לישון או לישון, זאת השאלה... (סליחה על האורך)

לישון או לישון, זאת השאלה... (סליחה על האורך)

בשעה טובה, אחרי התלבטויות, חוות דעת נוספות, התייעצויות ועוד, בעלי מתעתד לעבור ניתוח לכריתת החלק הנגוע במעי הגס, באסותא ביום שלישי הקרוב בשעה 16:00.

יש לנו בבית ילד בן 11 ויש גם ילד גדול שיכול לדאוג לו במידת הצורך. העבודה שלי היא בעיקר בשעות הצהריים (הדרכת חוגי ילדים). בשעות אחה"צ בימי רביעי יש לי עוד שני חוגים באופן פרטי. ליום שלישי בצהריים ברור שאמצא מחליפה ואני מתלבטת לגבי יום רביעי. אם זה היה רק עניין של כסף, אין ספק שלא הייתה עולה השאלה. קשה מאוד למצוא מחליפה בעיקר מכיוון שהחוגים שלי הם בנושאים שונים כך של-4 חוגים של יום רביעי אני אצטרך למצוא 3 מדריכות שונות או מדריכות שבמקרה יודעות נושאים שונים כמוני. בנוסף, בימי רביעי בערב אני לומדת וחבל לי להפסיד שיעור (אם כי, שוב, ברור שאהיה מוכנה להפסיד אם אחשוב שיש בכך צורך).

בעצם התכנון שלי ביום שלישי להישאר בבית החולים (גם אמא שלו תגיע להיות איתי) כל הערב ואחר-כך להישאר לישון שם. ביום רביעי הבן הגדול ישלח את הקטן לבית הספר. ההתלבטות שלי היא לגבי יום רביעי. אם אצטרך לעזוב את בית החולים בשעה 12:00 - האם לדעתכם יהיה זה מוקדם מידי עבור בעלי? הוא ישהה עדיין בחדר טיפול מוגבר של 4 בחדר, ליד עמדת האחיות. האם לחזור לאחר הקורס שלי לישון לידו? האם לוותר על הקורס שלי ולחזור אליו כבר בשעות הערב המוקדמות? האם לבטל את החוגים של אחה"צ במחיר של "לא נעים" מהורי הילדים ולהחזיר להם את הכסף? את חוגי הצהריים אין אפשרות לבטל כי הם בשעות שהילדים נמצאים במסגרת בית הספר. כאמור, האפשרות היחידה היא לחפש מתחת לאדמה ולמצוא מחליפה. השאלה אם צריך...

שכחתי לציין שיש שני חברים טובים של בעלי שהתנדבו (אפילו ביקשו) לישון לידו במידת הצורך.

אני לא יכולה להתייעץ עם בעלי כי בכל מה שקשור לניתוח הוא הופך להיות ילד בן 5... אתמול כשניסיתי לדבר איתו על הנושא הוא ענה: אין בעיה, תביאי אותי ביום שלישי לבית החולים ותחזרי הביתה. אני כבר אמצא דרך להגיע הביתה בתום האשפוז...

מה דעתכם?
 

kmiki

New member
stick to your husband

במשפט אחד, כואב נורא, הוא אמר הכל.
הוא זקוק לך, וברגע זה, אחד הרגעים היחידים בהם תמצאי אותי אומרת - הוא בא לפני הילדים. הוא פוחד, הוא רועד מבפנים, והוא זקוק לך יותר מכל.
הילדים יעברו את זה יופי, מצאי בני משפחה או חברים קרובים שיוכלו להיות איתם, כדי שלא יהיו לבד, אבל שהי לצד בן זוגך לאורך כל הדרך.
כן, הוא יהיה כמו ילד, הוא יבקש בקשות הזויות, יראה לך לעיתים שהוא "מנצל" את המצב, אבל תאמיני לי, עדיף להיות את, ולא הוא, הוא נמצא בחרדות קשות, בחוסר ודאות ובחששות.
עזבי את חבריו הטובים, שיבואו לישון עם הילדים שלך, ויבואו לבקר אותו למחרת, בבי"ח את צריכה להיות איתו מרגע האשפוז ועד השחרור.
זו דעתי, אחרי ליווי לא קצר, 3 פעמים.
 
מנסיון שלנו, בלילה הראשון אין צורך לישון לידו

פשוט כי הוא יהיה מלא חומרי הרדמה והוא ישן טוב.
אני הייתי מ 7 בבוקר עד 9 וחצי בערב, ואז היו מחליפים אותי ללילה
ובבוקר חוזרת שוב.
במשך היום הוא יהיה זקוק לך, ולו מורלית ונפשית.
לגבי השיעור שלך, תחשבי אם תהיי בכלל מסוגלת להתרכז בשיעור.
 
תודה, אבל אמרו לי משהו אחר

דווקא בלילה הראשון חשוב מאוד שאהיה כי ב-12 שעות הראשונות שלאחר הניתוח זה הזמן הקריטי לגילוי סיבוכים (בעיקר דלף). חשוב שאהיה שם לוודא שלא קורה מצב שהוא קורא לאחות/רופא ואף אחד לא מגיע.

יכול להיות שאם הניתוח היה בבוקר, העצה שלך נכונה.
 

מטילדה11

New member
שיעבור לכם הכי טוב שאפשר

קחי מחליפה ליום רביעי אפילו רק בשביל השפיות . ושלא יהיה לך לחץ לפעמים דברים לא זורמים לפי התוכניות שלנו או של בית החולים.

את נכנסת לתקופה של הרבה קומבינות בין ילדים, בית, בי"ח טיפולים, בעל, עבודה, וכו'......

למידי לזרום עם האירועים לקמבן כל פעם מחדש וללמוד שכל תוכנית מועדת לשינויים .

ב ה צ ל ח ה
 
אני יושבת כרגע על הטלפון ומחפשת מחליפות...

אבל בעקבות עצותיכם ברור לי שביום רביעי אשאר לידו עד הערב. בהתאם למצבו אחליט אם לחזור ללימודים שלי בערב או לא ואם לחזור לישון שם או לא. אלו לא דברים שמצריכים התארגנות מראש...
 

kmiki

New member
מה שלומכם?

הניתוח היה אתמול כמדומני.
מה שלומו ומה שלומך?
 
אכן, צדקת

הניתוח היה ביום שלישי וההתקדמות איטית אבל ממשיכה.

אני ספק מתביישת ספק המומה מזה שחשבתי להשאיר אותו לבד... אני כל הזמן איתו. ביום רביעי אחיו נשאר איתו ואני נסעתי בערב להתרחץ ולהחליף בגדים. בינתיים גם "גנבתי" שעתיים והלכתי לקורס שלי.

ביום חמישי נסעתי ללמד שעתיים בצהריים והשארתי שם את חמותי. אבל פרט לזה אני כל הזמן לידו. לא מצליחה להבין איך התלבטתי...

הניתוח היה קצר מהצפי ונמשך נטו שעה ורבע וברוטו שעתיים ורבע (מרגע שהורידו אותו לחדר ניתוח ועד שקיבלתי סמס שהוא בהתאוששות). המנתח אמר שהניתוח התקדם "לפי הספר" וכך גם ההתאוששות עכשיו. היום הוא כבר אוכל "כלכלה נוזלית" שכוללת יוגורט, לבן, ג'לי ומרק צח. אפילו יציאה אחת כבר הייתה והרופא מרוצה מההתקדמות.

נותר רק לחכות לבדיקה ההיסטולוגית ולקוות שהוציאו את הכל.

ובתקופה הזאת, שאני כל כך זקוקה למישהו שיקשיב וייעץ, אני הכי מתגעגעת לבן דודי, שנפטר לפני שנה ורבע
. הותיקים בוודאי זוכרים אותו כי הוא היה דמות דומיננטית מאוד בפורום הזה. אני לא כותבת כאן מי זה כי אני (בעלי) עדיין לא בשלה לחשיפה.

תודה ושבת שלום
 

kmiki

New member
אני מבינה על מי את מדברת

נשמע לא פשוט, אבל מוכר למדי. המון בהצלחה עם ההיסטולוגיה ואנחנו פה כמובן. שבת שלום.
 
עדכון

היום הוא שוחרר מבית החולים להמשך מנוחה בבית. נדמה לי שזו המשימה הכי קשה בשבילו...

כשאני קוראת את הסיפורים שלכם, לפעמים נדמה לי שאין לי זכות לכתוב כאן כי אנחנו בסה"כ תפסנו את זה (כנראה) בזמן ובע"ה בקרוב מאוד זה יהיה מאחורינו (למעט בדיקות תקופתיות). מצד שני אני נזכרת בבן דודי ז"ל שהיה עוזר לכל אחד בין אם היה לו סרטן מפושט ובין אם היה לו פצעון קטן בקצה האצבע ואני מבינה שגם במצב שלנו, רק כאן, אנשים שעוברים בעצמם משברים וטיפולים קשים, יוכלו להבין ולהכיל את הקשיים והחרדות שלנו.

אני באמת מודה לכם מכל הלב, מאחלת לכולכם המון בריאות ומבטיחה לעדכן בהמשך.
 

rubber duck

New member
התאוששות קלה ומהירה

כל אדם הוא סיפור בפני עצמו
ואין מה להשוות

מאחל לכם המון בריאות ואושר

שרון
 
למעלה