לילה קשה עבר על כוחותינו...
עוד לילה נורא עבר עלי. אני כמעט בשבוע 16 עכשיו, וביום חמישי הקרוב אני צריכה לעשות סקירת מערכות מוקדמת. נכון שזה יצא קצת מאוחר. אתן יודעות למה? כי הייתי בטוחה לחלוטין שתהיה עוד הפלה (כלומר שלישית), מה עוד שבשבוע 9 היה דימום, אז התקשרתי נורא מאוחר לקבוע תור לסקירה, וזו התוצאה. אולטראסאונד אחרון עשיתי לפני 4 שבועות בערך, והכל היה תקין, ואני על סף יציאה מדעתי בשלב הזה. האם יהיה בכלל דופק? האם ימצאו איזה מום איום ונורא? עד השבוע האחרון, החזקתי את עצמי בלי לרדת מהפסים. אבל מיום שבת אני בקושי ישנה בלילות, הימים עוד עוברים איכשהוא עם כל העיסוקים, עבודה, ילדים, עבודות הבית, אבל באמצע הלילה אני מתעוררת ואז מתחילות המחשבות והדמיונות: האם השדיים לא הצטמקו בחזרה? האם הבטן לא פחות קשה עכשיו ממה שהיתה קודם? למה אין לי בחילות בהריון הזה, וכו´. כולם נורא סקרנים אם זה בן או בת, כי יש לי שני בנים, אבל כל מה שאני רוצה הוא רק שיהיה בריא, באמת, לא משנה לי... והילדים זו בעיה בפני עצמה, לא רציתי לספר להם בכלל, לפחות עד לאחר הסקירה, אבל הקטן (בן 3.5) ניחש לבד, כי הגננת שלו בהריון, ופשוט שאל מתי כבר התינוק ייצא, ואז כבר החלטנו שאין ברירה וסיפרנו להם. אז זה מכניס לי לחץ נוסף, מה יהיה אם לא הכל בסדר? איך אספר להם? מקווה איכשהוא לעבור את היום ומחר בלי להשתגע לגמרי, וכל כך מקווה שהכל בסדר... שלכם
עוד לילה נורא עבר עלי. אני כמעט בשבוע 16 עכשיו, וביום חמישי הקרוב אני צריכה לעשות סקירת מערכות מוקדמת. נכון שזה יצא קצת מאוחר. אתן יודעות למה? כי הייתי בטוחה לחלוטין שתהיה עוד הפלה (כלומר שלישית), מה עוד שבשבוע 9 היה דימום, אז התקשרתי נורא מאוחר לקבוע תור לסקירה, וזו התוצאה. אולטראסאונד אחרון עשיתי לפני 4 שבועות בערך, והכל היה תקין, ואני על סף יציאה מדעתי בשלב הזה. האם יהיה בכלל דופק? האם ימצאו איזה מום איום ונורא? עד השבוע האחרון, החזקתי את עצמי בלי לרדת מהפסים. אבל מיום שבת אני בקושי ישנה בלילות, הימים עוד עוברים איכשהוא עם כל העיסוקים, עבודה, ילדים, עבודות הבית, אבל באמצע הלילה אני מתעוררת ואז מתחילות המחשבות והדמיונות: האם השדיים לא הצטמקו בחזרה? האם הבטן לא פחות קשה עכשיו ממה שהיתה קודם? למה אין לי בחילות בהריון הזה, וכו´. כולם נורא סקרנים אם זה בן או בת, כי יש לי שני בנים, אבל כל מה שאני רוצה הוא רק שיהיה בריא, באמת, לא משנה לי... והילדים זו בעיה בפני עצמה, לא רציתי לספר להם בכלל, לפחות עד לאחר הסקירה, אבל הקטן (בן 3.5) ניחש לבד, כי הגננת שלו בהריון, ופשוט שאל מתי כבר התינוק ייצא, ואז כבר החלטנו שאין ברירה וסיפרנו להם. אז זה מכניס לי לחץ נוסף, מה יהיה אם לא הכל בסדר? איך אספר להם? מקווה איכשהוא לעבור את היום ומחר בלי להשתגע לגמרי, וכל כך מקווה שהכל בסדר... שלכם
