ליס- שאלות

[zug2]

ליס- שאלות

היי, מה שמעתן על ליס? יש פה מישהי שילדה שם? אני מתענית בסויטה שלהם והייתי רוצה לשמוע פרטים. באמת מאפשרים לידה טבעית? מה הגבולות שלהם? האם זה משתווה ללידה ביתית? מילדות שלהם או פרטיות?

 

[pregy]

ילדתי את בתי השניה שם.

התכנון היה להגיע לחדר הטבעי אבל המוניטור שלה לא היה מושלם ולכן נשארתי במיון היולדות עם מוניטור כשעתיים כשכמעט אף אחת לא מתייחסת אלי (מזל שהייתי עם דולה) עד שפקעו המים והפתיחה הפכה לפתיחה מלאה. את שלב הלחיצות 26 דקות עשיתי כבר בחדר רגיל. לגבי הגישה - מנסיוני בלידות שליוויתי שם - יש מיילדות מדהימות עם גישה נהדרת ויש אחרות - כמו בכל בית חולים, לא תמיד יודעים איפה נפול ואם בוחרים מראש בחדר הטבעי גדל הסכוי שנקבל מיילדת בגישה מתאימה. מובן שאי אפשר להשוות ללידת בית מהמון סיבות...

 

[mise]

DEBBY12 תספר לך על ליס.

יש לה הרבה מה לספר..

 

[אשכר ש]

אני שמעתי

שליס הוא אחד מבתי החולים המתערבים שיותר. עוד שמעתי, שהסוויטה היא יחצ"נית טובה שלהם, אך בפועל נשארת סגורה. תכף יגיעו נשים מהתחום ויענו יותר במקצועיות.

 

[אם פי 3]

לפי סיפורים בפורומים

החדר הטבעי שלהם הוא בעיקר יחצנ"ות, ובפועל הוא רוב הזמן עומד ריק אך לא ניתן לשימוש (או כי היולדת "לא מתאימה" (למשל - מוניטור לא מושלם, עבר קיסרי ועוד תירוצים רבים) או כי "עמוס ואי אפשר להקצות מיילדת"). מעבר לכך זהו בי"ח עם 90% אפידורל. גם אם ללא ספק חלק משמעותי מגיע מרצון היולדות, זה עדיין מראה גם על גישת בית החולים. הגבולות שלהם צרים מאד.... להשתוות ללידת בית זה לא יוכל לעולם, מעצם זה שאת לא בטריטוריה שלך, ועוד בתוך בית חולים. זה לא הבדל סמנטי, אלא מהותי. אין, למיטב ידיעתי, בי"ח בארץ שאת יכולה להביא איזו מיילדת שאת רוצה, וגם אם יש, אז אלו הפרטיים, ולא בי"ח ממשלתי כמו ליס (אסור להם על פי חוק). בליס אפילו אסור להביא דולה (מה שגם מפריע ישירות, וגם שוב מראה על גישת בית החולים). מעבר לכך - שמעתי סיפורי לידה נפלאים משם, וגם נוראיים - כמו מכל בי"ח. זה תלוי כמובן גם בגישת היולדת, גם במזל ("רולטת בית חולים" או "תלוי על מי נופלים"), וגם במהלך הלידה, שהוא יחודי כל פעם...

 

[ו שתי]

../images/Emo45.gif

מה ששולט בליס ביד רמה זו היחצ"נות. אני יכולה להביא דוגמאות מפה עד מחרתיים מהנסיון שלי, אבל אני לא מוצאת לזה טעם. לטעמי, החדר הטבעי שלהם הוא בעיקר לצרכים היחצ"ניים שלהם, בכדי למשוך "עוד-אוכלוסית-יולדות". אמנם יש לי גם מילים טובות להגיד על הצוות (לא הכל רע) אבל לחזור ללדת שם אי לא חוזרת, כי התחושה החזקה שלי לגביהם הא, שאני כיולדת מענינת להם את קצת הציפורן בזרת שמאל, בערך. הם רוצים למקסם את מספר הלידות אצלם בלי לתת שום תנאי בסיסי ללידה טובה, אלא רק כפועל יוצא של רצון להרוויח עוד כסף. את התחושה שלי אישש מנהל אגף יולדות בבית חולים אחר (לא מתחרה) שסיפר לנו בפגישת עבודה על הגישה שלהם, בין היתר לעומת הגישה של "ליס".

 

[עופריקה]

ליס - תשובות

ליוויתי שם לידה בספטמבר האחרון. תכף אגיע לסיפור. מצטרפת לנאמר פה על כך שמשום מה החדר הטבעי שלהם בזמן האחרון הוא חדר יח"צ וסיבוב לקוחות פוטנציאלים. אגב, אי אפשר למלא את האמבטיה, יש בה חור שטרם טופל מלפני שנה וחצי בערך. לא מוחקת. אבל אשמח לשמוע שאולי תיקנו אותו.... וגם - ברור שתלוי על איזו מיילדת את "נופלת". יש שם כמה נפלאות, פתוחות וקשובות ויש שם כמה שיכולות להיות הסיוט של כל יולדת.. אני יכולה לספר על הלידה הקצרה ביותר, ועל הברברת והקשקשת האינסופית שהיתה שם ב-15 דקות!!!! היולדת הגיעה בפתיחה מלאה. עוד במיון המיילדת צעקה עליה

לא ללחוץ, לא ללחוץ!!!! <מיותר לציין שהיולדת נוראה נלחצה ולא ידעה אם להקשיב לעצמה ולגופה או לקול המגפון> בחדר, היולדת על המיטה על שש. אני נכנסתי לחדר דקה וחצי אחרי הזוג, כי הלכתי להביא את התיק הרפואי. אחת המיילדות (המכונה בסיפורנו הרס"רית) אמרה לי: את לא עושה לה כלום כן?! לא להפריע לנו.... סליחה? מה זה חשוב עכשיו. התינוק עוד רגע פה. תתרכזי ביולדת!!! החזקתי ליולדת המקסימה את היד. זה מה שהיא ביקשה. הרס"רית מוסיפה: מה את עושה לה שם? <הייתי בהלם> הבעל התערב... והיא מתעקשת <אחלה נוגד אוקסיטוצין היה שם בחדר> לא, לא. בשביל מה את מחזיקה לה את היד? למ זה טוב. הפוגה קצרה בין צירי הלחץ. היולדת ה

צועקת על המיילדת: ככה! כי זה נעים לי! ברגע יאוש, היולדת רוצה הביתה. לא רוצה ללחוץ יותר. המיילדת (הנוספת) אומרת לה:

תקשיבי לי עכשיו. אם תשכבי על הגב, לחיצה אחת והוא בחוץ. המלכה צועקת חזרה: לא שוכבת על הגב. אני יולדת ככה. למרבה ההפתעה המיילדת תפסה תינוק בלידה על שש. ללא חתכים או קרעים. הן אפילו לא ניסו לדחוף בכוח פיטוצין. כשהיולדת רצתה להוציא את השיליה (הרגישה ציר) המיילדת היתה עסוקה בהקלדת נתונים למחשב, ואמרה לה: חכי עם זה רגע. אני כבר ניגשת אלייך...." מזל, מזל גדול שבדיוק התחלפה משמרת אחרי כשעה. הגיעו מיילדות חייכניות, נחמדות (חוץ מהאחראית על מועדון היולדות שרצתה לכבות איזה אור בגלל שהוא יקר), שבכלל לא הבינו מי ילדה פה הרגע. המלכה כבר היתה אחרי מקלחת, לבושה בבגדים מהבית. עד כאן. אני לא חוזרת לליס. לא כמלווה, ובטח לא כיולדת.

 

[ריקי29]

מכירה אישית את שתי ה../images/Emo47.gifות

וכל פעם ששומעת את הסיפור מרגישה צמרמורת מחדש. איך, איך יכלו לעשות כזה עוול לאישה כל כך חזקה?! כל הכבוד לכן!!!

 

[עופריקה]

ריקוששששששששש!!!!../images/Emo47.gif../images/Emo23.gif

מה שלומך יקירה? את יודעת שהמלכה אמרה כמה שבועות אחרי הלידה, שעכשיו ברור לה למה ילדת בבית, ושהיא תשקול את זה ברצינות בפעם הבאה?!

הייתי בטוחה שהיא הולכת ללדת בבית. כמעט נסעתי אליהם הביתה ולא לליס. ואני? מלכה? הצחקת אותי! הייתי לוחמת האוקסיטוצין בדרכים. אני ובן הזוג. לא יאומן כי יסופר. נשיקות מותק. וגם חיבוקים

חג שמח

 

[mamadan]

נשמע ממש כמו המיילדת שהיתה לי

לפני 8 שנים, בלידה הראשונה שלי. לא הפסיקה לצעוק ולהשפיל אותי, אבל בעיקר "בזכותה" הגעתי ללדת בבית. כף רגלי לא תדרוך עוד לעולם במקום המקולל הזה.

 

[דרקונית סגלגלה]

גיסתי לא נכנסה לחדר בגלל הערכת משקל

ערב לפני הלידה, רופא טיפש שקיבל 700 שקל מתנה על טיפשותו, אמר לה שגודל העוברית ה- 4.5 ק"ג ושתקבע תור לקיסרי. אז היא לא נכנסה לחדר הטבעי כי היתה "מועמדת לקיסרי". לא ברור לי למה אי אפשר לפנות יולדת מהחדר הטבעי לקיסרי, ודא? ילד מעל 4 קילו לא יכול לצאת ואגינלי? הילדה נולדה 3.7 בחדר רגיל.

 

[debby12]

אני ילדתי שם

היה זוועה. לא שמעתי עליהם כלום. רק חוויתי על בשרי לצערי

. אוסף רסר"ים שלא היו מביישים את טירונות גולני ואלימות מילולית. זה ממש לא משתווה ללידה ביתית ושום לידת בית חולים לא משתווה ללידה ביתית. לא ידעתי שיש שם אפשרות למיילדת פרטית - זה חדש? על כל פנים - למה לך להכניס פרינאום בריא למיטה חולה?

 

[pink one]

גם אני ילדתי שם בחדר הטבעי

אחרי שב "תוכנית לידה". שאלו אותי מה נראה לי שיהיה לי קשה ואמרתי- שבבקשה יתמכו בי עם ההחלטה לא לקחת אפידורל ויחזקו אותי על זה, הייתה לי מיילדת שבכלל לא הסתכלה על התוכנית לידה וכל פעם שחזרה לחדר שאלה אותי- "למה לך?" למה לך לסבול? בזמני לא היה אפידורל אבל למה את צריכה את זה וכו'. הבריכה כמובן הייתה "מקולקלת" - זה היה לפני שנתיים כבר. לא היה לה כח למלות אותה וגם לא כח לשום דבר אחר. את רב הצירים ביליתי במקלחת חוץ ממתי שהיא באה והכריחה אותי לעשדות מוניטור על המיטה. בזמן הלחיצות רציתי להיות על 6 אבל היא לא הסכימה. הייתי מותשת מדי (גם פיזית- אחרי 11 שעות כאלו) ובסוף התפשרנו על הצד. באמצע ציר בעטתי בה בטעות כי נתפסה לי הרגל ואח"כ הייתי עסוקה בלנחם אותה ולהתנצל על הכאב שלה עד הציר הבא.. המיטה בחדר הטבעי עושה לה כאבי גב... בקיצור- אני מאמינה שזה מאוד תלוי על איזה מיילדת נופלים אבל אני לא יודעת אם שווה לקחת את הסיכון...

 

[pregy]

רק לגבי הבריכה - הייתי בלידה שם

בנובמבר לפני שנה, והיא מולאה לחלוטין בלי שום דיבורים על חור... כמובן שגם היינו עם אחת המיילדות היותר מדהימות (אורלי) יכול להיות שזה רק תירוץ?

 

[דבששש]

ליויתי שם ביולי והיתה שבורה...

 

[דבששש]

גמני ילדתי שם!

בית חולים מאד התערבותי (טוב לא כמו בילינסון, אני פשוט בטראומה מלידה שליויתי שם לפני שבועיים. לא יודעת למה נשים הולכות לשם בכלל. עזבו התערבותיות. מיילדות גועליות. פגשתי 5 מתוכן) המיילדות שם בסדר. לא יותר מבסדר.יש כמובן כמה יוצאות דופן כמו מינדי, שוש, רחל, רעיה, עדי, אוסי אבל זה גם ענין של טעם.(את זה אני אומרת לאחר שהיה ממושכת של צפיה בלידות במסגרת ההכשרה שלי.) כמו שתואר, עסוקות מאד בהקלדה על המחשב. איפה הן ואיפה לידה טבעית? רחוק. רחוק. רחוק. איפה הם ואיפה תמיכה בלידה? רחוק. רחוק. רחוק.

 

[debby12]

רוצה גם לחדד

גם החוויה המחורבנת שלי עם "ליס" לא נבעה מהמיילדות אלא מהפרוטוקול והגישה הכללית של ביה"ח. התערבותי, רפואי, שחצני, מתנשא ולא אנושי. לא מוכן להסביר כלום (זה חלק מהאג'נדה ההתנשאותית אני מניחה, שגורסת שממילא אין לך יכולת להבין מה שיגידו לך). המיילדות עצמם פשוט היו "כלום" (חוץ מאחת מהן שהיתה אחראית משמרת). צל נרדף של עצמן שמפחדות מהרופאים (שיש להודות שמתייחסים אליהן מגעיל ומזעזע. לא עושים אפליות בינן לבין היולדות). אפס סמכות. רועדות מפחד מהצל של עצמן. הרופאים שם היו גם התערבותיים וגם גועליים. עוד נקודה זוועתית שם היא שאם את מגיעה אחר כך לחדר ההתאוששות יש בעיה רצינית (אין לי מושג אם גם יולדות רגילות מגיעות? אצלי בשניה שנסתיימה הלידה העיפו אותי לשם והשניה שהיתה שם היתה אחרי קיסרי). הבעיה היא שאסור מלווים בחדר ההתאוששות. את שוכבת שם בודדה ומסכנה בעוד בן זוגך מחכה מסכן בחוץ (שלא לדבר על התינוק - אותו מקרצפים עם סבון בפגיה או בצינוקיה...). ככה מתה שם דלית קסטנבוים. לבד. בלי בן זוגה לצידה. אחרי ששכבה שם שעות לבד (רוב הזמן בלי טיפול מיוחד. הוא היה בחוץ כל הזמן כי אסור להיכנס לחדר התאוששות וחשב שהיא בסדר כי ככה אמרו לו. בכל פעם שאני קוראת סיפורי לידה של כאלה בהיי ריסק שם (כלומר נשים שאושפזו שם בהיי ריסק מסיבות שונות) אני מוצאת את עצמי נדהמת מחדש מאיך מנהל המחלקה פשוט מסנן בנון שלאנט מעל הראש שלהם לצוות "תיקחו אותה לסקציה". משל היתה הבן אדם שעליה הוא מדבר עציץ שאין מה לדבר איתו ואיננה מהווה אלא רחם הדבוק למיטה. אכן אנושיות במיטבה

 

[ו שתי]

מתה על התיאורים שלך

ולענין הפרוטוקילים שלהם והדיבור מעל לראש, הנה עוד דוגמא כי לא הצלחתי להתאפק: (מיילדת לרופא התורן בשבת בעשר בערב,10 שעות אחרי שהמיון קבע שאני צריכה לעבור זירוז דחוף ולהיות מנוטרת ללא הפסקה): דר' X, מה עם האינדוקציה? הרופא: אנילא עושה אינדוקציות בשבת בלילה, שתחכה למחר בבוקר. האינדוקציה (זו אני!) שוכבת מנוטרת על המיטה שמולם,מרחק 30 סמ' מהם. בעלי עומד לידם ומחכה.

 

[רחל צ]

השבוע "ביליתי" שם ערב

במיון נשים והופתעתי מהמיילדות הכ"כ נחמדות וסימפטיות... אחרי שדעתי על המקום גובשה משמועות בעיקר כאן... וכמובן שלא להפתעתי אני רואה ששתי המיילדות שהיו במיון כשאני באתי והיו בהחלט מקסימות מופיעות ברשימה שלך... רעייה ועדי. אני לא מתכננת ללדת שם...

אבל מאחלת למי שכן מגיעה לשם שתפגוש באחת מהן ...

 

[עוד נועה]

אני לא התקבלתי ללידה בליס

בשבוע 36 התייצבתי שם במחלקה להריון בסיכון כדי לקבוע תאריך לקיסרי עקב מצג עכוז. פגשתי שם רופאה שנראתה מקסימה. בחיוך מקסים היא הודיעה לי שאין מצב ללידה רגילה בשום פנים ואופן גם אם התינוקת תסתובב. הם לא עושים ויבאק תאומים. המיילדת שעשיתי אצלה קורס הכנה ללידה היא מליס (אילנה רוזבלום). כשעשיתי את הקורס הייתי בטוחה שזה אחלה בית חולים... אילנה מאד רצתה שאבוא ללדת שם ואפילו בררה שאצל חלק מהרופאים, אם אגיע עם צירים ופתיחה, יאפשרו לי ויבאק. לא הייתי מוכנה לקחת סיכון. פגשתי אותה אחרי הלידה והיא שמחה מאד בשבילי על הלידה שרציתי והסכימה איתי שלא לבוא לליס היה המהלך הנכון שהציל אותי מקיסרי מיותר.