לילות שלמים..לא מעט בדלי סגריות...

yellowt

New member
לילות שלמים..לא מעט בדלי סגריות...

והרבה הרבה דמעות... לא יודעת מה קורה לי בשבוע האחרון...אני ממש לא בן אדם..מרגישה שמתפרקת לי פתאום בלי שליטה.... רק נכנסת למיטה ומתחילה לבכות...רצות לי תמונות די מזוויעות למען האמת ואני לא מצליחה לשלוט על זה... אז שוב..קמה מדליקה סיגריה ובודקת אם מישהו כאן... נמה עובר עליי...למה דווקא עכשיו??? ואין לי עם מי לדבר...לא רוצה שאמא תתחיל לדאוג גם לי ..זה מה שחסר לי רק להוסיף לה על כל החרא שלה את האיחסה שלי.... אוף......למה אין פה אף אחד היום....? אני מתה לישון עוד מעט הקטן גם ככה יקום לאכול ..וזה ככה כל לילה ... אני כול כך עייפה .כמה עייפים יכולים להיות...? אני לא רוצה לשקוע ,הייתי בסדר עד עכשיו...מה קורה לי פתאום???
 
מכירה את המצב

במשך השנה האחרונה גם אני לא מצליחה לישון בלילות.... בכל לילה נודדת באינטרנט וצופה בסרטים בתקווה להתעייף ולהרדם אך השינה רחוקה ממני.... ואז שוב תוקפות המחשבות ונודדות עד שהאור מופיע ואני כבר רגילה להשכים את הציפורים.
 
בקשר להתפרקות הזו .....

אצלי זה קורה ברגעים האלו שאני לפעמים מצליחה לקלוט מעט שזו המציאות מן הודעה כזו שההגיון שלי אומר לי שזהו זה... ואז באמת אני נחלשת והגעגועים מתגברים וכמוך רוצה להכנס למיטה ולחשוב שאני נמצאת בחלום וזהו רק סיוט שיחלוף
 
יש תקופות כאלה

פתאום נפילה. לפעמים מבינים למה. לפעמים לא. זה שהיית בסדר עד עכשיו זה נהדר. זה שעכשיו נפלת...לא נורא תרשי לך. תוותרי קצת לעצמך. זה הרי יעבור. כמו שעברו הפעמים הקודמות...
גם אני לא נרדמת. אני פה
 
לילה טוב סמדר

אני בסדר. תודה. ספיחים של הנפילה האחרונה... והשינה שנודדת. איך את? yellowt? הצלחת להרדם?
 
כרגיל מעירה את הציפורים

למרות שאני מותשת כבר, אני לילה לילה נלחמת אבל זה לא מצליח לפעמים אני תוהה איך הגוף מצליח להחזיק, ואיך אני מתפקדת, אך כנראה שהוא התרגל
 
יכולת הסתגלות מופלאה יש לגוף

אחרי תקופה, לומד לתפקד עם חצי משעות השינה... תארי לך הנפש היתה סתגלנית כמוהו?.... איך הכל היה יותר קל.. במחשבה שניה. בעצם זה המזל הגדול שלנו. שהנפש לא מוכנה להסתגל מכריחה אותנו לעבוד קשה... להבין. להשתנות. לחפש. להמשיך. להלחם על השבת החיים. כן. על חשבון שעות השינה, אבל זה מה יש.... איזה מזל יש לנו אה?!
 

רחלי27

New member
הסתגלות הנפש.

מה זה שאמר שהנפש לא מיסתגלת? היא רק מעבדת את הכאב בצורה קצת אחרת...וצריך להאכיל אותה כמובן בהרבה הרבה חומר עיוני כי אם לא היא פשוט תלך לה לאיבוד...... לחומר עיוני אני קוראת קצת אנרגיות של אהבה מחד ואמונה וביטחון מאידך..... וסתם כדאי להזכיר לכם ש"מה שלא עושה השכל עושה הזמן!" אני רק בתהליך אבל בהחלט מאמינה שיום אחד אצליח לישמוח על אמת! הצלחה לכולכם.... אני מתה להיכנס לצ´ט ומישום מה מופיע לי שיש אייזו תקלה טכנית... למה זה ככה כבר חודש? שבוע טוב..רחלי
 
היי רחלי

התכוונתי שהנפש לא מוכנה להסתגל כמו הגוף ולחיות עם חצי ממה ש"מגיע לה.." והיא זו שמתעקשת ומייצרת את האנרגיה לתהליך השינוי. היא זו ש"משכנעת" אותנו לבחור בחיים ולשאוף לחיים מלאים ומהנים. והיא זו שמובילה אותנו למצוא את הדרך שמתאימה לנו. בניגוד לגוף. שפשוט מסתגל. עד שיום אחד קורס. סתם פלסף שיוצא שטחי בשעה כזו...
הבדיחות והצחוקים נגמרו לי מוקדם הערב... שבוע טוב לך ושתזכי לשמחה אמתית במהרה.
 

מיכל@בר

New member
חושבת על הדברים שכתבת, נפש וגוף,

וכמה שאני מסכימה עם כל מילה שלך. וכבר הבנו שלכל דבר יש מחיר... על חשבון שעות השינה, על חשבונך, שבחרת "לסדר" קודם את פינת הילדים ורק אח"כ בחרת לתת לעצמך מקום.. כל כך נכון.....
 

מיכל@בר

New member
תותי יקרה,

אותם לילות ללא שינה, לילות מסוייטים... היית בסדר עד עכשיו, את כותבת, ומה קורה לך פתאום, את שואלת. ככה זה הולך, כשנדמה שהיום יום מתנהל לו בסדר פחות או יותר, ופתאום יש הרגשה של איזה אגרוף בבטן, פתאום ובלי כל אזהרה, וזה עושה אי סדר בסדר שהיה, וככה מותר, וככה צריך, אי אפשר לעקוף אותו, את האי סדר הזה, זה בא וזה עובר. כמו נווד. מקווה שהצלחת לישון בכל זאת כמה שעות... מחבקת אותך, תותי.
 

sad

New member
הי מיכל ראיתי שאת כאן ../images/Emo6.gif

סתם שלום
 
למעלה