לילות לבנים - הצעה ישנה/חדשה
איזה זוג הורים לא נתקל בלילות לבנים עם הפעוטים? היום יש טרנד חדש של הורים(שמעתי מזוג צעיר) שחושבים שאין טעם להתעמת עם התינוק, בנושא של שינה בחדרו. וחושבים שפרטיות של התינוק צריכה להיות כאשר הוא בשל מבחינה התפתחותית. הם קוראים לזאת "המשכיות" של הקשר והחום של האם והאב. באופן מעשי, הילוד ישן עם ההורים עד שהוא מוכן לפרדה. באופן מעשי, מיטת התינוק צמודה למיטת ההורים כאשר חלק אחד של הלול מורד, והילד מתגלגל ממיטתו למיטת ההורים וחוזר חלילה. יש לציין שכאשר נולד ילד נוסף, מתווסף הילד לחדר השינה באותה שיטה, כך שבמשך השנים יכולים לישון באותו חדר מספר ילדים (אם הילדים באים בצפיפות) אתם שואלים מתי עוברים הילדים לחדרים משלהם? מתי שהם מרגישים בשלים לכך, (גיל 4-6) וזה נעשה בהסכמה והתחשבות מרבית בין הצדדים גישה זו יוצרת חיבור בין ההורים, אבל לא פחות יוצרת קשר חזק מאוד בין הילדים, אף ילד לא מרגיש מוזנח כאשר מתווסף ילד נוסף, לא מרגיש דחוי, ורמת הקנאה יורדת. והכי חשוב, קונפליקט אחד לפחות נמנע במשפחה. אתם שואלים מתי ההורים מתייחדים? בדרך כלל יש בדירה יותר מחדר אחד חוץ מהסלון, בחדר הנוסף יש גם מיטה זוגית ופתרנו את הבעיה. גישה זו לא מקובלת על ידי מטפלים, הטוענים כי הילד צריך גבולות, וטוב שאת הגבולות נשריש כמה שיותר מוקדם, ונחסוך בעתיד אימותים גדולים יותר. באופן עקרוני אני מסכימה לכך אבל, צר לי, תינוק בן חצי שנה ועד שנתיים לפחות עדין צריך את החום והביטחון של האם או האב או שניהם, קונפליקטים הוא יעבור בחיים, אם אפשר למנוע קונפליקט אחד דיינו. היום, שני ההורים צריכים או רוצים לפתח קרירה. לילות לבנים, גורמים להורים אלה להיות חסרי סבלנות וכו'. שינה רצופה, או כמעט רצופה, נותנת להם את האפשרות להיות רגועים יותר עם הילדים, וגם סבלניים במקום העבודה. אני מאוד ממליצה, נכון שזה מנוגד לגישתה של בעלת הפורום, אבל, אני חושבת, אם עושים רווח והפסד בגישה זו, הרווח גדול מההפסד, כמה נקיפות מצפון ואימותים נחסכים מהזוג הצעיר, תנסו ותראו איזה שלווה הבית מתמלא כאשר השינה היא ערבה ורצופה. תחשבו, ככול שילדכם יחשפו מאוחר יותר לקונפליקטים, הם ילמד להיות יותר סובלני בעתיד אשמח לשמוע חוות דעת על הצעה זו. ועד אז לילה טוב לכולנו.
איזה זוג הורים לא נתקל בלילות לבנים עם הפעוטים? היום יש טרנד חדש של הורים(שמעתי מזוג צעיר) שחושבים שאין טעם להתעמת עם התינוק, בנושא של שינה בחדרו. וחושבים שפרטיות של התינוק צריכה להיות כאשר הוא בשל מבחינה התפתחותית. הם קוראים לזאת "המשכיות" של הקשר והחום של האם והאב. באופן מעשי, הילוד ישן עם ההורים עד שהוא מוכן לפרדה. באופן מעשי, מיטת התינוק צמודה למיטת ההורים כאשר חלק אחד של הלול מורד, והילד מתגלגל ממיטתו למיטת ההורים וחוזר חלילה. יש לציין שכאשר נולד ילד נוסף, מתווסף הילד לחדר השינה באותה שיטה, כך שבמשך השנים יכולים לישון באותו חדר מספר ילדים (אם הילדים באים בצפיפות) אתם שואלים מתי עוברים הילדים לחדרים משלהם? מתי שהם מרגישים בשלים לכך, (גיל 4-6) וזה נעשה בהסכמה והתחשבות מרבית בין הצדדים גישה זו יוצרת חיבור בין ההורים, אבל לא פחות יוצרת קשר חזק מאוד בין הילדים, אף ילד לא מרגיש מוזנח כאשר מתווסף ילד נוסף, לא מרגיש דחוי, ורמת הקנאה יורדת. והכי חשוב, קונפליקט אחד לפחות נמנע במשפחה. אתם שואלים מתי ההורים מתייחדים? בדרך כלל יש בדירה יותר מחדר אחד חוץ מהסלון, בחדר הנוסף יש גם מיטה זוגית ופתרנו את הבעיה. גישה זו לא מקובלת על ידי מטפלים, הטוענים כי הילד צריך גבולות, וטוב שאת הגבולות נשריש כמה שיותר מוקדם, ונחסוך בעתיד אימותים גדולים יותר. באופן עקרוני אני מסכימה לכך אבל, צר לי, תינוק בן חצי שנה ועד שנתיים לפחות עדין צריך את החום והביטחון של האם או האב או שניהם, קונפליקטים הוא יעבור בחיים, אם אפשר למנוע קונפליקט אחד דיינו. היום, שני ההורים צריכים או רוצים לפתח קרירה. לילות לבנים, גורמים להורים אלה להיות חסרי סבלנות וכו'. שינה רצופה, או כמעט רצופה, נותנת להם את האפשרות להיות רגועים יותר עם הילדים, וגם סבלניים במקום העבודה. אני מאוד ממליצה, נכון שזה מנוגד לגישתה של בעלת הפורום, אבל, אני חושבת, אם עושים רווח והפסד בגישה זו, הרווח גדול מההפסד, כמה נקיפות מצפון ואימותים נחסכים מהזוג הצעיר, תנסו ותראו איזה שלווה הבית מתמלא כאשר השינה היא ערבה ורצופה. תחשבו, ככול שילדכם יחשפו מאוחר יותר לקונפליקטים, הם ילמד להיות יותר סובלני בעתיד אשמח לשמוע חוות דעת על הצעה זו. ועד אז לילה טוב לכולנו.