לירון מישר יש הדזמנות לחזור לכאן

[לימור מאורנית]

לירון מישר יש הדזמנות לחזור לכאן

אני רואה שיבש פה כמו הנגב

 

[אליק 31]

צודקת. יבש כמו בצ'אד. ניסיתי לחשוב על סיבה. ממש

תעלומה.
יש כל כך הרבה צדדים שלפיהם אפשר להתייחס לתחביב הריקודים
מכמה זוויות, גם המקצועי, גם החברתי, ויש הרבה מקום לדברי שעשוע, כי בכל זאת מדובר בחברת אנשים, מכל גוני הקשת, ויש הבדלים בין האנשים
וכל זה יכול וצריך לבוא לידי ביטוי

אבל ביטוי - אין...

 

[השועל הזקן]

נכון שיבש אין במה להרטיב.

פעם שהיו ריקודי עם היה על מה לכתוב, והיו גם כותבים טובים.
דברי טעם וביקורת. ואז הופיע הגרזן וקרת כל מה שלא היה לטעמו.
גם הריקודים הלכו והפכו למהומות של צרחות צורמות אוזנים
ריקודים שאין להם יופי ושמחה. ואיך אפשר לרקוד אם בחודש
אחד יצרו שלושים ריקודים ורובינו רוקדים רק פעמיים בשבוע. וכמעט כל
שבוע מופיע יוצר אחר ורוצה ללמד ריקוד חדש. והמרקיד לא יכול לעמוד בפניו
והלך הערב. כי רוצים לחזור על הריקוד משבוע שעבר. בקיצור זה כבר מזמן לא
מה שהיה ריקודי עם ומעט ההרקדות [אולי אפשר לספור אותן על יד אחת]
שנשארו ממש ריקודי עם אשר בהן המרקיד מעביר ערב תרבותי ונעים.
ולכן אין מה ועל מה לכתוב כאן.נכון שרבים עדין מגעים להעביר ערב
בחברת ידידם עם קפה ועוגיות וכל זה במחיר סביר.אגם זם יגמר.גילם של מרבית הרוקדים מראה זאת בברור.
ולרוקדים הידד וערב טוב

 

[אליק 31]

שועל, לסיטואציה שאתה מתאר ניתן לקרוא: הם, המרקידים

והכוריאוגרפים, כורתים את הענף שעליו הם יושבים
אין שם מבוגר אחראי, שיסכים לראות את הנולד ויעשה מעשה.
המעשה שצריך לעשות הוא חד משמעי:
יצירת מנגנון שיסנן את מבול הריקודים החדשים, ושיאשר 10 ריקודים חדשים בשנה בלבד, לכל סוג של ריקוד: זוגות ומעגל.

לבי לבי, על עשרות ועל מאות הריקודים הישנים, והיפים, שכבר אין מתי לרקוד אותם, כי הריקודים החדשים מציפים את השטח ואת הזמן.