - ואם כבר ניצן הוא באמת השם המקורי שלך - האם הבחנת פעם שהשם הזה מופיע בתנ"ך רק בצורת הרבים שלו - ניצנים, כן-כן, אלה שנראו בארץ. בקיצור, הנה עוד עץ זית אחד מהמחסן, בטח תוכלי לזהות בקלות איפה הוא צולם, אפשר בשקט לקרוא גם למקום ההוא הר הזיתים. זהו. נגמרו השיעורים להיום.

 

[אמא של ג..]

../images/Emo24.gif BOOBEE

חבל שפיספסתי אותך אתמול בלילה. הייתי כאן קצת לפני ההודעה שלך. שנה ראשונה - קשה. שיהיה לך המון כוח. שימרי על עצמך.

 

[noor נור]

בובי´לה- איתך ביום הקשה הזה....

ותזכרי שיש אור בקצה המנהרה.....נשיקות.

 

[מיכל@בר]

רויטל יקרה... חלפה לה שנה,

ואני שולחת לך חיבוק חזק.

 

[benni (mac)]

בוקר טוב

רק בדיעבד מבחינתי , אפשר לומר :"איך שהזמן טס..." מקווה שבאורכו של היום הארוך שלך , בטיסות הזמן האבוד ,היו לך גם רגעים, שבהם חשים את זיכוך הזכרונות.