לך איש מיוחד ויקר../images/Emo25.gif
עת קיבלתי את המסר שהיה קצר תכליתי ומאד קוצני,דמעות מילאו את עיניי.כן הן זלגו על לחיי. אפילו אני לא ממש הבנתי ,כנראה שלא נתתי לעצמי להתחבר אל רגשותיי.ואתה לחצת רצית לדעת ומהר,עוד בטרם ניפגש מה אומר ליבי... 27.4.02 מסר קטן אך מלא עוצמה כתבת לי לתיבת הדאר הפרטית,נראה לי לרגע משחק נחמד של אדם משועמם.עניתי לך מייד תשובה קצרה משתמעת לשתי פנים,ואתה הרמת את הכפפה,והשבת ללא חשש. וכך יצא לדרך קשר לא מובן מחפש הסבר שלא ניתן.כתבת לי שיר,ריגשת בי מיתר,ואני לא הגבתי כי פחדתי להחשף. נעלבת וניתקת,ונשארתי פעורת פה,היכן המילים שפיזרת לי ימים? שיחקת איתי במשחקים,הפעלת בי את המיתרים שכבר מזמן נקרעו ולא חוברו... התרגלתי לקבל מילים בלילות ,טלפונים בימים,וחיזור סוחף עד דמעות. שיתפתי אותך לאט לאט אך בכנות ,בחיי הפרטיים,במשבר הזוגיות ואף הצעת לעזור ולהיות לי חבר בלי תנאי או תשלום. אני בלי מילים מיותרות התרגשתי,וחשבתי לעצמי ,כמה זקוקה אני ליד מלטפת חובקת אך לא מאיימת.ואתה התעקשת לדעת מה אומר ליבי? במילים קרות עניתי,מסתירה חשש ופחד,איך המילים נעימות לי, החיזור מחמיא,אך הלב אינו מחסיר פעימה,ממשיך להגן מפני פלישה... חודש חלף כשאתה לוחץ לדעת מה מרגיש הלב ?עד כמה מתרגש?ואני מתחמקת וחוששת מרגע האמת. הקדשת לי שיר ,אישי כך אמרת בשבילך ורק בשבילך עלי לחצת.אספתי כוחות הסרתי הגנות ולך תגובה שלחתי.אך אתה כמעט כמו תמיד מצאת סדק קטן כדי להפיל את המגדל...מצאת שמילותיי יצאו בלחץ ולא מאהבה.לא הסכלת להבין שאני לא נשברת מלחצים,רק נבנת ממשברים,ותמיד תודה אומרת על אמת שלא מוסתרת,והולכת לי בדרך הישרה הפתוחה והכנה,כל מילה בה יצאה מהנשמה... טרקת את הדלת ושברת החלום בדיוק ברגע שהסרתי הגנות וחומות,אך ברור שלי תומר,את תמיד מתעוררת כשכבר מאוחר..ואני לך אומר, ההפסד היה של שנינו והפחד הכרענו,וויתרנו כי חששנו ולא האמנו,שיכול להיות גם טוב ביחד ,ואולי נצעד בנחת אל עתיד יותר ורוד... ואפילו לא דיברנו עוד על אהבה... לא ראינו,לא נגענו,ואפילו לא נפגשנו...
עת קיבלתי את המסר שהיה קצר תכליתי ומאד קוצני,דמעות מילאו את עיניי.כן הן זלגו על לחיי. אפילו אני לא ממש הבנתי ,כנראה שלא נתתי לעצמי להתחבר אל רגשותיי.ואתה לחצת רצית לדעת ומהר,עוד בטרם ניפגש מה אומר ליבי... 27.4.02 מסר קטן אך מלא עוצמה כתבת לי לתיבת הדאר הפרטית,נראה לי לרגע משחק נחמד של אדם משועמם.עניתי לך מייד תשובה קצרה משתמעת לשתי פנים,ואתה הרמת את הכפפה,והשבת ללא חשש. וכך יצא לדרך קשר לא מובן מחפש הסבר שלא ניתן.כתבת לי שיר,ריגשת בי מיתר,ואני לא הגבתי כי פחדתי להחשף. נעלבת וניתקת,ונשארתי פעורת פה,היכן המילים שפיזרת לי ימים? שיחקת איתי במשחקים,הפעלת בי את המיתרים שכבר מזמן נקרעו ולא חוברו... התרגלתי לקבל מילים בלילות ,טלפונים בימים,וחיזור סוחף עד דמעות. שיתפתי אותך לאט לאט אך בכנות ,בחיי הפרטיים,במשבר הזוגיות ואף הצעת לעזור ולהיות לי חבר בלי תנאי או תשלום. אני בלי מילים מיותרות התרגשתי,וחשבתי לעצמי ,כמה זקוקה אני ליד מלטפת חובקת אך לא מאיימת.ואתה התעקשת לדעת מה אומר ליבי? במילים קרות עניתי,מסתירה חשש ופחד,איך המילים נעימות לי, החיזור מחמיא,אך הלב אינו מחסיר פעימה,ממשיך להגן מפני פלישה... חודש חלף כשאתה לוחץ לדעת מה מרגיש הלב ?עד כמה מתרגש?ואני מתחמקת וחוששת מרגע האמת. הקדשת לי שיר ,אישי כך אמרת בשבילך ורק בשבילך עלי לחצת.אספתי כוחות הסרתי הגנות ולך תגובה שלחתי.אך אתה כמעט כמו תמיד מצאת סדק קטן כדי להפיל את המגדל...מצאת שמילותיי יצאו בלחץ ולא מאהבה.לא הסכלת להבין שאני לא נשברת מלחצים,רק נבנת ממשברים,ותמיד תודה אומרת על אמת שלא מוסתרת,והולכת לי בדרך הישרה הפתוחה והכנה,כל מילה בה יצאה מהנשמה... טרקת את הדלת ושברת החלום בדיוק ברגע שהסרתי הגנות וחומות,אך ברור שלי תומר,את תמיד מתעוררת כשכבר מאוחר..ואני לך אומר, ההפסד היה של שנינו והפחד הכרענו,וויתרנו כי חששנו ולא האמנו,שיכול להיות גם טוב ביחד ,ואולי נצעד בנחת אל עתיד יותר ורוד... ואפילו לא דיברנו עוד על אהבה... לא ראינו,לא נגענו,ואפילו לא נפגשנו...
