לך, הפיליפינית שאני לא מכיר

[יניב כבר לא מגניב]

לך, הפיליפינית שאני לא מכיר

היום בנסיעה במונית לעוד פגישת עסקים מצאתי את עצמי מאזין לשיחה של הנהג. הוא דיבר בדיבורית ככה ששמעתי את שתי הצדדים. שמעתי וריחמתי עליך מעומק ליבי. נכון אני לא מכיר אותך אבל באבי מטפלת פיליפינית שהיא כמו בת משפחה אצלנו. גם עם ההורים של גרושתי גרה פיליפינית וגם שם היא כמו בת בית. בכלל ממה ששמעתי מאנשים הבנתי שהרוב אוהב א הפיליפיניות. זו הסיבה שכל כך הזדעזעתי מנהג המונית. הוא דיבר עם אחיו והתפאר במה שעשה לך אתמול בערב. אחרת ברבע שעה לחזור מהיום חופש שלך. איחור לא טוב אבל קורה לכולנו, תרצת את זה בכך שנתקעת במעלית. הוא לא האמין לך וזרק את כל חפציך מהחלון לרחוב החצי רטוב. ואז צעק עליך נו לכי לאסוף והסביר שעם האיחור הבא גם את תעופי. העניין הוא שאני דווקא נתקעתי היום בבוקר במעלית זה קורה וגם אם לא מה הוא חושב את עצמו. לכן פיליפינית יקרה אני כל כך מרחם עליך אני יודע מה זה לראות את הילדה אחת לשבוע וזה קשה אז אני מתאר לעצמי איך את מרגישה כשאת לא רואה שנים את משפחתך. לא מגיע לך היחס פיליפינית יקרה גם הוא בן אדם. אני מצטער בשם כל הישראלים שאי פעם פגעו או יפגעו בך. כנראה למדת להכיר את הישראלי המכוער. אם יש באפשרותך אל תחכי לפעם הבאה קומי ולכי שלך נוסע מזדמן

 

[חיה את הרגע]

מצטרפת..

כל כך כואב לדעת.. את האכזריות של אנשים.. איך אפשר? זה מכעיס אותי ומאכזב אותי כול פעם מחדש.. כמה שאנחנו חברה גועלית לפעמים.. עדיין מקווה שיבואו ימים יותר טובים

 

[Pure SilenCe]

לצערי אני קוראת לאחרונה הרבה

סיפורים על הישראלי המכוער והעובד הזר... אני יודעת שהמכוער הוא לא הרוב אבל הוא עדיין קיים ואין מי שישים מעצור להתנהגות התת אנושית הזו