יעל לא רוקדת שעצוב
New member
ליל הסדר אחי ומה שבניהם...
אפילו שזה לא ממש קשור להורים זה קשור לילדים אז החלטתי לכתוב ולא היה לי איפה... אז הנה... אני כותבת לכם... ואתם יודעים מה גיליתי?? שאח שלי בן 18 והוא כבר ענק!! חשבתי על זה במיוחד שהוא אמר שהם יוצאים עוד מעט לקמפינג בכינרת חמישי שישבת וזה תחת השם: כולם ביחד בפעם האחרונה לפני הגיוס!! וואו!! אח שלי מתגייס, אני לא קלטתי עד עכשיו כמה זה מסוכן וכמה הוא כבר גדול ובוגר!!! חזרנו מרמת השרון(שם עשינו את הסדר) והוא נרדם ואני לא הצלחתי-אז הסתכלתי עליו וממש הרגשתי בפעם הראשונה(תמיד ידעתי את זה אבל זאת הפעם הראשונה שזה היה ממש חזק וברור) שאני אוהבת אותו כל-כך ועל כמה שיהיה לי עצוב שבסוף השנה(שהוא יגמור יב`) הוא מתגייס!! פשוט היה בא לי חבק אותו כל-כך חזק ולא לעזוב... בכלל, אני והוא תמיד רבנו אבל הייתה ביננו קירבה כזאת שבין רוב האחים אין, תמיד עמדנו אחד לצד השני אפילו אם זה כרוך בעונש, נגיד אפילו שהייתי בת 7(נעמה אל תעלבי..) אז לא הייתי מלשינה עליו בחיים והייתי מלשינה על חברים שלי בביצפר(כמו כל ילד קטן) אבל משום מה לא יכולתי להלשין עליו.. גם כשהוא היה מרביץ לי ולא הוגן לא יכולתי, זה היה מן קשר אחים כזה שאני לא יכולה להסביר, כמו כל אח גדול(כמעט) הוא היה מרביץ לי ומתעלל בי מדי פעם אבל תמיד הוא היה שם בשבילי שהייתי צריכה אותו!!! אז בקיצור תמיד היינו מחוברים ואפילו היינו צוחקים שאולי יש ביננו טלפתיה: שהוא חזר מגיבוש טייס אני קמתי באופן מפתיע בשמונה בבוקר שלא היה לי מושג מתי הוא יחזור ולא הצלחתי לחזור לישון הייתה לי מן הרגשה כזרת של עצב-הסתכלתי בשעון והיה בדיוק 8:00 והוא סיפר לי כשהוא חזר שזה בדיוק מתי שאמרו לו שהוא לא עבר את הגיבוש!! ואזלא יודעת למה, הכנתי לו מכתב של לא נורא שלא עברת וכו`... ואז בדיוק כשגמרתי להכין אותו הוא נכנס בדלת ובחיים לא תנחשו מה אמרתי לו: `` לא נורא-בין כה וכה לא ראית בזה את יעודך`` והוא היה המום שידעתי... או נגיד פעם אחת כשפתחתי את הראש שהייתי בכיתה ג והוא ב-ט` הוא החליט לבוא לבקר אותי ביסודי... זה נורא מוזר... ויש עוד מלא כאלה... אבל אף פעם לא הרגשתי אליו ממש אהבה וחיבור כמו לאמא ואבא(אני מניחה שאתם יודעים על מה אני מדברת-הוא היה יותר כמו רצת יותר מחבר) ועכשיו פשוט הרגשתי את זה ממש חזק. ביי יעל
אפילו שזה לא ממש קשור להורים זה קשור לילדים אז החלטתי לכתוב ולא היה לי איפה... אז הנה... אני כותבת לכם... ואתם יודעים מה גיליתי?? שאח שלי בן 18 והוא כבר ענק!! חשבתי על זה במיוחד שהוא אמר שהם יוצאים עוד מעט לקמפינג בכינרת חמישי שישבת וזה תחת השם: כולם ביחד בפעם האחרונה לפני הגיוס!! וואו!! אח שלי מתגייס, אני לא קלטתי עד עכשיו כמה זה מסוכן וכמה הוא כבר גדול ובוגר!!! חזרנו מרמת השרון(שם עשינו את הסדר) והוא נרדם ואני לא הצלחתי-אז הסתכלתי עליו וממש הרגשתי בפעם הראשונה(תמיד ידעתי את זה אבל זאת הפעם הראשונה שזה היה ממש חזק וברור) שאני אוהבת אותו כל-כך ועל כמה שיהיה לי עצוב שבסוף השנה(שהוא יגמור יב`) הוא מתגייס!! פשוט היה בא לי חבק אותו כל-כך חזק ולא לעזוב... בכלל, אני והוא תמיד רבנו אבל הייתה ביננו קירבה כזאת שבין רוב האחים אין, תמיד עמדנו אחד לצד השני אפילו אם זה כרוך בעונש, נגיד אפילו שהייתי בת 7(נעמה אל תעלבי..) אז לא הייתי מלשינה עליו בחיים והייתי מלשינה על חברים שלי בביצפר(כמו כל ילד קטן) אבל משום מה לא יכולתי להלשין עליו.. גם כשהוא היה מרביץ לי ולא הוגן לא יכולתי, זה היה מן קשר אחים כזה שאני לא יכולה להסביר, כמו כל אח גדול(כמעט) הוא היה מרביץ לי ומתעלל בי מדי פעם אבל תמיד הוא היה שם בשבילי שהייתי צריכה אותו!!! אז בקיצור תמיד היינו מחוברים ואפילו היינו צוחקים שאולי יש ביננו טלפתיה: שהוא חזר מגיבוש טייס אני קמתי באופן מפתיע בשמונה בבוקר שלא היה לי מושג מתי הוא יחזור ולא הצלחתי לחזור לישון הייתה לי מן הרגשה כזרת של עצב-הסתכלתי בשעון והיה בדיוק 8:00 והוא סיפר לי כשהוא חזר שזה בדיוק מתי שאמרו לו שהוא לא עבר את הגיבוש!! ואזלא יודעת למה, הכנתי לו מכתב של לא נורא שלא עברת וכו`... ואז בדיוק כשגמרתי להכין אותו הוא נכנס בדלת ובחיים לא תנחשו מה אמרתי לו: `` לא נורא-בין כה וכה לא ראית בזה את יעודך`` והוא היה המום שידעתי... או נגיד פעם אחת כשפתחתי את הראש שהייתי בכיתה ג והוא ב-ט` הוא החליט לבוא לבקר אותי ביסודי... זה נורא מוזר... ויש עוד מלא כאלה... אבל אף פעם לא הרגשתי אליו ממש אהבה וחיבור כמו לאמא ואבא(אני מניחה שאתם יודעים על מה אני מדברת-הוא היה יותר כמו רצת יותר מחבר) ועכשיו פשוט הרגשתי את זה ממש חזק. ביי יעל
תגלי