הרישיון שלי הכי מבדר! ../images/Emo6.gif
אני עשיתי את התיאוריה שלי 3 חודשים לפני שהתחלתי ללמוד נהיגה, בבית הספר שלי. בחינם. התחלתי ללמוד נהיגה, נהגתי ז-ו-ו-ע-ה בשיעורים (לא ברמות מסוכנות, אלא פשוט בצורה זוועתית. אולי זה קשור לעובדה שאני לא רואה בלילה כלום ואין לי משקפיים כי אני אנטי-משקפיים). בשיעור 31 המורה שלי עשה לי טסט פנימי שעברתי - ולמה עברתי? כי הטסטר בדיוק קיבל טלפון מאשתו הלחוצה והוא בכלל לא הסתכל על הנהיגה שלי. בשיעור 34 אמרתי למורה שלי שזה לא מקובל עליי שהוא לא מגיש אותי לטסט. בתגובה הוא צחק ואמר: "סע, סע...". אז אמרתי לו שאני רוצה לגשת. ומה אכפת לו? שיגיש אותי - ואם אני אכשל - אז הלכו 400 ש"ח. הוא נתן לי כמה טיפים לטסט: 1. "אל תדבר עם הטסטר, אם יש סיבה אחת שתכשל היא רק בגלל שאתה קשקשן" 2. "אל תשחק עם הרדיו, טסטרים אוהבים רשת ב' או גלגל"צ, אל תנסה לקלוט את 106FM באמצע כביש בין-עירוני" 3. "אל תחתוך נהגי מוניות. זה לא יועיל לך" 4. "בחנייה... פשוט תחנה יותר טוב ממה שאתה חונה עכשיו..."
הגיע יום הטסט. ה- 1 בינואר 2004. השיעור ב- 8:00 בבוקר. הטסט נקבע ל- 9:20. איתי באוטו היה בחור בשם רועי (מהשכבה של נעם, בגימנסיה). איך שנכנס הטסטר, הרגשנו שהוא מניאק. בדיעבד התברר שזה שמחה, טסטר שהכשיל חצי מהכיתה שלי. עם רועי הוא היה קשוח מאוד. הרבה מעבר טסטרים רגילים. ואז הגיע תורי... אני נכנסתי לאוטו, שמתי חגורת בטיחות עליי, העברתי לראשון והתחלתי לנסוע. פתאום, out-of-the-blue, הטסטר שאל אותי מאיפה אני. אמרתי לו. מסתבר שהוא לימד בבית הספר שלי. ככה פתחנו שיחה א-ר-ו-כ-ה. בין היתר, התברר שהבחורה איתה יצאתי באותה תקופה היא הבת של החבר-הכי-טוב של הטסטר, ושהוא מעריץ את קבוצת הכדורסל של הגימנסיה (WTF?!). חניתי במשרד הרישוי. הוצאתי את המפתח. הודיתי לו בנון-שלנטיות ועברתי לצד האחורי של האוטו. עוד באותו יום קיבלתי את הרישיון שלי, ואת ה"נהג חדש ומטומטם" מהמורה שלי. אבל, היי, גיא. מזל טוב!!!
