טיפה קטנה של מים
New member
לך, שעדיין לא כן איתי
מאז שחזרת מארצות הברית הכל השתנה לפני זה היינו כל הזמן ביחד, צוחקים, מדברים עד השעות הקטנות של הלילה, נמצאים כל שנייה פנויה ביחד. אבל כשחזרת התוודאת על אהבתך כלפיי ולצערי, הייתי צריכה להשיב בשלילה, הכי פחדתי שאם יהיה לנו קשר בסופו של דבר זה יהרוס את הידידות הנפלאה שהייתה בינינו, אבל טעיתי. בכך שלא השבתי לך באותה צורה, הכל התמוטט. למרות שעברתי לגור זמנית בניין מולך לא נפגשנו פעם אחת, אלא אם זה היה עם עוד חברים. יותר כבר לא התקשרת, לא דיברת איתי, התעלמת. היו לי מספיק ידידים שנאבדו, אך אתה היית הכי מכאיב מביניהם, כל יום שאלתי את עצמי למה לא עניתי לך בכן, איך היו היחסים בינינו אז, כל יום בכיתי בגללך, בגלל הכאב שהותרת לי ולא הסברת למה התנתק הקשר. חברים אמרו לי שאתה כבר לא אוהב אותי, אז למה לא ניסית לחדש? אני ניסיתי, התקשרתי המון רציתי להיפגש איתך אבל כל פעם היה לך תירוץ כזה או אחר, כשהיינו עם חברים התייחסת אליי כרגיל, בערך, אך לבד? הפכתי לזרה גמורה בשבילך שזה הכי מכאיב. אבל אז, חזרנו ביחד מבית של ידידה משותפת ובדרך דיברנו על הכל, אתה הודת שהתגברת עליי והסירוב שלי היה רק חלק מהקרע שנוצר בינינו, אמרת שהטיסה השפיעה עליך המון, וכמו כן גם שיחה עם חבר שלך, שעשתה לך סוויץ´ במוח, אבל, כמו שאמרתי לך במרירות רבה, לא הבנת איזה סוויץ´ זה גם עשה לסובבים אותך, שעם חלקם ניתקת קשרים, ואני הכי סבלתי מבין כולם. התנצלת על כך שלא הודעת לי או לכל אחד אחר על המהפך שקרה לך ודיברת איתי שעות מתחת לבניין שלך, על מה שמפריע לך בי, על מה שמפריע לי בך, על היחס, על הכל. בסוף הסכמנו שננסה לבנות מחדש את הידידות שלנו והתחבקנו כמה דקות. למרות שהרגשתי הרבה הקלה על השיחה, הסתבר לי בבית שלי שאולי אני כבר לא רוצה שיחזור להיות כמו קודם, אולי החלל שנוצר לי בלב בגללך צריך להתמלא ע"י מישהו אחר שעדיין לא חיפשתי, בגלל שחיכיתי לשווא לידידות שהייתה לנו. אבל כרגע הסתבר לי, שעדיין לא נגמרו הבעיות שלך איתי, חברה סיפרה לי שיש לך בעיות עם שתינו ואתה עיצבנת אותה כי "רצית להחזיר לה על מה שעשינו לך" וסירבת להגיד מה הדבר. התקשרתי, כולי כואבת ואמרת לי שתודיע לי כשתעשה שיחה כוללת עם כולם כי אתה עדיין לא יכול להגיד לי מסיבות פרטיות. אז זהו, עברת את הסף בלב שלי אתה לא יכול לשחק בי סתם ככה, לתת לי תקוות ולקחת אותן שוב במילים פשוטות: לך לעזאזל חבל שאני לא יכולה להגיד לך את זה פנים מול פנים כי השנה עוד נבלה הרבה ביחד עם כולם, אבל רק שתדע, בשבילי זה כבר לא יהיה ואני לא רוצה שזה יחזור להיות אותו הדבר כי הישתנת, ולא הודעת לאף אחד וכעת, זה יחזור להתנקם בך אז תודה רבה על לא כלום שהענקת לי שבמשך הידידות שלנו כעת, אני הולכת לחפש חבר אמיתי, שתמיד יגיד לי כשדברים משתנים. באהבה של זרה גמורה
מאז שחזרת מארצות הברית הכל השתנה לפני זה היינו כל הזמן ביחד, צוחקים, מדברים עד השעות הקטנות של הלילה, נמצאים כל שנייה פנויה ביחד. אבל כשחזרת התוודאת על אהבתך כלפיי ולצערי, הייתי צריכה להשיב בשלילה, הכי פחדתי שאם יהיה לנו קשר בסופו של דבר זה יהרוס את הידידות הנפלאה שהייתה בינינו, אבל טעיתי. בכך שלא השבתי לך באותה צורה, הכל התמוטט. למרות שעברתי לגור זמנית בניין מולך לא נפגשנו פעם אחת, אלא אם זה היה עם עוד חברים. יותר כבר לא התקשרת, לא דיברת איתי, התעלמת. היו לי מספיק ידידים שנאבדו, אך אתה היית הכי מכאיב מביניהם, כל יום שאלתי את עצמי למה לא עניתי לך בכן, איך היו היחסים בינינו אז, כל יום בכיתי בגללך, בגלל הכאב שהותרת לי ולא הסברת למה התנתק הקשר. חברים אמרו לי שאתה כבר לא אוהב אותי, אז למה לא ניסית לחדש? אני ניסיתי, התקשרתי המון רציתי להיפגש איתך אבל כל פעם היה לך תירוץ כזה או אחר, כשהיינו עם חברים התייחסת אליי כרגיל, בערך, אך לבד? הפכתי לזרה גמורה בשבילך שזה הכי מכאיב. אבל אז, חזרנו ביחד מבית של ידידה משותפת ובדרך דיברנו על הכל, אתה הודת שהתגברת עליי והסירוב שלי היה רק חלק מהקרע שנוצר בינינו, אמרת שהטיסה השפיעה עליך המון, וכמו כן גם שיחה עם חבר שלך, שעשתה לך סוויץ´ במוח, אבל, כמו שאמרתי לך במרירות רבה, לא הבנת איזה סוויץ´ זה גם עשה לסובבים אותך, שעם חלקם ניתקת קשרים, ואני הכי סבלתי מבין כולם. התנצלת על כך שלא הודעת לי או לכל אחד אחר על המהפך שקרה לך ודיברת איתי שעות מתחת לבניין שלך, על מה שמפריע לך בי, על מה שמפריע לי בך, על היחס, על הכל. בסוף הסכמנו שננסה לבנות מחדש את הידידות שלנו והתחבקנו כמה דקות. למרות שהרגשתי הרבה הקלה על השיחה, הסתבר לי בבית שלי שאולי אני כבר לא רוצה שיחזור להיות כמו קודם, אולי החלל שנוצר לי בלב בגללך צריך להתמלא ע"י מישהו אחר שעדיין לא חיפשתי, בגלל שחיכיתי לשווא לידידות שהייתה לנו. אבל כרגע הסתבר לי, שעדיין לא נגמרו הבעיות שלך איתי, חברה סיפרה לי שיש לך בעיות עם שתינו ואתה עיצבנת אותה כי "רצית להחזיר לה על מה שעשינו לך" וסירבת להגיד מה הדבר. התקשרתי, כולי כואבת ואמרת לי שתודיע לי כשתעשה שיחה כוללת עם כולם כי אתה עדיין לא יכול להגיד לי מסיבות פרטיות. אז זהו, עברת את הסף בלב שלי אתה לא יכול לשחק בי סתם ככה, לתת לי תקוות ולקחת אותן שוב במילים פשוטות: לך לעזאזל חבל שאני לא יכולה להגיד לך את זה פנים מול פנים כי השנה עוד נבלה הרבה ביחד עם כולם, אבל רק שתדע, בשבילי זה כבר לא יהיה ואני לא רוצה שזה יחזור להיות אותו הדבר כי הישתנת, ולא הודעת לאף אחד וכעת, זה יחזור להתנקם בך אז תודה רבה על לא כלום שהענקת לי שבמשך הידידות שלנו כעת, אני הולכת לחפש חבר אמיתי, שתמיד יגיד לי כשדברים משתנים. באהבה של זרה גמורה