חוקרת פרטית
New member
לך חברתי היקרה,,,
התרחקנו, התרחקנו בגלל דברים שאני עשיתי, בגלל דברים שאמרת לי. התרחקנו בגלל מעשים שלי, התרחקנו בגלל מחשבות שלך. רבנו,פעם ראשונה ריב ארוך שכזה, ריב שגרם לנו את הריחוק שבו אנחנו נמצאות עכשיו. שתינו השתננו, גם אני וגם את, ואולי זה מה שגרם לדברים להתפוצץ. אנחנו בני אדם, ולפעמים אומרים ועשים דברים בלי לשים לב, אז הנה עשיתי משהו שגרם לך להתרחק ממני, אני בטוחה שזה לא רק זה, אלא שזה היה הקש ששבר את גב הגמל. אך גם את עשית דברים ,ואני אף פעם לא אמרתי מילה, קיבלתי אותך בטוב וברע, כי את אדם יקר יקר לי כל כך. אז הנה אנחנו התרחקנו, וזה מרגיש לי מוזר. ומה סה,כ רציתי, שנחזור ונתחיל מההתחלה, שנפתח דף חדש. נשים את מה שהיה בצד. ונמשיך הלאה. אך את עקשנית ואת מתרחקת, אני מרגישה שהמרחק הזה גדל כל יום, אני מפחדת שלא נדביק את הפער שנוצר. אך רגע אולי בעצם את רוצה להישאר ככה? זה יכול להיות? עברנו אני ואת המון יחד, טוב ורע רע וטוב. אז מה כל מה שהיה כבר לא נחשב? אמרת שפגעתי בך, ביקשתי סליחה, למרות שחשבתי שזאת טעות אנוש ,טעות לא בכוונה. ואת לא קיבלת את הסליחה שלי, כי אם היית מקבלת אותה, לא היינו עכשיו כך רחוקות. אז אני נותנת לך את הזמן, והזמן טס כל כך מהר, וכלום לא השתנה, אנחנו מתרחקות, וזה לא נעים. אז שוב למרות שעשיתי זאת, שוב מבקשת סליחה, אך תנסי להבין גם אותי יקירתי, שאולי גם אני פגועה מכל זה. אני פה,ותמיד יהיה, ורוצה דף חדש לפתוח, אנחנו בני אדם, סה"כ בני אדם. לא צריך להשאיר מועקות , אז רבנו , נו אז מה. אפשר לשים את זה בצד ולהתחיל ממאיפה שהפסקנו. אני רוצה, אך לא בטוחה שאת רוצה, כי את מתרחקת ולא מראה סימן שאיכפת . אז אני פה, ולי איכפת, מאוד איכפת. אולי את תראי את זה, ואולי לא, אבל אם כן , המילים האלו נועדו לך, תשמרי אותן, שלך....
התרחקנו, התרחקנו בגלל דברים שאני עשיתי, בגלל דברים שאמרת לי. התרחקנו בגלל מעשים שלי, התרחקנו בגלל מחשבות שלך. רבנו,פעם ראשונה ריב ארוך שכזה, ריב שגרם לנו את הריחוק שבו אנחנו נמצאות עכשיו. שתינו השתננו, גם אני וגם את, ואולי זה מה שגרם לדברים להתפוצץ. אנחנו בני אדם, ולפעמים אומרים ועשים דברים בלי לשים לב, אז הנה עשיתי משהו שגרם לך להתרחק ממני, אני בטוחה שזה לא רק זה, אלא שזה היה הקש ששבר את גב הגמל. אך גם את עשית דברים ,ואני אף פעם לא אמרתי מילה, קיבלתי אותך בטוב וברע, כי את אדם יקר יקר לי כל כך. אז הנה אנחנו התרחקנו, וזה מרגיש לי מוזר. ומה סה,כ רציתי, שנחזור ונתחיל מההתחלה, שנפתח דף חדש. נשים את מה שהיה בצד. ונמשיך הלאה. אך את עקשנית ואת מתרחקת, אני מרגישה שהמרחק הזה גדל כל יום, אני מפחדת שלא נדביק את הפער שנוצר. אך רגע אולי בעצם את רוצה להישאר ככה? זה יכול להיות? עברנו אני ואת המון יחד, טוב ורע רע וטוב. אז מה כל מה שהיה כבר לא נחשב? אמרת שפגעתי בך, ביקשתי סליחה, למרות שחשבתי שזאת טעות אנוש ,טעות לא בכוונה. ואת לא קיבלת את הסליחה שלי, כי אם היית מקבלת אותה, לא היינו עכשיו כך רחוקות. אז אני נותנת לך את הזמן, והזמן טס כל כך מהר, וכלום לא השתנה, אנחנו מתרחקות, וזה לא נעים. אז שוב למרות שעשיתי זאת, שוב מבקשת סליחה, אך תנסי להבין גם אותי יקירתי, שאולי גם אני פגועה מכל זה. אני פה,ותמיד יהיה, ורוצה דף חדש לפתוח, אנחנו בני אדם, סה"כ בני אדם. לא צריך להשאיר מועקות , אז רבנו , נו אז מה. אפשר לשים את זה בצד ולהתחיל ממאיפה שהפסקנו. אני רוצה, אך לא בטוחה שאת רוצה, כי את מתרחקת ולא מראה סימן שאיכפת . אז אני פה, ולי איכפת, מאוד איכפת. אולי את תראי את זה, ואולי לא, אבל אם כן , המילים האלו נועדו לך, תשמרי אותן, שלך....
