ומשהו על הירח ../images/Emo29.gif
דקה לפני שאעלה על יצועי - כמה מילים על הירח,,,,
מרימה עיני אל הירח. אל האור החיוור, המרגיע. בכל פעם שאני מרימה עיני, אני מרגישה את אותן עיניים תמימות המחוברות לראש הילדותי והתמים המחובר לגוף קטן ולחגורת השמלה הקשורה סביב המתנים בסרט ארוך מאחורי הגב, את אותן עיניים המביטות בשקיקה בכדור הצהוב שזוהר בתוך שמיים חשוכים... את אותן גרביים לבנות הנגמרות מתחת לברכיים, אותן אצבעות קטנטנות המתנועעות בתזזית בתוך נעלי הלכה הלבנות, ושומרות על שיווי המשקל... את אותו סרט לבן עם הפרפר הענק הקשור לזנב הסוס. ילדה קטנה ותמימה מביטה מוקסמת אל הירח, רואה בו הרים וגיאיות, רואה נחלים בין צוקים, רואה עיניים, אף ופה, רואה אותו צוחק ולפעמים הוא גם בוכה, לעולם אינו כועס ותמיד רק מחייך. חבל דק היה משתלשל לו למטה, נזכרת כיצד לפתתי אותו בחוזקה בשתי ידי הקטנות, והייתי מטפסת בדמיוני אליו. רק הוא ואני. והכוכבים מתווים לי דרך בשמיים האפלים, מאירים את דרכי אליו. מנצנצים וקורצים לי באורם. אתמול הרמתי עיני אליו מתוך הג´ינס והטי-שרט, מתוך קפקפי העץ הבלויות שאבד עליהן הכלח. הבטתי בו בין שלבי התריס הפתוח. צידו היה מכורסם, כאילו נגסו בו שיני הזמן. דומה היה ללב מעוות ושבור, ושוב לא ראיתי את חיוכו. הוא הביט בי דרך פסי האור שעל פני, ואמר: "לכי לישון, אישה, אבוא אליך בחלום, שלם... אוהב... ומחייך.... נלך שוב יד ביד לטייל בשמי היוניברס".... עין
עם עיניים חצי עצומות לילה טוב.