לילה.

לילה.

לפעמים אני תוהה אם זה בסדר גם אחרי שנתיים וחצי להיכנס למיטה לפני השינה ולהיזכר ולמרר בבכי. איך זה שרק בחושך אני מרגישה שמותר לי להתפרק? כשביום אני לא נזכרת ולא חושבת ובפעמים הנדירות שכן אני מזפזפת מהר בחלון המחשבות שלי למשהו אחר לפני שיתחיל לכאוב. רק בלילה המחשבות האסורות באות באמת? אלה שלוחשות לי שזה לא געגוע, אלא פספוס. ששואלות למה רק אחרי המוות הארור הזה גיליתי את האהבה שאבא שלי כל כך הקפיד להסתיר והראה בקודים קטנים רק לו. שאחת הסיסמאות במחשב שלו היתה השם שלי. שהוא כל כך התגאה בכל הילדים שלו בפני החברים שלו, לא חסך במילה. המחשבות האלה שנזכרות ברגעים שאני רוצה לשכוח, בשתיקות ובניכור עוד לפני שהוא חלה. בנעימת הפתיחה של התוכנית שראיתי לפני שנסעתי לבקר אותו בפעם האחרונה והבנתי שזהו, הכל נגמר. בתכנית הזו אני עדיין לא מסוגלת לצפות. בביקור האחרון בבית החולים והקול המחריד של מכונת ההנשמה והחזה שעלה וירד מלאכותית והפה הפתוח ואיך שהמוניטורים התחילו לצפצץ בפראות אז וברחתי החוצה בבהלה ויותר לא ראיתי אותו כי שעות אח"כ הוא מת. ועברו כבר שנתיים וחצי והכאב קהה, אבל לפעמים, בלילה הדמעות פשוט מתגלגלות. ואני מרגישה בכיינית שכזו.
 

Jesse Ian

New member
לילה

הן באות בעיקר בלילה, וזה קשה. לא נראה לי שהזמן מרפא איזה שהוא פצע, עם הזמן את רק מבינה יותר ויותר כמה נוראי לצפות בחיים ממשיכים בלעדיו אבא שלי נפטר לפני עשרה חודשים, זה רק כואב יותר בכל יום שעובר. קשה להתפרק ביום, אולי מחשש שכשתתני לעצמך לחשוב על זה עד הסוף לא תצליחי לקום. ככה אני מרגישה לפעמים בלילה לפחות, כשאת בוכה, את יודעת שבשלב מסויים תרדמי, ובבוקר יהיו דברים לעשות- עבודה צבא לימודים... יהיה קל יותר להעלים את המחשבות.
 
מסכימה עם קודמותי../images/Emo7.gif../images/Emo70.gif

גם לי אמרו :הזמן יעשה את שלו ,ההיפך הוא הנכון!ככל שהזמן עובר הגעגועים ,גוברים והולכים ,על כל צעד ושעל נזכרים, כמה שאני מנסה להסיח את המחשבות ,וטרח שוב נזכרת את צחוקו המתגלגל ,ושובבותו,כמו ילד בן שבע.ואילו.....היה צריך עכשיו להיות בכיתה ב'ואחיו שיבדל לחיים טובים!נכנס השנה לכיתה א',וגם מאורי שלנו נשאר לנצח בכיתה א' .ואחיו מפחד מכיתה א' כי זה קרה שהילד היה בכיתה זו. ותמיד בלילה המחשבות מתעוררות ונזכרים ,ואז הדמעות יורדות על הכרית שכבר,ספוגה בדמעות,,,משתדלים להיות עסוקים ,וטוב שכך!..שתהיה לנו שנה אחרת מקודמתה והמלאכים שלנו שם במרום ישמרו עלינו,ויהיו מליצי יושר עלינו...ממני יפית
 
למעלה