לימודים וחרדה

[rain drop8]

לימודים וחרדה

אני שוקלת לפרוש מהלימודים.
סיימתי שנה ראשונה בחינוך לגיל הרך
שנה קשה מנשוא שכללה ניסיון אובדני ופרידה מבן הזוג,חזרה לבן הזוג, אובדן
והרבה הרבה כאב ומאמץ לא לפרוש ולא לעזוב ולא לוותר
אבל מקודם נכנסתי לאתר להסתכל על המערכת והתחלתי לבכות
השעות איומות העומס נוראי וזה רק המערכת בלי כל העבודות והמטלות ואז המבחנים
והשנה שתבוא היא יותר קשה מהשנה הקודמת
ואני לא רואה איך לומדת מ8 וחצי בבוקר עד 7 ורבע בערב 4 פעמים בשבוע כולל התנסות בגן
אני בכלל לא רוצה להיות גגנת...רק רציתי לתפקד..לעשות משהו עם עצמי
ולשם התקבלתי על סמך התעודת בגרות
ואני שם ואני לא יכולה ואני לא רוצה...
ורק המחשבה שיש לי כבר עבודה אחת להגיש,בחופש עושה לי חשק להקיא
אני יכולה לעזוב..אני יכולה לפרוש אני יודעת אף אחד לא מחזיק אותי שם בכוח
אבל זה יותר מורכב מזה..
אנשים גאים בי,ההורים, ההורים של בן הזוג,בן הזוג...
אנשים שלא ראו אותי הרבה זמן שואלים אותי מה אני עושה
ואני יכולה להגיד בגאווה שאני לומדת לתואר ראשון בחינוך
ואם אני יעזוב מה יהיה לי? מה אני אגיד לאנשים?
אוף אוף אוף...
אפילו עברה לי המחשבה המפגרת שעדיף לי למות מאשר לפרוש...באמת מחשבה מפגרת
אבל אני לא יודעת מה לעשות...מה עושים במצב כזה?
כי לעשות את מה שטוב לי זה לא כזה פשוט...

 

[אלומת האור]

אני לא טובה בעצות

אני יכולה רק לספר על עצמי ולתת חיבוק.
אני לומדת באוניברסיטה הפתוחה. נכון, זה סוג של פשרה מבחינת מתי יהיה לי תואר (עוד הרבה שנים), אבל אני אוהבת מאוד את מה שאני לומדת, זה מאוד לא אינטנסיבי (אם כי מצריך הרבה מאוד השקעה ולמידה עצמאית, תכנון נכון של הזמן וכו') ולי זה מתאים. גם שם את יכולה, עד כמה שאני מבינה, לעשות תואר בחינוך, ולעשות אותו בקצב שלך ובהנאה. את גם לא צריכה תעודת בגרות באו"פ, ממילא הניפויים נעשים אחרי שאת מסיימת כל קורס, בציוני המטלות והמבחנים.
ואם את לא רוצה להיות גננת אז בכלל... מה את עושה שם? את מרצה מישהו? את מרצה מאסר?
לי נראה שהאו"פ הוא פתרון מצוין. אף אחד לא נושף בעורפך.
ובכלל, ככה באופן כללי בחיים, אני יודעת שקל להגיד אבל זה אשכרה נכון, "מה יגידו" מת. נכון, צריך לחשוב על משהו, אבל תמיד אפשר להגיד שאת בין עבודות או משהו כזה. למי את חייבת דין וחשבון?
ולמות במקום לפרוש? באמת מחשבה איומה.
שולחת מלא חיבוקים.

 

[rain drop8]

תודה אלומה

מצטערת שרק מגיבה עכשיו פשוט לא מתאפשר לי להיכנס לכאן יותר מידי..
תודה רבה על המילים שלך!
התגובה שלך באמת הקלה עלי ואת צודקת אני לא מרצה מאסר ואנסה אולי לחשוב על איזה פתרון שיקל עלי
תודה!
לילה טוב
מלא חיבוקים בחזרה

 

[אלומת האור]

 

[היי48]

ריינוש (טריגר)

קודם כל ולפני הכל, בשום פנים ואופן ובלי שום ספק לא עדיף למות מאשר לפרוש מלימודים. אני לא מנסה לבטל או לזלזל באיך שאת מרגישה כמובן, ומבינה את הרגשת המצוקה ואת הכאב, אבל עדיין מוות לא עדיף על פרישה מלימודים.

וחוץ מזה אני מסכימה עם מה שאלומה כתבה-עזבי את העניין של מה לומר לאנשים. נכון שלכלנו אכפת במידה זו או אחרת ממה שאנשים חושבים עלינו, זה טבעי ומובן וקורה לכולם, אבל צריך איכשהו לשלב את זה (לדעתי הלא מקצועית בעליל

) עם מה שמתאים לך ועם טובתך. אם את אומרת שאת רוצה ללמוד, אבל אין לך עניין ספציפי בתחום החינוך ובתחום הזה יש מערכת עמוסה מאוד, אז את יכולה לנסות למצוא מקצוע אחר ללמוד ששם יש מערכת פחות עמוסה וגם שאולי יעניין אותך יותר.
עוד אופציה זה לפרוש את הלימודים לתקופה ארוכה יותר, כלומר במקום למשל לסיים את התואר תוך 3 שנים, לסיים אותו תוך 3.5/4 שנים, ואז תהיה לך מערכת לימודים פחות עמוסה.
אופציה נוספת היא באמת מה שאלומה הציעה-ללמוד באוניברסיטה הפתוחה.
אגב, תואר זאת לא הדרך היחידה ללמידת מקצוע. יש מקצועות שלומדים אותם בקורס של מספר חודשים, יומיים/שלושה בשבוע, לפעמים אפילו לא מדובר בימי לימוד מלאים, למשל הנהלת חשבונות (יש גם מקצועות נוספים, סתם לא עולה לי בראש עכשיו). את יכולה גם ללמוד מקצוע בצורה כזו.
וגם צריך לזכור שלימודים זאת רק אפשרות וזה לא חובה. וזה בהחלט לא חשוב יותר מהבריאות.

ומה שלא תחליטי, בין אם זה תואר, קורס או לא ללמוד בכלל, זה לא אומר עליך כלום. אני מכירה גם אנשים שלמדו משהו וגם כאלה שלא, וזה לא מעיד עליהם לכאן או לכאן בשום צורה. פשוט כל אחד מהם בחר דרך שונה לחיות את חייו, וזה לא אומר על הבן אדם כלום-חשוב מאוד לזכור את זה.

 

[rain drop8]

היי

ריגשת אותי עם ההתיחסות המקסימה שלך להודעה שלי
קראתי כל מילה שלך וזה בהחלט והרגיע והקל עלי
הדברים שכתבת אלו דברים שחשבתי עליהם וזה באמת עוזר לשמוע את זה ממישהו אחר
אז המון תודה לך שהגבת!