לירוי הולך לרכב על סוסים!
בוקר חמים של יום שבת, אספנו הנסיך ואנוכי את זוג חברים - פיצפוץ ונופצ´יק (אילו לא כינויים שהרגע המצאתי במוחי הקודח כי אם שמות החיבה שהם מכנים בהם איש את רעהו...) ונסענו ליערות הכרמל. למה עד לשם?? כי הנסיך רצה לצאת מהעיר וכפר סבא זה "איזור הכפר" רק כשהולכים להורים שלי לארוחת ערב. הדרך הלוך עברה בקלילות, שוחחנו על המצב,שמענו מוזיקה כשנופצ´יק ופיצפוץ (או כפי שאני מעדיף לכנות אותם "דבק ודבק") מרעיפים איש על רעהו מילות אהבה..(איפה קסאנדו כשצריך אותו??) ארוחת בוקר קלילה באיזה קניון בדרך שהיה בו סניף של "יטבתה" שכללה דיאלוג בסגנון של - "נופצ´ק תאכל!" "אבל פיצפוץ, אתה יודע שאני לא אוכל בבוקר!" אבל נופצ´יקון זה חשוב!" "אבל אני לא רוצה!" הזוועה. את הטיול רכיבה לקחנו נופצ´יק ואנוכי ב"בית אורן" כשפיצפוץ והנסיך יצאו להם לתור בשטח. ("אם לא חזרנו תוך מקסימום 3 שעות תתחילו לדאוג!") אחרי הסבר קצר כל אחד מאיתנו קיבל את סוסו למשך השעה הקרובה. אני שהייתי משוכנע כי אני אקבל את הפסיכופת של החבורה קיבלתי את צ´יף, שהתגלה כאיש שיחה שקט למדי בעל נטיה לא ברורה לדחוף את אפו לישבנם של סוסים אחרים, ונופצ´יק קיבל את שר. (ידעו להתאים בינינו!) הטיול יכול היה לעבור יותר בכיף אלמלא היה נצמד מאחורי איזה ילד קטן וחנון, עם אחות כונפה ואבא מעצבן שלא הפסיק לזיין את השכל!!! "אבא, אני הסברתי לסוס (ווקר) שיש עליו סדרה בערוץ 2!" (והוא גם בטח הבין אותך...) "איך קוראים לסוס שלך? ריצ´י? אה, זה שם של סוס שובב ועליז!" (בקיצור מקבל בתחת) "אאאבבבבאאאאא!!! הסוס לא עוצר לי למרות שביקשתי ממנו!!" (תנסה למשוך במושכות, אומרים שזה עוזר) ועוד כהנה וכהנה של פנינות חכמה מבית מדרשו של החנון. הנקמה המתוקה הגיעה בסוף הטיול כשכל הסוסים ניגשו לשתות מים מהשוקת, ורק שלי התעקש להשפריץ מים על כולם (נורא בוגר..) ואת המנה הסופית הוא השפריץ על הכונפה שפרצה ביבבות זעם. "הוא השפריץ עלי!! הוא הרטיב לי את הרגל!!" צרחה הפוסטמה. "מי עשה לך את זה??" קפץ להגנה החנון הממושקף. "הסוס של זה" הצביעה עלי הפוסטמה בעודי מחייך לי בענווה. לסיכום - חזרנו הביתה על סף התקף סוכרת (הייתם צריכים לראות את נופצ´יק ופיצפוץ בשקיעה..), עייפים, מאובקים, אבל היה כיף!! לילה טוב חברים
בוקר חמים של יום שבת, אספנו הנסיך ואנוכי את זוג חברים - פיצפוץ ונופצ´יק (אילו לא כינויים שהרגע המצאתי במוחי הקודח כי אם שמות החיבה שהם מכנים בהם איש את רעהו...) ונסענו ליערות הכרמל. למה עד לשם?? כי הנסיך רצה לצאת מהעיר וכפר סבא זה "איזור הכפר" רק כשהולכים להורים שלי לארוחת ערב. הדרך הלוך עברה בקלילות, שוחחנו על המצב,שמענו מוזיקה כשנופצ´יק ופיצפוץ (או כפי שאני מעדיף לכנות אותם "דבק ודבק") מרעיפים איש על רעהו מילות אהבה..(איפה קסאנדו כשצריך אותו??) ארוחת בוקר קלילה באיזה קניון בדרך שהיה בו סניף של "יטבתה" שכללה דיאלוג בסגנון של - "נופצ´ק תאכל!" "אבל פיצפוץ, אתה יודע שאני לא אוכל בבוקר!" אבל נופצ´יקון זה חשוב!" "אבל אני לא רוצה!" הזוועה. את הטיול רכיבה לקחנו נופצ´יק ואנוכי ב"בית אורן" כשפיצפוץ והנסיך יצאו להם לתור בשטח. ("אם לא חזרנו תוך מקסימום 3 שעות תתחילו לדאוג!") אחרי הסבר קצר כל אחד מאיתנו קיבל את סוסו למשך השעה הקרובה. אני שהייתי משוכנע כי אני אקבל את הפסיכופת של החבורה קיבלתי את צ´יף, שהתגלה כאיש שיחה שקט למדי בעל נטיה לא ברורה לדחוף את אפו לישבנם של סוסים אחרים, ונופצ´יק קיבל את שר. (ידעו להתאים בינינו!) הטיול יכול היה לעבור יותר בכיף אלמלא היה נצמד מאחורי איזה ילד קטן וחנון, עם אחות כונפה ואבא מעצבן שלא הפסיק לזיין את השכל!!! "אבא, אני הסברתי לסוס (ווקר) שיש עליו סדרה בערוץ 2!" (והוא גם בטח הבין אותך...) "איך קוראים לסוס שלך? ריצ´י? אה, זה שם של סוס שובב ועליז!" (בקיצור מקבל בתחת) "אאאבבבבאאאאא!!! הסוס לא עוצר לי למרות שביקשתי ממנו!!" (תנסה למשוך במושכות, אומרים שזה עוזר) ועוד כהנה וכהנה של פנינות חכמה מבית מדרשו של החנון. הנקמה המתוקה הגיעה בסוף הטיול כשכל הסוסים ניגשו לשתות מים מהשוקת, ורק שלי התעקש להשפריץ מים על כולם (נורא בוגר..) ואת המנה הסופית הוא השפריץ על הכונפה שפרצה ביבבות זעם. "הוא השפריץ עלי!! הוא הרטיב לי את הרגל!!" צרחה הפוסטמה. "מי עשה לך את זה??" קפץ להגנה החנון הממושקף. "הסוס של זה" הצביעה עלי הפוסטמה בעודי מחייך לי בענווה. לסיכום - חזרנו הביתה על סף התקף סוכרת (הייתם צריכים לראות את נופצ´יק ופיצפוץ בשקיעה..), עייפים, מאובקים, אבל היה כיף!! לילה טוב חברים
