נוף אנונימית 1
New member
לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול
היי לכולם, נעים מאוד ��
אולי קצת ארוך...
אבל אשמח מאוד מאוד לקבל בבקשה את עצתכם הכנה כמומחים ומנוסים בתחום ובשוק
ב 2013 התחלתי ללמוד הנדסת תעשייה וניהול.
לדעת מכריי ולדעתי זה היה לגמרי הקומפורט זון שלי.
הלימודים היו לי קלים, הציונים גבוהים.
מלא עבודה, מלא כסף ותנאים טובים,
דרך סלולה כי היה לי ניסיון מהצבא (קבע) ומהאזרחות...
מה שניקרא מוש-לם.
(וד"א, ייעצה לי על כך לאחר אבחון, פסיכולוגית שהיא יועצת תעסוקתית במכון מוכר).
אבל בכל זאת, הרגשתי שמשהו חסר לי.
משהו שהוא פחות מכונות על סוגיהם אלא יותר אנשים. אינטראקציה, עומק בן אישי, סיפוק...
פניתי ליועצת לימודים.
והיא הציעה לי להסב את הקורסים שעשיתי בתעו"נ לכלכלה/מנהל עסקים... ולזה להוסיף את פסיכולוגיה. דו חוגי.
כך מצד אחד לא אאבד את מה שכבר למדתי (מס' קורסים שעלו בזמן וכסף רב).
ומצד שני גם אוסיף את המימד ה'אנושי' שיותר מעניין אותי הן בתאוריה והן במעשי.
קצת עליי,
* אני בת 30.
* מתעסקת בהעברת סדנאות והדרכה.
בעבר התעסקתי גם קצת במכירות. כתיבה. אני רהוטה וייצוגית מול קהל.(מייעצת ומהווה אוזן קשבת למכריי ומי שפונה אליי וזקוק לתמיכה).
* אני יותר לוגית מאשר הומנית.
מסתדרת יותר טוב עם נוסחאות, מאשר עם ללמוד ספרים כמו תוכי.
אבל עם זאת,
בתאוריה ובמעשה נפש האדם מרתקת ומאתגרת אותי יותר.
(התנדבתי עם ניצולי שואה... התנדבתי בפנימייה של נוער בסיכון... כיום אני מתנדבת בליווי של ילדת אומנה...).
בשלב הראשוני - של לאחר התואר,
אני מחפשת מקום תעסוקה שיאתגר את המוח החקרני שלי.
שיהיה מגוון וורסטילי לא מונוטוני ומשעמם.
מקום שמאפשר לעובד עצמאות וחופש פעולה להביא את עצמו לידי ביטוי וליצור בדרך שלו.
מקום עם אופציות קידום ותנאים ראויים.
בהמשך -
אני רואה את עצמי משלבת גם את התשוקה והחלום שלי - כמטפלת עם מיינדפולנס, חיות, טבע, תנועה...
ומעבירה סדנאות להורים וילדים.
החששות העיקרים שלי הם -
א. איך אסתדר בלימודים אם אני יותר ריאלית?
ב. חשש עיקרי -כלכלי.
כי בכל זאת, עם כל הכבוד צריך להביא לחם הבייתה בסוף יום.
ולכן, רציתי בבקשה לדעת, מניסיונכם והכרותכם את השוק ואת התחום :
האם התואר הזה יכול לספק לי את מה שתיארתי?
איזה מסלול הייתם מציעים לי לבנות על מנת לממש את זה?
במה בכלל ניתן לעבוד עם תואר ראשון בשילוב שכזה?
חברים ייעצו לי לעבור לעבודה סוציאלית. כיוון שבתחום זה ישנו מקצוע ועבודה החל כבר מהתואר הראשון.
כמו כן קל יותר להמשיך לתואר שני.
( ועוס קליני מורשה לפתוח קליניקת טיפולים)...
תחום העשייה והפעילות נרחב ומגוון...
כך שברמה הפרקטית זה דיי קורץ לי.
אולם ברמה התיאורטית, הסילבוס נראה לי פחות מרתק מאשר הפסיכולוגיה.
אשמח בבקשה לשמוע - מה דעתכם? המלצתכם מהיכרות התחום והשוק?
המון תודה והערכה [❤] ושבוע טוב !
היי לכולם, נעים מאוד ��
אולי קצת ארוך...
אבל אשמח מאוד מאוד לקבל בבקשה את עצתכם הכנה כמומחים ומנוסים בתחום ובשוק

ב 2013 התחלתי ללמוד הנדסת תעשייה וניהול.
לדעת מכריי ולדעתי זה היה לגמרי הקומפורט זון שלי.
הלימודים היו לי קלים, הציונים גבוהים.
מלא עבודה, מלא כסף ותנאים טובים,
דרך סלולה כי היה לי ניסיון מהצבא (קבע) ומהאזרחות...
מה שניקרא מוש-לם.
(וד"א, ייעצה לי על כך לאחר אבחון, פסיכולוגית שהיא יועצת תעסוקתית במכון מוכר).
אבל בכל זאת, הרגשתי שמשהו חסר לי.
משהו שהוא פחות מכונות על סוגיהם אלא יותר אנשים. אינטראקציה, עומק בן אישי, סיפוק...
פניתי ליועצת לימודים.
והיא הציעה לי להסב את הקורסים שעשיתי בתעו"נ לכלכלה/מנהל עסקים... ולזה להוסיף את פסיכולוגיה. דו חוגי.
כך מצד אחד לא אאבד את מה שכבר למדתי (מס' קורסים שעלו בזמן וכסף רב).
ומצד שני גם אוסיף את המימד ה'אנושי' שיותר מעניין אותי הן בתאוריה והן במעשי.
קצת עליי,
* אני בת 30.
* מתעסקת בהעברת סדנאות והדרכה.
בעבר התעסקתי גם קצת במכירות. כתיבה. אני רהוטה וייצוגית מול קהל.(מייעצת ומהווה אוזן קשבת למכריי ומי שפונה אליי וזקוק לתמיכה).
* אני יותר לוגית מאשר הומנית.
מסתדרת יותר טוב עם נוסחאות, מאשר עם ללמוד ספרים כמו תוכי.
אבל עם זאת,
בתאוריה ובמעשה נפש האדם מרתקת ומאתגרת אותי יותר.
(התנדבתי עם ניצולי שואה... התנדבתי בפנימייה של נוער בסיכון... כיום אני מתנדבת בליווי של ילדת אומנה...).
בשלב הראשוני - של לאחר התואר,
אני מחפשת מקום תעסוקה שיאתגר את המוח החקרני שלי.
שיהיה מגוון וורסטילי לא מונוטוני ומשעמם.
מקום שמאפשר לעובד עצמאות וחופש פעולה להביא את עצמו לידי ביטוי וליצור בדרך שלו.
מקום עם אופציות קידום ותנאים ראויים.
בהמשך -
אני רואה את עצמי משלבת גם את התשוקה והחלום שלי - כמטפלת עם מיינדפולנס, חיות, טבע, תנועה...
ומעבירה סדנאות להורים וילדים.
החששות העיקרים שלי הם -
א. איך אסתדר בלימודים אם אני יותר ריאלית?
ב. חשש עיקרי -כלכלי.
כי בכל זאת, עם כל הכבוד צריך להביא לחם הבייתה בסוף יום.
ולכן, רציתי בבקשה לדעת, מניסיונכם והכרותכם את השוק ואת התחום :
האם התואר הזה יכול לספק לי את מה שתיארתי?
איזה מסלול הייתם מציעים לי לבנות על מנת לממש את זה?
במה בכלל ניתן לעבוד עם תואר ראשון בשילוב שכזה?
חברים ייעצו לי לעבור לעבודה סוציאלית. כיוון שבתחום זה ישנו מקצוע ועבודה החל כבר מהתואר הראשון.
כמו כן קל יותר להמשיך לתואר שני.
( ועוס קליני מורשה לפתוח קליניקת טיפולים)...
תחום העשייה והפעילות נרחב ומגוון...
כך שברמה הפרקטית זה דיי קורץ לי.
אולם ברמה התיאורטית, הסילבוס נראה לי פחות מרתק מאשר הפסיכולוגיה.
אשמח בבקשה לשמוע - מה דעתכם? המלצתכם מהיכרות התחום והשוק?
המון תודה והערכה [❤] ושבוע טוב !