לכבוד יום שישי:

[רוקד עם שבלולים]

לכבוד יום שישי:

http://www.brb.co.il/אז-אתה-בא-לפאב/

 

[Sweet Hereafter]

די מדוייק

בעיה אחת שאני לא מצאתי לה פתרון טוב (רב המקומיים כלל לא רואים בזה בעיה, ואם כן, יש להם את הפתרונות שלהם*):

איך נוהגים הביתה אחרי ששתית?

הפתרון שאני אימצתי (שוב, לא משהו בעיני) הוא פשוט לסיים את הבירה (האחת**) די מהר ולשבת מספיק זמן עד שזה עובר (אפשר להשתמש במדד ה-strandard drinks כקו מנחה). הבעיה היא שזה הופך את כל העניין לדי ארוך וקצת מתיש (לפחות בעיני), במקום איזה קוויקי די-נחמד שאפשר לסיים איתו ולהמשיך בחיים.

*) הפתרונות המקומיים שאני נתקלתי בהם לא מתמקדים ב"איך להיות במצב שאתה נוהג פיכח" אלא ב"איך להימנע מלהיתפס ע"י המשטרה, ומה לעשות אם כבר נתפסת". כלומר, מבחינתם זה בסדר לנהוג שיכור, אבל מבאס תחת לקבל נקודות ו/או לאבד את הרשיון.

**) אפשר כמובן להזמין בירה (אחת או יותר) half strength, אבל אז אתה יוצא נקבה (כמו ששמעתי כאן, קוראים לזה לפעמים girlie beer). יש גם בירות עם 0% אלכוהול - רחמנא ליצלן - ששמעתי שפותחו בדיוק למטרה הזאת - שיהיה לך בקבוק להחזיק ביד בזמן שאתה מדבר, ועדיין תוכל להגיד ש"לקחת בירה", אבל אם אתה רוצה לצאת באמת ווירדו - זאת הדרך. זה כמעט כמו לתלות על עצמך שלט "אל תספרו אותי, אני לגמרי אאוטסיידר ואין סיכוי שאשתלב אי-פעם. ביי!"

 

[רוקד עם שבלולים]

הפתרון שלי לעניין

הוא שאני לא מגיע לעבודה באוטו.

 

[arieltr]

אצלנו הנוהל הינו שונה לגמרי

קבוע כל שישי ב 4:30 יש מה שנקרא 'אופיס דרינקס'. שזה אומר אלכוהול/גבינות ונישנושים למיניהם מרוכזים באזור המרכזי בסטודיו וכל אחד באופן חופשי ניגש כרצונו. כמובן שזה מספק אופציות נרחבות לשיחות חברתיות שחורגות מתחום העבודה. אם במקרה הפרוייקט שלך נמצא על דד ליין דחוף שצריך להגישו עד סוף היום אז אתה יכול להזמין את הדרינק לשולחנך.

בגדול, נוהל ה'אופיס דרינקס' הזה מאוד גמיש וסופר נוח לכולם. בא לך סבבה. לא בא לך גם סבבה. אחד על אחד או קבוצה הכל הולך והכל נתון לשינוי. וזה מאוד לא מחייב או רשמי או חיוך מזויף.

לגבי דרינקים/מסעדות מחוץ לעבודה הפיתרון הטריויאלי הינו תחבורה ציבורית. כולם עושים את זה אצלנו מהזוטר ועד למנהלי המשרד, אנשים בני 60+.
מסיבת הקריסמס הינה דוגמא טובה, מהמסעדה בה נצרך המון אלכוהול, כל עובד קיבל כרטיס מיוחד לשלם עבור המונית הביתה וכולם חזרו כך לביתם. הגברת מהניהול חשבונות במשרד, בחורה צעירה בשנות העשרים לחייה, גרה שעה מחוץ למלבורן ואמרה שלא נעים לה עלות המונית הביתה ולפיכף היא לגמה דרינק אחד בלבד במשך 5 השעות ולאחרם נהגה הביתה.

 

[Sweet Hereafter]

לא לכולם התמזל המזל

לעבוד באיזור שיש בו תחבורה ציבורית נורמלית

ברור שאם יש זה הפתרון הטריויאלי.

גם לא לכולם התמזל המזל לעבוד בחברות כ"כ נדיבות שמממנות מונית הביתה אחרי הכריסמס פארטי. הנושא הזה פחות בעייתי, מכיוון שרבים פשוט לא באים למסיבה ויש תירוץ גנרי מעולה: אני בחופשה אי-שם מחוץ לעיר (עובד טוב כשהמסיבה בוויקאנד, מה שבד"כ קורה, לפחות מנסיוני).

 

[arieltr]

הרבה דברים שקשורים לעבודה זה בעיקר מזל

וממה שאני ראיתי גם למצוא עבודה, ooh well, יכול להיות עניין של מזל.
בכל מקום שעבדתי היה נסיון כזה או אחר לסושיאל בשישי אחה''צ. אישית, לא תמיד השתלבתי כי מבחינתי זה מאוד תלוי בחיבור עם האנשים האחרים.

מקום העבודה הראשון שלי אי שם בסידני היה קטן, סה''כ 5 אנשים כולל בעל המשרד (בריטי חביב מאוד) וגברת האדמיניסטרציה החביבה של המשרד שעבדה 3 ימים בשבוע. אחרי זמן מה הצטרפתי לשני הנותרים לדרינק זריז בימי שישי בפאב המקומי ובשלב מסויים גם הבוס הצטרף אלינו וגם הגברת החביבה שבכלל לא היתה עובדת בשישי. קצת אחר כך הביקורים בפאב תמיד היו על המשרד. עוד קצת אחר כך הילד הגיע וימי crows nest העליזים נהפכו קצת פחות עליזים.
מצד שני עבדתי גם במשרד בינוני של 25 אנשים והמנטליות לא כללה נוזלים אלא שעות עבודה ארוכות גם בימי שישי (לא שאני כזה שתיין...).

בקטע הנוכחי של המוניות בקריסמס אני די הופתעתי, לא ניתקלתי בכך לפני כן. גם הדינר עצמו היה מאוד מכובד. אולי סופסוף נפלתי על מקום עבודה טוב אחרי כל השנים האחרונות בהן הייתי צריך לנעוץ מזלג בצוואר של לא מעט אנשים בעבודה ונמנעתי מכך רק בגלל שעיצוב הפנים של בתי כלא טרם מצא חן בעיני.

 

[N0]

אם אתה מאמין לRAC

אתה יכול לשתות את הבירה הראשונה שלך ברגוע ואולי אפילו עוד אחת בשעה הראשונה ועדיין יהיה מותר לך לנהוג מבחינת החוק*
&nbsp
* בהנחה כמובן שאתה לא נהג חדש
&nbsp
https://www.racv.com.au/wps/wcm/con...+get+to+.05+blood+alcohol+concentration+(bac)
&nbsp
&nbsp

 

[Caput femoris]

מתקבל הרושם

שאתם מתייחסים לזה כאילו מכריחים אתכם להשתתף באונס קבוצתי, או לכל הפחות לשבת בהופעה של ברברה סטרייסנד כל יום שישי.
בעייני זה דווקא מנהג יפה מאוד. קצת זמן קאז׳ואל וגיבוש קבוצתי עם האנשים מעליי ומתחתיי וגם הזדמנות לחוות קצת אוסטרליה.

בעבר היינו יוצאים לפחות פעמיים בחודש לפאב ליד המשרד, אבל לאחרונה זה כמעט לא קורה ויוצאים לפאב רק כשיש משהו לחגוג. בדרך כלל הדינמיקה היא שחצי מהחבר׳ה מתנדפים אחרי שעה-שעתיים והשאר יושבים (או עושים pub crawling) ודי דופקים את הראש, שזה נחמד אבל תמיד נמשך קצת יותר מעבר לגבול הסבלנות שלי, אבל אני תמיד נשאר עד הסוף.

 

[ANZ1]

הפתרון :להתאסלם ולעבור למדינת ערב

בשאר העולם זה בערך אותו הדבר
אני לא מוצא שזה שונה מישראל
בישראל מתנהגים אותו הדבר בדיוק,
ההבדל היחידי זה שבניו זילנד החברה איתך שותים יותר מאשר בישראל
זכותם
חוץ מזה זה אותו הדבר בדיוק.
וכמו שבישראל צוחקים על אותו אחד שמזמין דיאט קולה בפאב, אז כאן צוחקים על הישראלי שלא מסוגל לשתות הרבה בירה. (אלא אם הוא רוסי לשעבר)