ממתינה למתנה
New member
לילה לבן עבר על כוחותינו
אתמול בערב בשעה 21:30 טלפון מגיסי "ממתינה...החצי נפל ונפצע באף ובשפתיים, אנחנו במיון מחכים שהרופא יראה אותו". ב21:45 התקשרתי וגיסי אמר שהרופא בדיוק בודק אותו וצריך תפירה לשפה וחבישה לאף ויראו אח"כ מה עושים.
ב22:30 הם חזרו, הפנים, הבגדים והכיפה הכל מלא בדם. האף נפוח ומדמם, הפה עם שיניים שבורות ומדמם והמשקפיים שבורות. בקיצור מפחיד. עד 1 בלילה היו פה גיסי וחמותי וניסו להאכיל אותו בגלידה (מזל שזה קיץ) כדי לעצור את הדימום, לעזור לו להתקלח ולעזור לו לשכב לישון וחצי לילה שנינו היינו עסוקים בהחלפת התחבושות לפה המדמם שלו ובין לבין גם בניסיונות להירדם.
עכשיו הוא בבית, נח ומנסה איכשהוא להתאושש, ועדיין נפוח ועם דימומים. בקיצור ממש מסכן (בלי שום ציניות) ומאז הבוקר כל מה שהוא אכל זה שתי גלידות והוא טוען שהוא לא רעב.
שאלתי מה בדיוק קרה והוא אמר שהוא רצה לחצות כביש וכשהוא עלה על המדרכה הוא נתקל באבני השפה ונפל, והיתה משפחה בסביבה שהוא מכיר אז הוא נכנס אליהם ומשם התקשר לחמותי וגיסי שיבואו וגיסי לקח אותו למיון.
בקיצור בלאגן.
אתמול בערב בשעה 21:30 טלפון מגיסי "ממתינה...החצי נפל ונפצע באף ובשפתיים, אנחנו במיון מחכים שהרופא יראה אותו". ב21:45 התקשרתי וגיסי אמר שהרופא בדיוק בודק אותו וצריך תפירה לשפה וחבישה לאף ויראו אח"כ מה עושים.
ב22:30 הם חזרו, הפנים, הבגדים והכיפה הכל מלא בדם. האף נפוח ומדמם, הפה עם שיניים שבורות ומדמם והמשקפיים שבורות. בקיצור מפחיד. עד 1 בלילה היו פה גיסי וחמותי וניסו להאכיל אותו בגלידה (מזל שזה קיץ) כדי לעצור את הדימום, לעזור לו להתקלח ולעזור לו לשכב לישון וחצי לילה שנינו היינו עסוקים בהחלפת התחבושות לפה המדמם שלו ובין לבין גם בניסיונות להירדם.
עכשיו הוא בבית, נח ומנסה איכשהוא להתאושש, ועדיין נפוח ועם דימומים. בקיצור ממש מסכן (בלי שום ציניות) ומאז הבוקר כל מה שהוא אכל זה שתי גלידות והוא טוען שהוא לא רעב.
שאלתי מה בדיוק קרה והוא אמר שהוא רצה לחצות כביש וכשהוא עלה על המדרכה הוא נתקל באבני השפה ונפל, והיתה משפחה בסביבה שהוא מכיר אז הוא נכנס אליהם ומשם התקשר לחמותי וגיסי שיבואו וגיסי לקח אותו למיון.
בקיצור בלאגן.