ליעקב מילים ספורות "מותיקה בעסק"
בוקר טוב! שם הספר מאת לה שאן שהיחפנית המליצה הוא - סרטן, כנקודת מפנה. ולענינינו.. ובכן אני לא שותפה ל"חגיגה" סביב הסרטן אני שונאת אותו ומקללת אותו מהרגע שהוא בא. והייתי מוותרת עליו בשמחה.
. אבל ניראה לי שדוקא משום כך שווה שאומר לך את דברי התחושה שמרגישים לפעמים עם קבלת הבשורה "חלית בסרטן ממאיר" היא שנגמר משהו. כך אני לפחות הרגשתי, כעת אני יודעת שאולי משהו באמת נגמר וזה דווקא התחושה שאנו "חייבים" להיות תמיד...בריאים, חזקים, יפים, מושלמים,צעירים, רזים וחטובים, מלאי מרץ ואנרגיה תמיד יכולים להתמודד ועוד ועוד... ועוד... כדי להיות מאושרים. אתה יכול להמשיך את הרשימה על פי מה שאתה מרגיש כל אחד "אסף" לעצמו בחייו המון "אני חייב שיהיה בחיי כך או אך" אחרת לא אוכל להיות מאושר. מה שמתגלה בעקבות ההתמודדות עם המחלה הזאת זה "שהדברים מכאן לא ניראים כמו משם" אפשר לחיות עם סרטן ואפילו לחיות נהדר עם הפרעות פיזיות בדרך שמטרידות ומציקות אבל הגילוי הנפלא הוא בכך שהנפש הייתה ותשאר חופשית לנצח וכל זה בידינו ..
אנחנו נקבע מה יפה, מה נכון ומה אני מבקש בחיי בניגוד למה שקורה אצל רוב האנשים שדברים חשובים אלו נקבעים על ידי איזה דפוס חברתי תרבותי שבאופן אוטומטי שאנחנו נולדים וגדלים לתוכו. הבשורה הטובה היא שכאשר "שחוטפים" את המחלה הזאת, חלק מאתנו מגלים שיש כאן הזדמנות להעמיד את כל הפעולות והמחשבות האוטומטיות בבדיקה מחודשת. בקיצור מה שאני רוצה לומר לך שלחלות במחלת סרטן זה "באסה" רצינית אבל גם הזדמנות נפלאה לעשות שינוי ב"אמיתות" של חיינו להפטר מאלו שלוקחות מאתנו את האנרגיות ולהתחבר אל אלו שממלאות אותנו ורק אתה יכול לקבוע מה הן וכמה אתה מוכן ללכת רחוק בשינוי. אז בהצלחה במסע החדש...
וחיבוק גדול ממני
אספמיה
בוקר טוב! שם הספר מאת לה שאן שהיחפנית המליצה הוא - סרטן, כנקודת מפנה. ולענינינו.. ובכן אני לא שותפה ל"חגיגה" סביב הסרטן אני שונאת אותו ומקללת אותו מהרגע שהוא בא. והייתי מוותרת עליו בשמחה.