לך שנעלמת לי

לך שנעלמת לי

ליד האגם עמדנו שנינו והתבוננו בדמויותנו המשתקפות ברטט במים הרוגעים. קול לא נשמע מסביב,ובליבי שרר שקט מופלא, לפתע הטלת אל המים חלוק אבנים,שמחק את דמויותנו. שעה ארוכה התבוננתי באדוות הקלילות המתרחקות והולכות במעגלים מתרחבים וגדלים,וכהסבתי את פניי להתבונן בך שוב לא היית לידי, ואולי לא היית שם מעולם?
 
למעלה