לך שחלמתי שתתגשם
אולי בגלל שאתה בשנות העשרים שלך אולי בגלל מה שעובר עליך אולי בגלל הרבה דברים שלא ממש ברורים לי אתה בוחר לראות דרך אחת מצומצמת בעיניך, לוקח מילה בלי לקשר אותה לתמונה שלמה, הפחד שולט כל מילה שלי על אהבה אמיתית כל מעשה שלי אמיתי היה, כל מה שאמרתי רציתי וחלמתי אמיתי הוא קשה היה לשמוע כל פעם מחדש ממך "כשאת רוצה להגיד שאת אוהבת את אומרת" בטח שאני אומרת ובטח כשאני כועסת אני לא ממש אומרת, זה טבעי מאוד.כל ענין המסך והטלפון, לעולם לא הסתדרתי עם זה עד הסוף, מיתסורי מידי לאדם כמוני עם שני רגליים על הקרקע... תודה לאל שכך. אני באה לצאט לצחוק להעביר זמן מה שקרה לי שנכנסתי פה לסיפור שלנו עם החיים, עם כולי, ויכול להיות שטעיתי. אני רק יודעת שתוהו ובוהו בעולמי, אין רגע דל כל פעם צריכה לדמיין, להשלים מה שאינו נראה לעין,ולא רק זה לנסות לחשוב מה אתה חושב על משהו כי אינך אומר, עוד שומר הכל לעצמך, עוד כבול לך בדרכך,חשבתי שהזמן הזה עושה משהו , המילים שנאמרו , ההסברים, אך טעיתי יש חלומות שם כששקט לי... יש תת מודע שמדבר אליי... והוא שאומר לי מה עובר עליי, ואני חושבת שאני משתגעת ואם הייתי שם זה רק בגלל שרציתי . אנחנו כל כך שונים אני לא מהחולמים, אני זו שהכי אמיתית עם עצמי ועם הסובבים אותי כשאני אוהבת זה מכל הלב כשאני לא מחבבת זה לא נעים. וכשיש אהבה כזו כמו שלנו או שתקרא לזה איך שתרצה, לא פעם שמעתי אותך קראתי יותר נכון.. אומר מי יודע איך זה נקרא, אז כשיש את זה לא מחפשים בכל חור איך לסבך ואיך להיתרחק ואיך להעלם, זה בא טבעי הרצון לתת , להיות, הרצון הזה שלא להכאיב לזה שאוהבים הרצון לעשות עבורו מה שרק יכולים כדי להעלות לו חיוך, אצלי זה ככה בכל אופן וחשבתי לתומי שגם אצלך יש עולם אחר , כן יש אני חושבת שאתה כל כך שם... שאינך רואה את זה וכל מה שקורה סביב משפיע לרעה על מה שיש לך מול העיניים, או שאני סתם מיתאמצת עם כל זה ואני בכלל לא בכוון, אני כבר לא יודעת זה לא נשמע לי טבעי, גם אני עברתי קושיים בחיי לא היה לי כזה אנטי שלא נדבר על אהבה אם היתה נכנסת לי אהבה כזו, והזמן שעבר, הייתי נותנת לה לגעת ולרפא. כבר מכיר אותי מלפנים יותר ממה שאפשר עוד , כבר שמעת אותי, אני יודעת מה עובר עליך וכל מה שאני אומרת בא מתוך ידיעה גמורה של הבנה לזה, ועם כל זאת אני אומרת שמשהו פה מטורף לאללה, משהו פה מוגזם לי מה שאתה יכול לתת לי מצומצם ואני קיבלתי את זה עם הימים ניסיתי להיכנס לאט וברוך, רק בגלל שקיבלתי ממך אישור לאהבה הענקית הזו , שאתה חש כמוני בזה, שאתה רוצה בזה, ורק בגלל זה. אני כבר לא ילדה, יש בי אם ארצה או לא הבנות אחרות, אני רואה אחרת דברים, ואני רואה נורא פשוט את הכל--כל המילים מיותרות כל התככים ומי שנכנס בין לבין מיותר, כל הנסיונות האלה של ויכוחי סרק על דברים שאתה מאוד רוצה בהם ומתחמק מהם כל עוד נפשך בך מיותרים, מה שעומד מול עיניי זה שני בני אדם שיש בינהם כימיה טובה רמת שיחה מדהימה, ורצון לגעת ולממש. אם לא בדרך הטבעית הזו אז לפחות היה אפשר לתת רצון לנסיון לזה. כל השאר אנרגיה מיותרת שמבוזבזת .בהתחלה היה בזה כייף למדתי נהנית חוויתי חוויות מסך למינהן אבל דיי מזמן דיי הגיע הזמן מזמן ללכת עם זה קדימה זה כבר לא מספק אותי , זה כבר לא מה שהיה , יש עוד דברים לחוות לגעת בהם עולם ומלואו בתוך השניים האלה שעומדים מול עיניי- אתה ואני. ואם זה בלתי אפשרי בשום דרך שהיא אז גם לזה יש הבנות ודרך היתאבלות, וגם לזה יש לתת כבוד וזמן אבל אי אפשר לטחון מים ולחכות שייצא מזה משהו. חבל על הנשמה שלך שלי חבל על הכאב, כן אני אוהבת כמו שאמרתי בכל ליבי והשאר שמעת ממני לא פעם, אם זה לא הספיק בשביל לגרום לך לעשות משהו שום דבר לא יעשה. תן לקבל את זה ולעכל, תן להיתאבל, אל תכעס עליי כשלי כואב כאבת מספיק ומעולם לא כעסתי על שלך, תמיד הבנתי תמיד הייתי שם , אם זה כמו שאני אמרתי היום ואם לאו, הרי רק אני אחיה עם זה ועם התוצאות של זה. גם לזה יש לתת כבוד הכאב הוא לא משהו שאפשר להתווכח עליו. עלומה
אולי בגלל שאתה בשנות העשרים שלך אולי בגלל מה שעובר עליך אולי בגלל הרבה דברים שלא ממש ברורים לי אתה בוחר לראות דרך אחת מצומצמת בעיניך, לוקח מילה בלי לקשר אותה לתמונה שלמה, הפחד שולט כל מילה שלי על אהבה אמיתית כל מעשה שלי אמיתי היה, כל מה שאמרתי רציתי וחלמתי אמיתי הוא קשה היה לשמוע כל פעם מחדש ממך "כשאת רוצה להגיד שאת אוהבת את אומרת" בטח שאני אומרת ובטח כשאני כועסת אני לא ממש אומרת, זה טבעי מאוד.כל ענין המסך והטלפון, לעולם לא הסתדרתי עם זה עד הסוף, מיתסורי מידי לאדם כמוני עם שני רגליים על הקרקע... תודה לאל שכך. אני באה לצאט לצחוק להעביר זמן מה שקרה לי שנכנסתי פה לסיפור שלנו עם החיים, עם כולי, ויכול להיות שטעיתי. אני רק יודעת שתוהו ובוהו בעולמי, אין רגע דל כל פעם צריכה לדמיין, להשלים מה שאינו נראה לעין,ולא רק זה לנסות לחשוב מה אתה חושב על משהו כי אינך אומר, עוד שומר הכל לעצמך, עוד כבול לך בדרכך,חשבתי שהזמן הזה עושה משהו , המילים שנאמרו , ההסברים, אך טעיתי יש חלומות שם כששקט לי... יש תת מודע שמדבר אליי... והוא שאומר לי מה עובר עליי, ואני חושבת שאני משתגעת ואם הייתי שם זה רק בגלל שרציתי . אנחנו כל כך שונים אני לא מהחולמים, אני זו שהכי אמיתית עם עצמי ועם הסובבים אותי כשאני אוהבת זה מכל הלב כשאני לא מחבבת זה לא נעים. וכשיש אהבה כזו כמו שלנו או שתקרא לזה איך שתרצה, לא פעם שמעתי אותך קראתי יותר נכון.. אומר מי יודע איך זה נקרא, אז כשיש את זה לא מחפשים בכל חור איך לסבך ואיך להיתרחק ואיך להעלם, זה בא טבעי הרצון לתת , להיות, הרצון הזה שלא להכאיב לזה שאוהבים הרצון לעשות עבורו מה שרק יכולים כדי להעלות לו חיוך, אצלי זה ככה בכל אופן וחשבתי לתומי שגם אצלך יש עולם אחר , כן יש אני חושבת שאתה כל כך שם... שאינך רואה את זה וכל מה שקורה סביב משפיע לרעה על מה שיש לך מול העיניים, או שאני סתם מיתאמצת עם כל זה ואני בכלל לא בכוון, אני כבר לא יודעת זה לא נשמע לי טבעי, גם אני עברתי קושיים בחיי לא היה לי כזה אנטי שלא נדבר על אהבה אם היתה נכנסת לי אהבה כזו, והזמן שעבר, הייתי נותנת לה לגעת ולרפא. כבר מכיר אותי מלפנים יותר ממה שאפשר עוד , כבר שמעת אותי, אני יודעת מה עובר עליך וכל מה שאני אומרת בא מתוך ידיעה גמורה של הבנה לזה, ועם כל זאת אני אומרת שמשהו פה מטורף לאללה, משהו פה מוגזם לי מה שאתה יכול לתת לי מצומצם ואני קיבלתי את זה עם הימים ניסיתי להיכנס לאט וברוך, רק בגלל שקיבלתי ממך אישור לאהבה הענקית הזו , שאתה חש כמוני בזה, שאתה רוצה בזה, ורק בגלל זה. אני כבר לא ילדה, יש בי אם ארצה או לא הבנות אחרות, אני רואה אחרת דברים, ואני רואה נורא פשוט את הכל--כל המילים מיותרות כל התככים ומי שנכנס בין לבין מיותר, כל הנסיונות האלה של ויכוחי סרק על דברים שאתה מאוד רוצה בהם ומתחמק מהם כל עוד נפשך בך מיותרים, מה שעומד מול עיניי זה שני בני אדם שיש בינהם כימיה טובה רמת שיחה מדהימה, ורצון לגעת ולממש. אם לא בדרך הטבעית הזו אז לפחות היה אפשר לתת רצון לנסיון לזה. כל השאר אנרגיה מיותרת שמבוזבזת .בהתחלה היה בזה כייף למדתי נהנית חוויתי חוויות מסך למינהן אבל דיי מזמן דיי הגיע הזמן מזמן ללכת עם זה קדימה זה כבר לא מספק אותי , זה כבר לא מה שהיה , יש עוד דברים לחוות לגעת בהם עולם ומלואו בתוך השניים האלה שעומדים מול עיניי- אתה ואני. ואם זה בלתי אפשרי בשום דרך שהיא אז גם לזה יש הבנות ודרך היתאבלות, וגם לזה יש לתת כבוד וזמן אבל אי אפשר לטחון מים ולחכות שייצא מזה משהו. חבל על הנשמה שלך שלי חבל על הכאב, כן אני אוהבת כמו שאמרתי בכל ליבי והשאר שמעת ממני לא פעם, אם זה לא הספיק בשביל לגרום לך לעשות משהו שום דבר לא יעשה. תן לקבל את זה ולעכל, תן להיתאבל, אל תכעס עליי כשלי כואב כאבת מספיק ומעולם לא כעסתי על שלך, תמיד הבנתי תמיד הייתי שם , אם זה כמו שאני אמרתי היום ואם לאו, הרי רק אני אחיה עם זה ועם התוצאות של זה. גם לזה יש לתת כבוד הכאב הוא לא משהו שאפשר להתווכח עליו. עלומה
