האור שבחושך
New member
לך- אפילו שלא תחזור לעולם
אתמול הייתי בצאט- כן ילדת המסיבות שלפני שנתיים לא ראתה בית- כן אני הסכמתי לגעת במחשב. וזו לא פעם ראשונה. אז הייתי בצאט.... וסיפרתי למישהו את הסיפור שלנו... על כמה שאהבתי אותך.... על כמה שאהבת אותי.... על כמה שבזבזנו זמן בלהיות ידידם ,בלהסתיר אחד מהשני את האהבה שלנו.... על כמה שהיומיים האחרונים שלנו יחד היו מדהימים.... על צלצול הטלפון הנוראי.... על ההלוייה שלך שלא העזתי להתקרב אליה... על אמא שלך.... עליך. והוא הקשיב בשקט.... ואז שאל- "איך זה שאת בת 16 ? איך זה שעברת דברים כל כך קשים? איך זה שאת מעיזה להיות אופטימית? ואיך זה שאני - שכולה נזרקתי- מרגיש כאילו סוף העולם מגיע." ואני שתקתי. לא יודעת איך זה.... לא יודעת אך אני מצליחה לחיות בלעדיך... ואני אופטימית- באמת. יודעת שיהיה בסדר. יודעת כמה שהחיים מדהימים .... יודעת להנות מכל דבר הכי קטן. ובכל זאת... לא יודעת אם אלך לאזכרה שלך. אני?! הילדה האמיצה.... שיודעת לתת לכולם עצות.... שתמיד יודעת מה להגיד... שכבר מרגישה כמו גדולה... לא מצליחה ללכת .... להתמודד עם מותך. ואין לי מושג למה אני כותבת את המכתב הזה . ואין לי מושג אם אלחץ על "שלח" ולא יודעת אם רוצה שידעו.... אני רק יודעת שאם לא אלך- אני מצטערת כל כך.... אני אוהבת אותך באמת. אני פשוט לא מסוגלת. עוד לא. מתגעגעת כל כך
אתמול הייתי בצאט- כן ילדת המסיבות שלפני שנתיים לא ראתה בית- כן אני הסכמתי לגעת במחשב. וזו לא פעם ראשונה. אז הייתי בצאט.... וסיפרתי למישהו את הסיפור שלנו... על כמה שאהבתי אותך.... על כמה שאהבת אותי.... על כמה שבזבזנו זמן בלהיות ידידם ,בלהסתיר אחד מהשני את האהבה שלנו.... על כמה שהיומיים האחרונים שלנו יחד היו מדהימים.... על צלצול הטלפון הנוראי.... על ההלוייה שלך שלא העזתי להתקרב אליה... על אמא שלך.... עליך. והוא הקשיב בשקט.... ואז שאל- "איך זה שאת בת 16 ? איך זה שעברת דברים כל כך קשים? איך זה שאת מעיזה להיות אופטימית? ואיך זה שאני - שכולה נזרקתי- מרגיש כאילו סוף העולם מגיע." ואני שתקתי. לא יודעת איך זה.... לא יודעת אך אני מצליחה לחיות בלעדיך... ואני אופטימית- באמת. יודעת שיהיה בסדר. יודעת כמה שהחיים מדהימים .... יודעת להנות מכל דבר הכי קטן. ובכל זאת... לא יודעת אם אלך לאזכרה שלך. אני?! הילדה האמיצה.... שיודעת לתת לכולם עצות.... שתמיד יודעת מה להגיד... שכבר מרגישה כמו גדולה... לא מצליחה ללכת .... להתמודד עם מותך. ואין לי מושג למה אני כותבת את המכתב הזה . ואין לי מושג אם אלחץ על "שלח" ולא יודעת אם רוצה שידעו.... אני רק יודעת שאם לא אלך- אני מצטערת כל כך.... אני אוהבת אותך באמת. אני פשוט לא מסוגלת. עוד לא. מתגעגעת כל כך