לימודי מאסטר בתזונת האדם באוניברסיטת UBC

Ilanaitgo

New member
לימודי מאסטר בתזונת האדם באוניברסיטת UBC

היי,
גיליתי את הפורום הזה ממש במקרה ואני שמחה על כך:)
הבנתי שרובכם בעלי נסיון והבנה בכל התהליכים הבירוקרטיים של קבלה ללימודים אקדמיים ולכן אשמח לקבל ממכם עצה.
אז שמי אילנה, מתגוררת בונקובר, קנדה. בעלת תואר ראשון במדעי התזונה מהארץ (מכללת תל חי) לא התנסיתי במחקר מעולם (התנסיתי במגוון סוגי מעבדות שהן חלק מלימודי התואר הראשון), אבל מאוד מתעניינת ומאוד רוצה להמשיך ללימודי מאסטר בתזונת האדם באוניברסיטת UBC שזוהי תכנית לתואר מחקרי עם תזה.

מבחינת דרישות קבלה רשמיות אני עומדת בקריטריונים ( IELTS, ממוצע טרנסקריפט וכ'ו..) אבל אני מוצאת את זה קשה לקבל התייחסות מפרופ' שיקבל אותי לקבוצת המחקר שלו.

שלחתי בינתיים לשני פרופ' שתחומי העניין חופפים לשלי ולא קיבלתי תשובה. לפיכך יש לי מספר שאלות כדי להבין איפה אני עומדת ולקבל פרופורציות. מלבד העובדה שיתכן והפרופ' פשוט לא ראו את המייל שלי;
1) האם הנסיון שלי במעבדות מהתואר הראשון אינו מספיק ומצופה ממני ליותר? או שאולי זה כן אפשרי להתקבל עם מה שיש לי כרגע.

2) אם זה אכן לא מספיק, האם יש דרך לצבור נסיון כדי לשפר את הסיכויים להתקבל? אולי אוכל להציע את עצמי במסגרת כלשהי / תפקיד במעבדה שכן אוכל להצליח להתקבל אליו והוא יכול לתרום לניסיון שלי? (התנדבות? לגשת כמועמדת של תואר ראשון?)
אצטרך להכין מכתבי המלצה לזה? ממי כדאי לבקש בהתחשב בכך שאין לי נסיון במחקר?

3)האם לגיטימי לגשת למשרד הפרופ' לדפוק על דלתה ולהביע רצון לקחת חלק באחד מהפרויקטים? מתוך הקושי לתפוס את תשומת ליבה דרך המייל.
(איך משיגים את השעות שהיא נמצאת שם?)

4)אשמח לכל אינפוט נוסף. אני באמת מאוד רוצה לקחת חלק במחקר של אותה פרופ' ובסופו של דבר ללמוד בתכנית מאסטר הזו.


תודה למי שקרא הכל, ותודה למי שיעזור
 

BigBadWolf

Member
קבלת התייחסות מפרופסורים הוא עסק כאוב

הבעיה היא שפרופסורים מקבלים אימיילים ממועמדים כל יום (כך טען המנחה שלי לדוקטורט) ולכן הרבה פעמים פשוט לא עונים. זו בעיה דומה לזו של חוסר מענה באתרי היכרויות. מהצד של המועמדים, בדרך כלל שולחים מועמדות למספר קבוצות פוטנציאליות בכדי להגדיל את סיכויי הקבלה.
באימייל שאת שולחת לפרופסורים כדאי שתעשי עליהם רושם טוב. תקראי קצת על המחקר שלהם ותוסיפי לאימייל כמה מילים על מה מעניין אותך במחקר שלהם. כך הם ידעו שלא מדובר באימייל גנרי בתפוצת עולם. כדאי שגם תרשמי כמה נקודות על הניסיון שלך ועל למה כדאי לקבל אותך ובנוסף על זה גם לצרף קורות חיים מלאים כקובץ נפרד.
אם יש קבוצות שמעניינות אותך במיוחד ניתן לשלוח אימייל תזכורת. לפעמים אפילו ניתן לשלוח אימייל שלישי, רק אל תהפכי לספאמרית :) .

אני יכול לומר לך שאותה הבעיה קיימת גם בשלבים הרבה יותר מאוחרים. כשחיפשתי מקום לפוסט דוקטורט, אחרי עבודת דוקטורט מוצלחת לכל הדעות, לקח לפרופסורים חודשים לחזור אלי! וחלק מעולם לא חזרו.
 
באופן כללי, בצפון אמריקה הסטודנטים לתואר ראשון

שרוצים להתקבל לתואר מחקרי יודעים שהם צריכים ניסיון מחקרי ובמהלך התואר הראשון מתנדבים במעבדה באוניברסיטה כדי לצבור ניסיון מחקרי שכזה. כך המעבדות מקבלות עובדים נמרצים ומלאי מוטיבציה בחינם, והסטודנטים מקבלים ניסיון מחקרי שיוכלו לכתוב בקורות החיים כשיגישו מועמדות לאוניברסיטאות לתואר שני.
אצלנו היה לפחות מקרה אחד של מתנדבת של-א הייתה סטודנטית באוניברסיטה, כך שתיאורטית זה אפשרי, אבל לא יודעת עד כמה זה נפוץ. ובמעבדה שלנו מי שרצה להתנדב היה צריך להגיש את הציונים שלו וכו' ולמצוא חן בעיני המנחה (אם כי נראה לי שבשלב מסוים היא האצילה סמכויות למנהלת המעבדה שבחרה מתנדבים על אף שהיא הייתה בסך הכל בוגרת תואר ראשון ולא חוקרת או משהו בסגנון).
אז אם יפסלו אותך בגלל העדר ניסיון מחקרי - יש תקווה. לא יודעת איך זה ב-ubc, אבל כשהגשתי מועמדות לתואר בארה"ב הייתה לפחות אוניברסיטה אחת שבה הבקשה שלי נדחתה בנימוק ש"אין לי ניסיון מחקרי רלוונטי" - מה שהיה נכון לגמרי כי זה היה מעבר תחום (ועל אף שהיה לי כבר תואר שני עם תזה ומאמר שכבר התפרסם). אבל את מישראל, וכן מהתחום, ואולי תצליחי להציג את הניסיון שלך במעבדות בתואר הראשון בצורה שתיראה להם מספיק רצינית (הם הרי לא יודעים מה קורה בישראל).
העובדה שאת נמצאת שם פיזית היא בהחלט יתרון. מה שהייתי עושה במקומך זה באמת לגשת לעשות לה אמבוש, להציג את עצמך, להגיד כמה את מתעניינת במחקר שלה, תוך שאת מגלה את בקיאותך המדהימה בו (ולצורך זה את צריכה להתכונן היטב ולקרוא את המאמרים שלה ולגבש עליהם דעות - בעיקר חיוביות - אבל גם מפרות, נניח אולי לקשר את זה למשהו אחר או להעלות איזו נקודה שמעניינת אותך). את יכולה להגיד שאת מתכוונת להירשם לתואר שני במדעי התזונה ומאחר שהמחקר שלה ממש תואם את תחומי העניין שלך, רצית לדעת אם היא מקבלת סטודנטים חדשים בשנה הבאה, כי תשמחי להצטרף לצוות שלה. ואז תראי מה התשובה שלה. אם תהיי סימפטית אך מלאת בטחון, תחייכי כל הזמן ותהיי מנומסת (השתיים האחרונות דרישות בסיס בכל אינטראקציה בקנדה) אולי היא תראה את זה לחיוב. יכול להיות שהיא תשאל אותך על ניסיון מחקרי אז תהיי מוכנה עם תשובה. היא יכולה להיות משהו כמו "בתואר הראשון בישראל עושים הרבה עבודת מעבדה - השתתפתי במעבדות בתחומים האלה, האלה והאלה. או בלי להדגיש שזה ככה בישראל. את צריכה להחליט איך להציג את זה, אבל שתהיי מגובשת כדי שלא ייראה כאילו את מנסה למרוח אותה (וכמובן לא לשקר! פשוט להציג את זה בצורה קצת אמביוולנטית). אם היא שואלת במפורש אם עבדת כמתנדבת במעבדה של חוקר במהלך התואר, את יכולה להגיד שלא ושזה לא מקובל בישראל, גם כי מקבלים הרבה ניסיון מחקרי בתואר עצמו.
בקיצור, לדעתי תכיני את עצמך ואז לכי על זה. לפחות אצל המנחה שלי הכי חשוב ומרשים אותה כשבקיאים במחקר שלה.
 

Ilanaitgo

New member
תודה רבה לשניכם על התגובות!

לאחר עיון ברחבי האינטרנט הבנתי שבהחלט מצופה ממני להגיע לתואר שני עם רקע מחקרי. שלחתי לאוניברסיטה מייל והבעתי את הרצון לקחת חלק במחקר גם בתור התנדבות אני מקווה לקבל תשובות רלוונטיות ושלא יגידו לי עכשיו לעשות תואר ראשון מחדש.
כי יש להם קטע ממש מוזר שאם אתה מבקש להירשם לתואר ראשון כשיש לך תואר ממדינה אחרת ומבקש להשלים קורסים שהם רואים לנכון שהסטודנט ישלים הם יבקשו ממך קודם כל לעשות שנתיים של לימודים כלליים prequisit (משהו כזה) ורק אחרי שנתיים הם בכלל יסתכלו על התואר שלך ויעשו את ההערכה למקצועות שצריך להשלים. ואז אתה יכול לגשת ולהתחיל את הלימודים. זה מטחנה של זמן וכסף, אבסורד, אני תוהה אם באמת יש אנשים שעושים את זה.


בכל אופן תודה רבה לכם על התשובות
 
אני לא בטוחה אם הבקשה שלך להתנדב

צריכה לעבור דרך האוניברסיטה או דרך המרצים הרלוונטיים. אבל מאחר שכבר שלחת את המייל, חכי לראות מה יגידו. אגב, אין איזה דדליין לרישום והוא לא בקרוב?
 

Ilanaitgo

New member
נכון, הדד-ליין קרוב. סוג של ויתרתי על השנה הקרובה כי הבנתי ש

 
למעלה