לי , קיבלתי את הזמנתך ,,,

נשית

New member
לי , קיבלתי את הזמנתך ,,,

שלום לכול חברי הפורום !! יש לי בעיה אולי יש כאן משהו/י אשר יכול/ה לעזור לי . יש לי ילדה מקסימה בת -3 . ילדה נבונה ,בוגרת ,וחכמה . אך הילדה לא מוכנה לישון במיטת, יש לה חדר לבד ,גדול אשר יש בו כול ומעל למה שילד זקוק וצריך . אני אמא דשדשה , והכול הולך אצלי לפי הספרים , אך מה שלא ניסיתי לא הלך איתה, אני מגדלת אותה , לרוב לבד ,האבא לא יכול להיות, כול יום איתנו, לכן אני מיתמודדת איתה לרוב לבד . השמח לשמוע או לילמוד, כיצד לעשות את תהליך השנה , לי ולה הרבה יותר נחמד ונעים. תודה לכולכם נשית וילדתי
 

דספרדו

New member
חליק לא בכוח..

כמוני כמוך אנחנו התרגלנו להעביר אותו כשהו ישן גם שלי בן שלוש אבל אנחנו מלאי תקווה ובטוחים שאוטוטו הוא ילמד לישון לבד במיטתו.. {נגיד כשיהיה בן...18 ?!} אבל אם ברצינות.. אז זה מגיע לבד..ולאט היום הוא מעיר אותנו בבוקר ``אבא קום כבר מהמיטה שלי`` {טוב קצת חצוף הקטן.. } בוקר טוב. B-)
 

לורה..

New member
עיצה מאמא שהייתה שם...

היי לך נשית... גם אני עברתי שלב זה לפני שנתיים וחצי עם ילדתי... תהיי איתה במיטתה,קראי לה סיפור,צחקו ביחד ועוד... הדרך היא פשוט לגרום לה לאווירה נעימה ובטוחה במיטתה... אפילו אם יש צורך,תישני איתה במיטתה בימים הראשונים... אצלי זה עבד-מקווה מאד שבשבילך ובשביל ילדתך זה יעבוד גם. שלך לורה
 
קשה אבל שווה...

יש לי עצה בשבילך קצת קשה אבל אם אצלי זה עבד זה יכול גם אצלך. יש לי ילד מקסים גם בן שלוש. בהתחלה,הייתי שוכבת לידו עד שהוא נרדם ואז בורחת. עד שהחלטתי שהרבה פעמים הוא מרדים אותי עוד לפני שהוא נרדם והחלטתי פשוט לנסות את השיטה הידועה,שיטת החמש דקות. אז ככה ביום הראשון נתתי לו נשיקת לילה טוב ויצאתי כמובן שהוא היה קצת בהלם וזה ממש לא מצא חן בעיניו והוא בכה. נכנסתי לאחר חמש דקות ואמרתי לו שאני כרגע עסוקה,נתתי לו שוב נשיקה,ליטוף ויצאתי. הוא המשיך לבכות וככה זה נמשך שעה. ביום השני זה נמשך שלושת רבעי שעה. ביום השלישי והרביעי חצי שעה. ביום החמישי רבע שעה עד שזה הפסיק לגמרי. זה היה קשה מאד הייתי בסלון בוכה יחד איתו מכאב. אך אני רוצה להגיד לך שזה שווה,זה דורש הרבה כוח והרבה נכונות אבל כדאי. ודרך אגב גם עם הבת שלי שהיא כיום בת שבע ניסיתי את אותו הדבר וזה עבד. מקווה שעזרתי,אצבעונית
 

לי28

New member
נשית... שמחה שאת כאן

מקסימונת...תודה על הביקור..מקווה כי הוא יהיה קבע. הבעיה שהעלת כל כך מוכרת... קשה לקטנים להפרד מאתנו בשעת החשכה. גם בני לא רצה ללכת לישון אז בהתחלה הרגלתי אותו שאני שוכבת במזרון תחתיו וככה הוא היה בעצם מרדים אותי. הרמתי ידיים ואז עלה בי רעיון חדש, הרגלתי אותו שהוא יכול לקחת איתו משהו זכרון מהיום, מהדקות של לפני השינה, איתו למיטה, מניח ליד הכרית וככה נרדם, לפעמים זו קלטת, ספר, משחק או כל דבר אחר אשר הוא מחליט. טוב נשית.. מקווה כי בעיה זו תעבור מהר ויהיה לך גם קצת שקט לעצמך בשעות הערב המאוחרות שלך אוהבת לי28
 

מיה30

New member
הזמן יעשה את שלו

הגדול נגמל מהמיטה שלנו כאשר הייתי בהריון כי הייתי חולה והוא לא רצה להידבק. אחרי הלידה ישנתי איתם בחדר אז לא היתה בעיה עכשיו אנחנו כבר שנה בהלוך וחזור למיטה שלו כל לילה וכל הלילה אז מה אני אגיד לכם....זה יכול ללכת וגם לחזור הפיתרון לפי דעתי הוא רק הזמן שכידוע מרפא כמעט כל דבר שבעולם. מיה30
 
נשיתי מתוקה...

לדעתי אין משפחה כמעט שאינה עוברת את התהליך הזה... כמו שכבר נאמרו בתגובות הקודמות, הזמן עושה את שלו.... תמיד צריך לזכור ברגעים הקשים שהילד המתוק שלנו בגיל 18 כבר ירצה לישון לבד... או להחליף אותנו עם סחורה חדשה יותר.... בנתיים לכי אך ורק עם מצפונך וליבך ועם הזמן הכל יסתדר. ליהי
 
למעלה