חוויה
הלכתי בלי שום ציפיות, לא להתרוממות רוח של גיטרות מנסרות ובלי תחושת של הולך לקבל בראש.
אז ראשית כל, שרשרת בלתי נגמרת של קטעים מוסיקליים שכל ילד יודע לזמזמם, מתוך סרטים, מיוזיקלס, סתם להיטים שנוטעים אותך בתוך תחושה של צמר גפן מתוק.
הכח של בכראך הוא בעיבודים במעולים, ביכולת לתזמר מקצבים ואוירה משתנה גם באותו השיר, למרות שהכוון הכללי הוא פופ, יש לו את היכולת לסחוף את המאזין לתוך חוויה רגשית חזקה.
מה שיפה אצל ברט בכראך הוא שכל ילד מכיר אותו בלי שהוא יודע שהוא מכיר אותו.. אה זה שלו? אה, את זה הוא כתב? והרשימה ארוכה ובלתי נגמרת. הוא יכול לנגן לך את מה שהוא כתב במשך שבוע ולא לגמור.. חח
הרכב מצויין, זמרים מצויינים, ברט אחד עם חוש הומור ושמחת חיים בלתי נלאית גם בגיל 85.
איש ואגדה. אין הרבה תופעות כאלה, ואין הרבה אנשים בעולם שאלוהים נותן להם מתנה נדירה שכזו.
הוא אמר שכשהחליט לכתוב שירי פופ למרות ההשכלה הקלאסית שלו, חשב שיכתוב חמישה שירים טובים ביום, בקלות ובלי מאמץ, וגילה עד כמה זה קשה..
קשה או לא, מורשת נהדרת ואני שמח שהלכתי.