רעיונות
השיעמום בכיתה א הוא ללא כל ספק תלוי מורה וילד. מורה טובה תוכל לעזור לו להתפתח אבל לא לרוץ לפני הכיתה. בעניין הדילוג - כמו שתלמה כתבה וכמו שאת מבינה - הוא מאוד לא רצוי. מתפתחים פערים שבאים לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יותר. גם על כך ניתן לדבר עם המורה ולא להיות פאסיביים - להסביר כמה חשוב לכם שהוא לא ירוץ, אלא שיעמיק בנושאים הנלמדים בלי לוותר על אף שלב. וגם אפשר לעשות השלמות בבית. (מניסיוני, אם המורה אמרה שאפשר לדלג על נושא מסויים, או על תרגילים מסויימים, קשה מאוד לשכנע ילד לעשות אותם, אז כדאי לשתף את המורה. אם המורה אומרת שהיא ממליצה לעשות בבית, אז קל יותר לעבוד עם הילדים בבית). כתב ראי - הבת שלי כתבה כך עוד במהלך כיתה א אבל זה לאט לאט התפוגג. בגן לא כדאי אפילו להעיר על כך, כי המוח עוד לא בשל להתמודד עם זה. בכיתה א התחלנו להעיר על כך ולעזור לתקן ולאט לאט זה התפוגג - היום (סוף ב) כבר אין "שאריות" של כתב ראי. בעניין הכתיבה התמה - תלמה כתבה על כך בהקדמה של המדריך למורה של כיתה א. הדבר החשוב הוא שהכתב הוא אמצעי תקשורת. אם ממלמלים קשה להבין את מה שאומרים ואם כותבים לא ברור קשה להבין את מה שכותבים. והרי מטרת הכתיבה היא תקשורת. אם היכולות המוטוריות של הילד תקינות (ניתן לאבחן), כדאי להבהיר שלא כותבים יפה סתם בשביל הכיף או בשביל היופי, אלא בעיקר כדי שיבינו, אחרת זה חסר משמעות.
