ליקוי בדיבור
שלום רב, ברצוני להתייעץ לגבי בני בן ה-3 הוא מטופל כחודשיים אצל קלינאית תקשורת עקב ליקוי בדיבור באופן של דיבור אפי המילים לא מובנות ונשמע שהן נאמרות מהאף בנוסף חסרות לו אותיות שורקות, אוצר המילים שלו דל, יש לו שיבושי היגוי,והוא לא יודע להוציא אוויר מהאף. רצוי לציין כי אין שיפור מאז תחילת הטיפול ואף יש החמרה מכייון שהוא נעשה חסר ביטחון לדבר ליד אנשים מהחשש שלא מבינים אותו, בשיחה עם הגננת נאמר שהוא נמנע מלדבר במפגשים ועונה רק לשאלות ממוקדות בתשובה קצרה לעיתים במילה אחת. כמו כן האינטרקציה עם הילדים בעייתית מכיוון שהוא נמנע מלדבר איתם ומשתמש יותר "בידיים" מה שנתפס אלצהם כאגרסיבי וגורר מריבות בשל כך לאחר שעות הגן אנו נמצאים תמיד בבית או בסידורים ולא מתראים עם חברים מהגן או השכונה. בני הוא בן יחיד ותמיד נמצא איתנו (אבא ואמא)מעולם לא השארנו אותו עם משפחה או בייביסיטר כך שברגע שהוא נפגש עם ילדים הוא מתחיל להתנהג בצורת חוסר מנוחה להשתולל לשחק באלימות למשוך לדחוף ולצעוק. אין לי מושג אם הקושי בדיבור הוא שגורם לבעיית ההתנהגות שלו או שהעובדה שאנו נמנעים מלהתראות עם חברים בשעות אחר"צ היא הגורם לקושי ביצירת קשר עם ילדים אחרים. הופננו לבדיקה אצל מומחה אף אוזן גרון אך הפגישה רק בעוד מס' חודשים ועד אז הומלץ לי לנסות באופן הומאופטי טיפול כלשהו שאלתי היא ראשית האם יש טיפול לבעיית הדיבור ומהו? והאם ניתן לפתור את בעיית ההתנהגות שלו? אודה על התייחסותכם האמא הדואגת.
שלום רב, ברצוני להתייעץ לגבי בני בן ה-3 הוא מטופל כחודשיים אצל קלינאית תקשורת עקב ליקוי בדיבור באופן של דיבור אפי המילים לא מובנות ונשמע שהן נאמרות מהאף בנוסף חסרות לו אותיות שורקות, אוצר המילים שלו דל, יש לו שיבושי היגוי,והוא לא יודע להוציא אוויר מהאף. רצוי לציין כי אין שיפור מאז תחילת הטיפול ואף יש החמרה מכייון שהוא נעשה חסר ביטחון לדבר ליד אנשים מהחשש שלא מבינים אותו, בשיחה עם הגננת נאמר שהוא נמנע מלדבר במפגשים ועונה רק לשאלות ממוקדות בתשובה קצרה לעיתים במילה אחת. כמו כן האינטרקציה עם הילדים בעייתית מכיוון שהוא נמנע מלדבר איתם ומשתמש יותר "בידיים" מה שנתפס אלצהם כאגרסיבי וגורר מריבות בשל כך לאחר שעות הגן אנו נמצאים תמיד בבית או בסידורים ולא מתראים עם חברים מהגן או השכונה. בני הוא בן יחיד ותמיד נמצא איתנו (אבא ואמא)מעולם לא השארנו אותו עם משפחה או בייביסיטר כך שברגע שהוא נפגש עם ילדים הוא מתחיל להתנהג בצורת חוסר מנוחה להשתולל לשחק באלימות למשוך לדחוף ולצעוק. אין לי מושג אם הקושי בדיבור הוא שגורם לבעיית ההתנהגות שלו או שהעובדה שאנו נמנעים מלהתראות עם חברים בשעות אחר"צ היא הגורם לקושי ביצירת קשר עם ילדים אחרים. הופננו לבדיקה אצל מומחה אף אוזן גרון אך הפגישה רק בעוד מס' חודשים ועד אז הומלץ לי לנסות באופן הומאופטי טיפול כלשהו שאלתי היא ראשית האם יש טיפול לבעיית הדיבור ומהו? והאם ניתן לפתור את בעיית ההתנהגות שלו? אודה על התייחסותכם האמא הדואגת.