לילוש, לבקשתך... על ענבל והברווז
עוד פעם היא התקשרה לברווז אתמול. ענבל, את זוכרת אותה? זו שהיתה ידידה טובה טובה שלו - ולא חברה. אז אתמול שוב התקשרה. וזה היה בדיוק אחרי מסיבת הפיג`מות שנערכה לילה לפני כן. חופש פסח אינטנסיבי עובר על הברווז המתוק. בראשית החופשה היתה לו יומולדת. בן 11 הברווז... ערכנו לו מסיבת דיסקו, כפי שהוא ביקש, עם די.ג`יי., אורות מרצדים, מכונת עשן, מוסיקת טראנס וכל מה שצריך. שלושים ברברים עשו אצלנו ככל שעולה על רוחם במשך שלוש שעות, בזמן שבעלת עיני השקד ואנוכי, צפינו על המתרחש בעיניים משתאות וחרדות, קפואים בפינת המטבח; דואגים להאבסתם של האינדיאנים בבקבוקי קולה, במבה, נקניקיות ורבעי פיתות עם חומוס. שני בקבוקים הם שפכו על אריחי הרצפה הבוהקים, ודאגו למרוח את הקולה שנשפכה טוב טוב על פני כל הסלון. ובאמצע הבלגן, פתאום נשמע ``When a man loves a woman...`` סלואו? בשנת 2001? וואלה, סלואו... וחיש קל ראינו, שהברברים מאורגנים. כל אחד מיד ידע את תפקידו, תפס לו בת זוג שסומנה מראש ו... תאמיני לי, זה לא היה דומה בכלל למה שראיתי במפגש ההוא בנתניה... כל אינדיאני החזיק את בת זוגו מהמותניים, ודאג שהיא תהיה במרחק של מטר לפחות בין גוף לגוף. אבל... הם רקדו סלואו... ואז ראיתי את הברווז רוקד עם דוריאנה - שטוחה כמו קרש וחכמה כמו נעל, לדברי בעלת עיני השקד בעלת תביעת העין החדה. וענבל... ישבה לה שם בצד, ללא בן זוג... לפני יומיים התקשרה דווקא דוריאנה אל הברווז. רץ הקטנצ`יק עם האלחוטי לחדרו, וכשיצא משם הודיע בקול חגיגי: יש מסיבת פיג`מות! התרגשות רבה אחזה בכל הבית. מהר מהר היה צריך לחפש את השק שינה, לארגן תיק קטן עם מברשת שיניים, קצת בגדים להחלפה, מפתחות, והדיסקים של Bon Jovi ו- Red hot Chilli Peppers. כמעט התפתיתי לשאול האם לא שכח את הקונדומים, אבל בעלת עיני השקד, ברגישותה האופיינית, עצרה בעדי. הלך לו הברווז למסיבת הפיג`מות שלו, ואנחנו התפנקנו בארוחת אוהבים במסעדה אפלולית, סרט טוב וכמה בירות ב- Mind the Gap האיני ברח` הארבעה. וחזרנו הביתה, כמו זוג יונים בירח דבש... למחרת בבוקר, חזר הברווז מלא חוויות מסעירות, אבל ללא דוריאנה.``נמאס לי ממנה וזרקתי אתה``, הוא אמר, ``היא בכלל לא מדברת איתי, אז מה זה שווה....?`` אמרתי לו ``תשמע... אולי היא מצפה שאתה תדבר איתה... שתגיד לה...`` ``מה??!! אני??!!``, קטע אותי הקטנצ`יק...,``הרי זו היא שהציעה לי חברות, אז למה אני צריך לדבר איתה ראשון...?`` נו, תגידי את... אהבה, לא? ובמשך כל אחר הצהריים, היתה בו מין עצבות כזו... ישב מהורהר, קרא עשרות עמודים בהארי פוטר החדש, והיה שקט, מכונס בתוך עצמו. עד שבערב... הטלפון...`` אפשר לדבר עם ... בבקשה?`` מיד זיהיתי את ענבל המיתולוגית (חמודה הענבל הזו...). כמו טיל, יצא לו הברווז מחדרו, תפס את הטלפון וחזר לארמונו, מבלי לשכוח כמובן לסגור את הדלת ולתלות בידית את השלט DON`T DISTURB. תמים הברווז... יש עוד שני מכשירים בבית... בעלת עיני השקד השתוקקה להרים ולהקשיב, אבל מבטי התוכחה מקפיאי הדם ששלחתילעברה הבהירו לה שהיא תיאלץ להתאפק... וכשיצא משם הברווז, אחרי רבע שעה (רבע שעה!), עם חיוך מקסים על פניו; היה ברור שהפעם, דילמת הידידות-חברות מצאה את פתרונה הנכון. וכשהלך לישון, מחובק כרגיל עם הכלבלב וען הפוקימון הצהוב, היה עדיין מחוייך... נו... נראה הפעם כמה זמן זה יחזיק... סקסופון
עוד פעם היא התקשרה לברווז אתמול. ענבל, את זוכרת אותה? זו שהיתה ידידה טובה טובה שלו - ולא חברה. אז אתמול שוב התקשרה. וזה היה בדיוק אחרי מסיבת הפיג`מות שנערכה לילה לפני כן. חופש פסח אינטנסיבי עובר על הברווז המתוק. בראשית החופשה היתה לו יומולדת. בן 11 הברווז... ערכנו לו מסיבת דיסקו, כפי שהוא ביקש, עם די.ג`יי., אורות מרצדים, מכונת עשן, מוסיקת טראנס וכל מה שצריך. שלושים ברברים עשו אצלנו ככל שעולה על רוחם במשך שלוש שעות, בזמן שבעלת עיני השקד ואנוכי, צפינו על המתרחש בעיניים משתאות וחרדות, קפואים בפינת המטבח; דואגים להאבסתם של האינדיאנים בבקבוקי קולה, במבה, נקניקיות ורבעי פיתות עם חומוס. שני בקבוקים הם שפכו על אריחי הרצפה הבוהקים, ודאגו למרוח את הקולה שנשפכה טוב טוב על פני כל הסלון. ובאמצע הבלגן, פתאום נשמע ``When a man loves a woman...`` סלואו? בשנת 2001? וואלה, סלואו... וחיש קל ראינו, שהברברים מאורגנים. כל אחד מיד ידע את תפקידו, תפס לו בת זוג שסומנה מראש ו... תאמיני לי, זה לא היה דומה בכלל למה שראיתי במפגש ההוא בנתניה... כל אינדיאני החזיק את בת זוגו מהמותניים, ודאג שהיא תהיה במרחק של מטר לפחות בין גוף לגוף. אבל... הם רקדו סלואו... ואז ראיתי את הברווז רוקד עם דוריאנה - שטוחה כמו קרש וחכמה כמו נעל, לדברי בעלת עיני השקד בעלת תביעת העין החדה. וענבל... ישבה לה שם בצד, ללא בן זוג... לפני יומיים התקשרה דווקא דוריאנה אל הברווז. רץ הקטנצ`יק עם האלחוטי לחדרו, וכשיצא משם הודיע בקול חגיגי: יש מסיבת פיג`מות! התרגשות רבה אחזה בכל הבית. מהר מהר היה צריך לחפש את השק שינה, לארגן תיק קטן עם מברשת שיניים, קצת בגדים להחלפה, מפתחות, והדיסקים של Bon Jovi ו- Red hot Chilli Peppers. כמעט התפתיתי לשאול האם לא שכח את הקונדומים, אבל בעלת עיני השקד, ברגישותה האופיינית, עצרה בעדי. הלך לו הברווז למסיבת הפיג`מות שלו, ואנחנו התפנקנו בארוחת אוהבים במסעדה אפלולית, סרט טוב וכמה בירות ב- Mind the Gap האיני ברח` הארבעה. וחזרנו הביתה, כמו זוג יונים בירח דבש... למחרת בבוקר, חזר הברווז מלא חוויות מסעירות, אבל ללא דוריאנה.``נמאס לי ממנה וזרקתי אתה``, הוא אמר, ``היא בכלל לא מדברת איתי, אז מה זה שווה....?`` אמרתי לו ``תשמע... אולי היא מצפה שאתה תדבר איתה... שתגיד לה...`` ``מה??!! אני??!!``, קטע אותי הקטנצ`יק...,``הרי זו היא שהציעה לי חברות, אז למה אני צריך לדבר איתה ראשון...?`` נו, תגידי את... אהבה, לא? ובמשך כל אחר הצהריים, היתה בו מין עצבות כזו... ישב מהורהר, קרא עשרות עמודים בהארי פוטר החדש, והיה שקט, מכונס בתוך עצמו. עד שבערב... הטלפון...`` אפשר לדבר עם ... בבקשה?`` מיד זיהיתי את ענבל המיתולוגית (חמודה הענבל הזו...). כמו טיל, יצא לו הברווז מחדרו, תפס את הטלפון וחזר לארמונו, מבלי לשכוח כמובן לסגור את הדלת ולתלות בידית את השלט DON`T DISTURB. תמים הברווז... יש עוד שני מכשירים בבית... בעלת עיני השקד השתוקקה להרים ולהקשיב, אבל מבטי התוכחה מקפיאי הדם ששלחתילעברה הבהירו לה שהיא תיאלץ להתאפק... וכשיצא משם הברווז, אחרי רבע שעה (רבע שעה!), עם חיוך מקסים על פניו; היה ברור שהפעם, דילמת הידידות-חברות מצאה את פתרונה הנכון. וכשהלך לישון, מחובק כרגיל עם הכלבלב וען הפוקימון הצהוב, היה עדיין מחוייך... נו... נראה הפעם כמה זמן זה יחזיק... סקסופון