ליל הבדולח

schlomitsmile

Member
מנהל
ליל הבדולח שלנו בשנה שעברה, סיפרתי כאן את הקורות את סבתי וסבי בברלין, באותו לילה, כפי ששמעתי מפי סבתי. השנה, אני מעתיקה לכאן קטע מתוך אוטוביוגרפיה קצרה, שכתב סבי בשנת 1941 , שהתפרסמה בעיתון היקים בארץ של אותם ימים. "...כעבור שנה נשארתי בארץ אשר עוד האמנתי שהיא מולדתי ומולדת אחיי היהודים- אמנם אומללה וחולה, אך בכ"ז מולדת. שגיתי נוראות. הגיע נובמבר 1938 - שזכרו אסור שיישכח אי-פעם! בתחילה שוד, הרס, ביזה של חנויות היהודים ודירות מגורים רבות, בידי כנופיות צורחות ומשתוללות, חמושות בידיות פריצה, מוטות וגרזנים; ובבקר שלמחרת, אור ל-9 בנובמבר, שריפת בתי הכנסת. זמן רב עמדתי לפני ביה"כ ברחוב פרינצן רגנטן שברובע וילמרסדורף, ליד ביה"ס היהודי בו למד בננו. כשהגעתי למקום, נותר מכיפת הבניין רק שלד קורות מפוייחות, מהן התמרו להבות אל השחר המפציע. לפני המבואה עמדו כבאים- אלה המציתים שאולצו לצקת מבעוד לילה דלק על פנים ביה"כ ולהציתו. הם נצטוו אח"כ למנוע כל נסיון לכיבוי, ולהסתפק בשמירה על הבניינים הסמוכים. על פניהם קפא מבע של אי-יכולת להבין.אחד מהם פלט:"...זה לא צריך היה לקרות..." מיד החזיקו בו ולקחו אותו. לאן? ביום שלמחרת, נאסרתי ע"י הגסטאפו והובאתי למחנה הריכוז זאכסנהאוזן-אורנינבורג. על מה שסבלתי שם, ויותר מכך- על מה שראיתי שם, לא אספר כאן."
 
1938

1938 - שנה משמעותית בחיי. אמי עלתה באותה שנה לארץ מוורשה במסגרת השומר הצעיר, זאת למרות שבכך במרתה את פי משפחתה. אך בזכות זאת ניצלה, כשכל שאר משפחתה כמעט נספתה בטרבלינקה.
 
בקהילות היהודיות בגרמניה מציינים יום זה

בישראל...................לא...................
 
ואצלנו

צרת החינוך רוצה להעלות את זכר ה"נאקבה"
 
זה חינוך לערכים

תלמידים אצלנו לא לומדים מה זה ליל הבדולח, אבל לתכנית הלימודים מכניסים את סמיר דרוויש. תלמידים לא יודעים את המילים של התקווה, אבל צריכים לדעת על האסון שפקד את הפלסטינים בקום מדינת ישראל. זה מוביל לערכים קלוקלים, לסרבנות ןלכל הבזיון שבחינוך במדינת ישראל.
 
למעלה