אפופה בערפל
New member
לך...BIG IN JAPAN...
אז כן, עשיתי טעות, זרקתי הכל לפח בדיוק ברגע שהכל הסתדר. אז הייתי עיוורת ורציתי ממש להרגיש כמה אתה אוהב אותי אך לא יכלתי כי אטמת את עצמך והשארת אותי בחוץ.וכשאמרתי שזהו, נגמר ולא הולך יותר, אתה, במקום להגיד כמה אוהב ועצוב ומפחד לאבד, אתה אמרת תודה. תודה?!- תהיתי על מה והנך אמרת כי במילים אלו אני משחררת אותך מהכבלים ומהשינוי שעברת. בגללי השתנת וכבר לא היית עמצך, חופשי. אני עצרתי אותך?! אני מנעתי ממך להיות עצמך?! אני גמרתי הכל בגלל שלא היית עצמך- בגלל שהשתנית! אז עכשיו אני מגלה שכבר הספקת לשכב עם מישהי אחרת. אני, זו שסיימה הכל לפני שבוע וחצי, אני, מתוך מוסר וחוסר מופקרות לא שכבתי מאז שנפרדנו, מתוך כבוד ליחסים שהיו לנו(טובים או רעים)! ועכשיו אני תוהה למה עשיתי זאת? למה איני שוכבת עם מי שרוצה וכמה שרוצה?! למי בדיוק אני דופקת חשבון?! ומתגעגעת לעצמי בתקופה שלא שמתי פס. ומתגעגעת לעצמי הספונטנית שעשתה מה שבראש שלה ולא דאגה בגרוש. ורוצה חופש אך רוצה גם אהבה. רוצה להרגיש רצויה ונחשקת.. וכשאמרנו ביי והסתובבנו כל אחד לדרכו- הבנו מה הפריע לנו. הבנו שזה חוסר ההבנה וחוסר ההזדהות שהפריעו ביחסים שלנו. אני לשטיינברג ואתה לפייס וכמה שקשה להפגיש ביניהם- נפגשנו- בק"ש, ואמרת שזו מטאפורה יפה ומצחיקה ושאני צודקת, ואני בליבי ידעתי שעושה טעות- שאם אגיד ביי אז לא תתחנן אלא תגיד ביי גם כן ואז אין דרך חזרה. וידעתי שעדיין אוהבת וכמו מפגרת ויתרתי למען משהו אחר שהובטח ולא קוים. ועכשיו מבולבלת. ולא יודעת אם רוצה בחזרה אך מתגעגעת למגע ולכן הסכמתי להכל- העיקר להרגיש אותך קרוב אליי. רק בשביל שאדע שאתה עדיין פה ושארגיש אותך עליי, בתוכי, לידי- העיקר שארגיש אותך! ואתה מצידך סבבה כי הקבועה שלך במחזור וכבר 3 ימים לא שכבת עם מישהי! רציתי אותו אך אתה הסיבה היחידה שהפסקנו והוא יודע זאת. רציתי להרגיש מישהו אחר בתוכי, שמישהו אחר יצרוב בכאב את הצורה שלו בתוכי- איפה שהיה המקום שלך, הצורה שלך. והכאב יהיה כאב חדש, כאב אחר, כאב מוזר.. כאב שלא ממך, שלא שלנו. אם אתה לא רוצה אותי פשוט תגיד כי התרחקת לגמרי, ברחת לבועה שלך ועזבת אותי אחרי שאמרת שאינך רוצה לאבדני כי אני חשובה לך, החצי השני שלך ושלא תוכל בלעדיי- בלי האוצר שלך, ואני האמנתי לך ומנסה להתקרב אך היא תפסה את מקומי בתוך מחשבותייך. ואני מתגעגעת לפרצופך כשהסתכלת עליי, למבט היפה הזה של שמחה כשאני לצידך.אז מה קרה? מה גרם לך לשנות את דעתך? אין יחס מצידך כרגע. אני מסכימה להכל רק שתתקשר ותשאל מה המצב! רק שתראה קצת שאכפת לך וכמה אכפת לך גם אם זה טיפונת! ונמאס כבר לנסות לסגור קצוות כי זה לא מועיל ליחסינו- זה רק מעלה סימני שאלה חדשים! אז...מה יש לך להגיד בנושא???
אז כן, עשיתי טעות, זרקתי הכל לפח בדיוק ברגע שהכל הסתדר. אז הייתי עיוורת ורציתי ממש להרגיש כמה אתה אוהב אותי אך לא יכלתי כי אטמת את עצמך והשארת אותי בחוץ.וכשאמרתי שזהו, נגמר ולא הולך יותר, אתה, במקום להגיד כמה אוהב ועצוב ומפחד לאבד, אתה אמרת תודה. תודה?!- תהיתי על מה והנך אמרת כי במילים אלו אני משחררת אותך מהכבלים ומהשינוי שעברת. בגללי השתנת וכבר לא היית עמצך, חופשי. אני עצרתי אותך?! אני מנעתי ממך להיות עצמך?! אני גמרתי הכל בגלל שלא היית עצמך- בגלל שהשתנית! אז עכשיו אני מגלה שכבר הספקת לשכב עם מישהי אחרת. אני, זו שסיימה הכל לפני שבוע וחצי, אני, מתוך מוסר וחוסר מופקרות לא שכבתי מאז שנפרדנו, מתוך כבוד ליחסים שהיו לנו(טובים או רעים)! ועכשיו אני תוהה למה עשיתי זאת? למה איני שוכבת עם מי שרוצה וכמה שרוצה?! למי בדיוק אני דופקת חשבון?! ומתגעגעת לעצמי בתקופה שלא שמתי פס. ומתגעגעת לעצמי הספונטנית שעשתה מה שבראש שלה ולא דאגה בגרוש. ורוצה חופש אך רוצה גם אהבה. רוצה להרגיש רצויה ונחשקת.. וכשאמרנו ביי והסתובבנו כל אחד לדרכו- הבנו מה הפריע לנו. הבנו שזה חוסר ההבנה וחוסר ההזדהות שהפריעו ביחסים שלנו. אני לשטיינברג ואתה לפייס וכמה שקשה להפגיש ביניהם- נפגשנו- בק"ש, ואמרת שזו מטאפורה יפה ומצחיקה ושאני צודקת, ואני בליבי ידעתי שעושה טעות- שאם אגיד ביי אז לא תתחנן אלא תגיד ביי גם כן ואז אין דרך חזרה. וידעתי שעדיין אוהבת וכמו מפגרת ויתרתי למען משהו אחר שהובטח ולא קוים. ועכשיו מבולבלת. ולא יודעת אם רוצה בחזרה אך מתגעגעת למגע ולכן הסכמתי להכל- העיקר להרגיש אותך קרוב אליי. רק בשביל שאדע שאתה עדיין פה ושארגיש אותך עליי, בתוכי, לידי- העיקר שארגיש אותך! ואתה מצידך סבבה כי הקבועה שלך במחזור וכבר 3 ימים לא שכבת עם מישהי! רציתי אותו אך אתה הסיבה היחידה שהפסקנו והוא יודע זאת. רציתי להרגיש מישהו אחר בתוכי, שמישהו אחר יצרוב בכאב את הצורה שלו בתוכי- איפה שהיה המקום שלך, הצורה שלך. והכאב יהיה כאב חדש, כאב אחר, כאב מוזר.. כאב שלא ממך, שלא שלנו. אם אתה לא רוצה אותי פשוט תגיד כי התרחקת לגמרי, ברחת לבועה שלך ועזבת אותי אחרי שאמרת שאינך רוצה לאבדני כי אני חשובה לך, החצי השני שלך ושלא תוכל בלעדיי- בלי האוצר שלך, ואני האמנתי לך ומנסה להתקרב אך היא תפסה את מקומי בתוך מחשבותייך. ואני מתגעגעת לפרצופך כשהסתכלת עליי, למבט היפה הזה של שמחה כשאני לצידך.אז מה קרה? מה גרם לך לשנות את דעתך? אין יחס מצידך כרגע. אני מסכימה להכל רק שתתקשר ותשאל מה המצב! רק שתראה קצת שאכפת לך וכמה אכפת לך גם אם זה טיפונת! ונמאס כבר לנסות לסגור קצוות כי זה לא מועיל ליחסינו- זה רק מעלה סימני שאלה חדשים! אז...מה יש לך להגיד בנושא???