ליקוי בדיבור

chenki77

New member
ליקוי בדיבור

שלום רב, ברצוני להתייעץ לגבי בני בן ה-3 הוא מטופל כחודשיים אצל קלינאית תקשורת עקב ליקוי בדיבור באופן של דיבור אפי המילים לא מובנות ונשמע שהן נאמרות מהאף בנוסף חסרות לו אותיות שורקות, אוצר המילים שלו דל, יש לו שיבושי היגוי,והוא לא יודע להוציא אוויר מהאף. רצוי לציין כי אין שיפור מאז תחילת הטיפול ואף יש החמרה מכייון שהוא נעשה חסר ביטחון לדבר ליד אנשים מהחשש שלא מבינים אותו, בשיחה עם הגננת נאמר שהוא נמנע מלדבר במפגשים ועונה רק לשאלות ממוקדות בתשובה קצרה לעיתים במילה אחת. כמו כן האינטרקציה עם הילדים בעייתית מכיוון שהוא נמנע מלדבר איתם ומשתמש יותר "בידיים" מה שנתפס אלצהם כאגרסיבי וגורר מריבות בשל כך לאחר שעות הגן אנו נמצאים תמיד בבית או בסידורים ולא מתראים עם חברים מהגן או השכונה. בני הוא בן יחיד ותמיד נמצא איתנו (אבא ואמא)מעולם לא השארנו אותו עם משפחה או בייביסיטר כך שברגע שהוא נפגש עם ילדים הוא מתחיל להתנהג בצורת חוסר מנוחה להשתולל לשחק באלימות למשוך לדחוף ולצעוק. אין לי מושג אם הקושי בדיבור הוא שגורם לבעיית ההתנהגות שלו או שהעובדה שאנו נמנעים מלהתראות עם חברים בשעות אחר"צ זאת הבעיה וכמובן איך פותרים בעיה כזו הן מבחינת הדיבור והן מבחינת ההתנהגות. הופננו לפרופסור פינקלשטיין והבדיקה נקבעה רק לעוד מס' חודשים עד אז העניין מחמיר מה לדעתך הפתרון? ולפי ניסיונך האם יש אפשרות שהדיבור האפי יסתדר עם הזמן באופן טבעי או לא? אודה מאד על התייחסותך המהירה האמא המודאגת.
 
chenki77 שלום ושנה טובה,

פרק זמן של חודשיים טיפול הוא קצר למדי, ולרוב לא רואים תוצאות מרחיקות לכת לאחר זמן כה קצר (במיוחד כשגיל הילד צעיר). לדעתי צריך לטפל בעיקר בעניין החברתי- וזה ידרוש מכם השקעה מסוימת: כדאי למצוא ילד או ילדה עם אופי נוח, עדיף גדול יותר מבנך, ושיש לך תקשורת טובה עם ההורים שלו. זה בהחלט יכול להיות גם קרוב משפחה, ולהקפיד על פגישות סדירות אחה"צ פעמיים בשבוע- אם אפשר יותר, אפשר אצלכם או אצל הילד, וכדאי שבשלבים הראשונים יהיה תיווך של מבוגר בפגישות אלו. (הורה, או אח גדול) קושי בדיבור לכשעצמו לא יכול לתרץ קשיים חברתיים- בכל אופן פגשתי הרבה ילדים שמדברים די גרוע ולא מובן, וזה לא מפריע להם להיות מאוד בעניינים מבחינה חברתית. במקרה של בנך- נראה שהוא צריך הרבה אימון. לגבי הדיבור האפי- טוב שפניתם לד"ר פינקלשטיין, בינתיים צריך לתת צ'אנס לטיפול ולהמשיך להתמיד, ולתרגל לפי הוראות הקלינאית. בהצלחה לכם,
 
למעלה