Christofer Robin
New member
לכבוד יום הולדתי ה-20...
לקחה אותי בת-זוגתי לאופרה "אדריאנה בנקסוס" של שטראוס.
קודם כל - זו הפעם הראשונה שיצא לי להאזין, ובוודאי לצפות, באופרה של שטראוס.
דעתי לגבי ההפקה המסוימת היא אמביוולנטית:
הבימוי היה מצוין בדברים מסוימים וגרוע בדברים אחרים...היו רגעים של הברקות מבחינת סידור הזמרים והשחקנים על הבמה, אך ברגעים אחרים היה בלאגן לא הגיוני ומוזר.
עיצוב התאורה היה מתחת לכל ביקורת, למרות שהיו פנסים קטנים שנתלו מהתקרה והוסיפו יופי רב...
היו תלבושות טובות יותר וטובות פחות - זה בא בהתאמה עם הבימוי שלעיתים היה מצוין ולעיתים לא מובן
והמוסיקה -
התזמורת התחילה בצורה מהוססת קצת, אבל מהר מאוד הם תפסו את עצמם בידיים (או שאשר פיש, תפס אותם בידיים).
היו זמרים נהדרים - ובמיוחד אני רוצה לציין את חן רייס ששרה את תפקיד צרבינטה - יש לה אריה ארוכה מאוד, אותה היא שרה באופן מצוין. היא הצליחה להפיק את הקומיות שבאריה בצורה נהדרת, שהקהל התגלגל מצחוק
בקטע שהיא שרה על הגברים "אלוהים, אם רצית שנבחר למה עשית אותם בגדלים שונים?!" היא שילבה שליטה קולית יפה עם משחק טוב וזה היה כל כך חזק שעד עכשיו אני מחייך...
עד היום שמעתי דברים לא מחמיאים על שטראוס, אבל מאוד אהבתי את האופרה הזאת.
מכיוון שהיא קלילה יותר, אני לא חושב שהיא מייצגת את הסגנון של שטראוס, אבל היא מצוינת.
לסיכום, בהפקה המסוימת יש "מישמש" רב מבחינת הבימוי ועירוב בין החלטות נבונות לבין החלטות טיפשיות או סתמיות, אבל אני מאוד נהניתי...המוסיקה נהדרת ומשמשת בתפקיד חשוב בעיצוב האווירה הקומית.
זו הפעם הראשונה שאני הולך לאופרה קומית וזה נחמד לגלות שאפשר עוד לצחוק ממשהו שנכתב לפני מאה שנה...
זה גם נחמד לראות שמוסיקה הייתה אמנות חייה ולא אמנות מוזיאונית עם ארשת פנים חמורת סבר, כפי שהיא נתפסת כיום בהרבה מקרים.
לקחה אותי בת-זוגתי לאופרה "אדריאנה בנקסוס" של שטראוס.
קודם כל - זו הפעם הראשונה שיצא לי להאזין, ובוודאי לצפות, באופרה של שטראוס.
דעתי לגבי ההפקה המסוימת היא אמביוולנטית:
הבימוי היה מצוין בדברים מסוימים וגרוע בדברים אחרים...היו רגעים של הברקות מבחינת סידור הזמרים והשחקנים על הבמה, אך ברגעים אחרים היה בלאגן לא הגיוני ומוזר.
עיצוב התאורה היה מתחת לכל ביקורת, למרות שהיו פנסים קטנים שנתלו מהתקרה והוסיפו יופי רב...
היו תלבושות טובות יותר וטובות פחות - זה בא בהתאמה עם הבימוי שלעיתים היה מצוין ולעיתים לא מובן
והמוסיקה -
התזמורת התחילה בצורה מהוססת קצת, אבל מהר מאוד הם תפסו את עצמם בידיים (או שאשר פיש, תפס אותם בידיים).
היו זמרים נהדרים - ובמיוחד אני רוצה לציין את חן רייס ששרה את תפקיד צרבינטה - יש לה אריה ארוכה מאוד, אותה היא שרה באופן מצוין. היא הצליחה להפיק את הקומיות שבאריה בצורה נהדרת, שהקהל התגלגל מצחוק
בקטע שהיא שרה על הגברים "אלוהים, אם רצית שנבחר למה עשית אותם בגדלים שונים?!" היא שילבה שליטה קולית יפה עם משחק טוב וזה היה כל כך חזק שעד עכשיו אני מחייך...
עד היום שמעתי דברים לא מחמיאים על שטראוס, אבל מאוד אהבתי את האופרה הזאת.
מכיוון שהיא קלילה יותר, אני לא חושב שהיא מייצגת את הסגנון של שטראוס, אבל היא מצוינת.
לסיכום, בהפקה המסוימת יש "מישמש" רב מבחינת הבימוי ועירוב בין החלטות נבונות לבין החלטות טיפשיות או סתמיות, אבל אני מאוד נהניתי...המוסיקה נהדרת ומשמשת בתפקיד חשוב בעיצוב האווירה הקומית.
זו הפעם הראשונה שאני הולך לאופרה קומית וזה נחמד לגלות שאפשר עוד לצחוק ממשהו שנכתב לפני מאה שנה...
זה גם נחמד לראות שמוסיקה הייתה אמנות חייה ולא אמנות מוזיאונית עם ארשת פנים חמורת סבר, כפי שהיא נתפסת כיום בהרבה מקרים.