מניסיון אישי - אפשר לעזור לתלמיד לרצות לנגן
ולאהוב מוסיקה, אבל זה בעיקר חייב לבוא ממנו.
לגבי שיעורים ראשונים -
זה תלוי באיזה גיל התלמיד. בגילאים קטנים יותר - כיתות א' ב' נניח - עדיף לא להעמיס מידע, אלא להתחיל לנגן כמה שיותר מהר.
אפשר להציג את המוסיקה בתור שפה, שמספרת סיפורים ומתארת רגשות וכו', ועושים את זה בעזרת הפסנתר.
אפשר להיעזר במשחקי תיאור - כמו לתאר חיות כמו פיל וציפור - ותוך כך להכיר את הפסנתר ואת המושג של צלילים גבוהים ונמוכים (ולהבדיל בין חזקים וחלשים.
המון תלמידים מתבלבלים בין שני המושגים)
ואז להתחיל בצלילים ראשונים על הפסנתר. אם זה תלמיד יותר גדול אפשר להתחיל בשתי אוקטבות ביחד - בשמאל מדו קטן ומעלה ובימין מדו ראשון ומעלה.
אם זה תלמיד קטן יותר אפשר להתחיל מדו אמצעי ואז לטפס בימין ולרדת בשמאל ממנו - כמו השיטה של החוברות של תומפסון.
כך לנגן מנגינות בצלילים הנתונים כדי לחזק את השליטה של התלמיד וכל פעם להוסיף עוד צלילים ולשדרג את המנגינות.
כדאי לשיר בעצמך ולבקש מהתלמיד לשיר - לעבוד על פיתוח השמיעה המוסיקלית כבר מההתחלה.
באופן אישי אני לא מתחילה עם תווים עד שהתלמיד לא שולט בקלידים - לפחות עד סול או לה.
ראיתי שאם מתחילים ישר עם תווים רוב הסיכויים שזה ייצור עומס מחשבתי גדול מידי על התלמיד - גם לזהות תווים וגם לזהות קלידים.
גם כך התווים הם דבר שדי מאיים על תלמידים רבים, וצריך עד כמה שניתן לנטרל את זה.
איך לגרום לתלמיד לרצות להתאמן ולאהוב - כבר כתבתי למעלה שקצת קשה לעשות את זה אם זה לא בא ממנו באופן ראשוני,
אבל בכל אופן - כדאי להיות נחמד וחייכני, להכניס שמחה והנאה בשיעור. לא לתת יותר מידי שיעורי בית.
איך לגרום שיעבוד לאט ויסודי - התלמיד יכול לעבוד בבית לפי מה שעבדתם בשיעור - אם אתה עובד איתו נכון ויסודי, לכאורה אין סיבה שלא יעשה כך גם בבית.
במיוחד אם מדובר בתלמיד צעיר יותר.
אם התלמיד מבוגר יותר ובעניין של 'למהר' - אם הוא מבין עניין אפשר להסביר שזה לא עובד כך וכו'
ומצד שני לנסות לתת חיזוקים קטנים עד הדרך,
למשל שיר קל יותר שיצליח לנגן בזמן קצר יותר וכו'
מקווה שעזרתי קצת.
בהצלחה
