anabelle mouse
New member
לישון
כבר שנתיים שאני לא ישנה כמו בן-אדם... אני מרגישה לעתים קרובות מדי כמו הילדה המטפלת בסיפור של צ´כוב "לישון"... ברוב הלילות אני מתהפכת הרבה בשינה, חולמת חלומות מוזרים או סיוטים. לא פעם קמתי באמצע הלילה שטופת זיעה קרה. לא פעם בדמעות. החיים שלי מעולם לא היו קלים, אך לו לפחות היה לי לאן "לברוח" בשנתי, לכמה שעות של שחרור ומנוחה... אני מפחדת להירדם, ואני סולדת ונמנעת משינה כמה שאני יכולה. כשאני סוף-סוף כן הולכת לישון אני מאוד מתקשה להירדם. אולי זה קשור בין-היתר לזה שפעמים רבות אמי העירה אותי בצעקות, ואף באגרופים מספר פעמים. אני בדרך-כלל ישנה מכורבלת בכדור בפינה של המיטה... לפני כשנתיים הרטבתי את המיטה מספר פעמים. קשה לי לתאר את גודל הבושה, הגועל מעצמי והפחד שהרגשתי. לפחות אף אחד לא גילה, אך מצד שני - כתוצאה מכך נותרתי להתמודד עם זה לחלוטין לבד. אני מפחדת לישון, מפחדת לקום בבוקר - מה שגורר סוף של עוד יום שבו עלי שוב להתמודד עם הצללים, עם הלילה. אלו לא חיים. כבר פעמים רבות החרכתי את עצמי להשאר ערה 24 שעות - ויותר. העיקר לא לישון.
תודה על ההקשבה anabelle mouse
כבר שנתיים שאני לא ישנה כמו בן-אדם... אני מרגישה לעתים קרובות מדי כמו הילדה המטפלת בסיפור של צ´כוב "לישון"... ברוב הלילות אני מתהפכת הרבה בשינה, חולמת חלומות מוזרים או סיוטים. לא פעם קמתי באמצע הלילה שטופת זיעה קרה. לא פעם בדמעות. החיים שלי מעולם לא היו קלים, אך לו לפחות היה לי לאן "לברוח" בשנתי, לכמה שעות של שחרור ומנוחה... אני מפחדת להירדם, ואני סולדת ונמנעת משינה כמה שאני יכולה. כשאני סוף-סוף כן הולכת לישון אני מאוד מתקשה להירדם. אולי זה קשור בין-היתר לזה שפעמים רבות אמי העירה אותי בצעקות, ואף באגרופים מספר פעמים. אני בדרך-כלל ישנה מכורבלת בכדור בפינה של המיטה... לפני כשנתיים הרטבתי את המיטה מספר פעמים. קשה לי לתאר את גודל הבושה, הגועל מעצמי והפחד שהרגשתי. לפחות אף אחד לא גילה, אך מצד שני - כתוצאה מכך נותרתי להתמודד עם זה לחלוטין לבד. אני מפחדת לישון, מפחדת לקום בבוקר - מה שגורר סוף של עוד יום שבו עלי שוב להתמודד עם הצללים, עם הלילה. אלו לא חיים. כבר פעמים רבות החרכתי את עצמי להשאר ערה 24 שעות - ויותר. העיקר לא לישון.