לך
אז בסדר, אפשר להגיד שזו סתם אהבת נעורים, אפילו לא זה, כי אולי אני אפילו לא נקראת נערה, סך הכל בת 12. אבל... התאהבתי בך בתחילת השנה, למרות שאתה בגילי אתה נראה מבוגר מגילך ב-3 שנים, אתה בדיוק כמו שיהיה חבר החלומות שלי, לא רזה, לא שמן, גבוה, שרירי, אחלה גוף, פנים שאפשר למות, אבל מילא היופי. אבל... אתה כל כך מצחיק, וחמוד, ונחמד, ואני התאהבתי בך על היום הראשון, כי אתה כל כך מתאים... אבל לא לי. למה שתתאים לי? אני ההפך ממך, שמנמנה, לא מכוערת שאפשר למות אבל נראה לי שפחות מהממוצע, ובגילנו, זה מה שחשוב לא? היופי, ואז נזכרים באופי. אבל עדיין, כל פעם שאני רואה אותך אני מרגישה שזה לא חסר סיכוי, כי אתה כל כך נחמד וחמוד ואתה מחייך אלי בלי סיבה חיוך טיפשי, אולי זה נותן סיבה להאמין אבל אתה מתייחס ככה גם לאחרות (לפחות לשתיים או שלוש) והמבט שלך, כשעינינו נפגשות הלב שלי דופק כל כך חזק, עיניים חומות ועמוקות, חברה שלי סיפרה לי שהוא רואה אותך מסתכל עליי במבט מיוחד. ולפתע, כל מה שחשבתי שיכול לקרות כבר לא יקרה. יש לי חברה טובה, שהסתבר שגם היא חולה עליך מתחילת השנה, ולמרות שאתם מצהירים על שנאתכם ההדדית אני יודעת שיכול להיות שכמו שהיא לא שונאת אותך אתה לא שונא אותה. והיא סיפרה לי שגם אליה אתה מחייך וגם עליה אתה מביט וכשאני מתחילה לחשוש אני נזכרת בהצהרות השינאה שלך וזה מעודד אותי, אולי אני נשמעת מגעילה ודוחה אבל זה מעודד אותי. היום בכיתי בגללך בפעם הראשונה החברה שלי לא יודעת שאני אוהבת אותך והיא פשוט לא מפסיקה לדבר על כל דבר שאתה עושה. אני יודעת שהיא בוכה בגללך הרבה, אבל זה לא מה שקובע נכון? לא התמקדתי על סיבה מסויימת, אלא על סיבה כללית, אתה ופשוט בכיתי, בכי קצר של דקה שתיים אבל הפעם הראשונה אתה יודע שגם חלמתי עליך? חלמתי שאמרת שאתה אוהב אותי ושאתה רוצה שנהיה חברים והכל היה כל כך אמיתי! וכל פעם להסתכל עליך, וכל פעם לשמוע את ההלצות שלך, וכל פעם... וכל פעם לזכור שאני נושמת, ואתה הסיבה והכי כואב לחשוב שאם יש סיכוי מטופש שאתה מרגיש אליי משהו זה לא יתוודע לי ולהמשיך לקוות אני אוהבת אותך, תמיד
אז בסדר, אפשר להגיד שזו סתם אהבת נעורים, אפילו לא זה, כי אולי אני אפילו לא נקראת נערה, סך הכל בת 12. אבל... התאהבתי בך בתחילת השנה, למרות שאתה בגילי אתה נראה מבוגר מגילך ב-3 שנים, אתה בדיוק כמו שיהיה חבר החלומות שלי, לא רזה, לא שמן, גבוה, שרירי, אחלה גוף, פנים שאפשר למות, אבל מילא היופי. אבל... אתה כל כך מצחיק, וחמוד, ונחמד, ואני התאהבתי בך על היום הראשון, כי אתה כל כך מתאים... אבל לא לי. למה שתתאים לי? אני ההפך ממך, שמנמנה, לא מכוערת שאפשר למות אבל נראה לי שפחות מהממוצע, ובגילנו, זה מה שחשוב לא? היופי, ואז נזכרים באופי. אבל עדיין, כל פעם שאני רואה אותך אני מרגישה שזה לא חסר סיכוי, כי אתה כל כך נחמד וחמוד ואתה מחייך אלי בלי סיבה חיוך טיפשי, אולי זה נותן סיבה להאמין אבל אתה מתייחס ככה גם לאחרות (לפחות לשתיים או שלוש) והמבט שלך, כשעינינו נפגשות הלב שלי דופק כל כך חזק, עיניים חומות ועמוקות, חברה שלי סיפרה לי שהוא רואה אותך מסתכל עליי במבט מיוחד. ולפתע, כל מה שחשבתי שיכול לקרות כבר לא יקרה. יש לי חברה טובה, שהסתבר שגם היא חולה עליך מתחילת השנה, ולמרות שאתם מצהירים על שנאתכם ההדדית אני יודעת שיכול להיות שכמו שהיא לא שונאת אותך אתה לא שונא אותה. והיא סיפרה לי שגם אליה אתה מחייך וגם עליה אתה מביט וכשאני מתחילה לחשוש אני נזכרת בהצהרות השינאה שלך וזה מעודד אותי, אולי אני נשמעת מגעילה ודוחה אבל זה מעודד אותי. היום בכיתי בגללך בפעם הראשונה החברה שלי לא יודעת שאני אוהבת אותך והיא פשוט לא מפסיקה לדבר על כל דבר שאתה עושה. אני יודעת שהיא בוכה בגללך הרבה, אבל זה לא מה שקובע נכון? לא התמקדתי על סיבה מסויימת, אלא על סיבה כללית, אתה ופשוט בכיתי, בכי קצר של דקה שתיים אבל הפעם הראשונה אתה יודע שגם חלמתי עליך? חלמתי שאמרת שאתה אוהב אותי ושאתה רוצה שנהיה חברים והכל היה כל כך אמיתי! וכל פעם להסתכל עליך, וכל פעם לשמוע את ההלצות שלך, וכל פעם... וכל פעם לזכור שאני נושמת, ואתה הסיבה והכי כואב לחשוב שאם יש סיכוי מטופש שאתה מרגיש אליי משהו זה לא יתוודע לי ולהמשיך לקוות אני אוהבת אותך, תמיד