לכבוד פרשת השבוע, פרשת יתרו, משהו שקיבלתי בעברית בוואטסאפ,

[yagilp]

מיכל /אלדד /עמרי - האם לא שמתם להב שהערתי נותרה ללא תגובה?

האם אכן היא זכאית בשיגור לפח?

 

[מיכי 10]

לכבוד פרשת השבוע, פרשת יתרו, משהו שקיבלתי בעברית בוואטסאפ,

ואני מנסה לתרגם:
" Kaj li dirigis al Moseo: Mi, via bopatro Jitro, venas al vi, kaj ankaŭ via edzino kaj ŝiaj du filoj kun ŝi." (Eliro, 18, 6).

Kial Jitro devus tiom (tiel) detali al Moseo?
Sed li intencis diri al li: "Ne zorgo, via bopatrino ne venas

".

*~*~*~*~*~*
(ותודה לשאול, ששלח לי לפני כמה ימים קישור לתנ"ך בתרגומו של זמנהוף. וכך לא טרחתי לתרגם את הפסוק בעצמי).

 

[DoronModan]

נחמד ורק שאלה (בעצם חידה) נחמדה גם היא

שמתי לב שכתוב באספרנטו לא diris אלא dirigis. יתרו אמר למשה, למה לא diris אלא dirigis, שמשמעו "גרם שייאמר" (למשה)?
אז רציתי לשאול את המומחים, למה זה.
ואז מצאתי (אני חושב) את התשובה בעצמי, מתוך ההקשר, בפסוק סמוך (לא אגיד איזה פסוק).
אז הנה חידה: מדוע "גרם שייאמר". שימו לב, זו לאו דווקא חידה באספרנטו אלא בפרשנות. השאלה היא מדוע התרגום מדייק את המשמעות העברית של 'ויאמר' מ-diris ל-dirigis?

 

[מיכי 10]

לא מצאתי את מה שהתכוונת, אלא משהו אחר.

האמת שנעזרתי בפירש"י (פירוש רש"י), שאומר: ויאמר אל משה - ע"י שליח.

אבל זה הפירוש לאותו פסוק שהובא לעיל.
ואילו אתה מתכוון לפסוק סמוך. אם כך, אולי תסביר בעצמך אל מה התכוונת?

 

[DoronModan]

אני לא יודע אם יותר הולם לומר

כל הכבוד לרש"י, כי מי אני שאתיימר לומר לו כל הכבוד, או כל הכבוד לי, וגם את זה לא כל כך יפה לומר, שקלעתי לדעת גדולים,
אז כן, איך ידע רש"י את מה שידע? הרי הוא כתב "ע"י שליח" בלי לומר מה הביא אותו לכך.
אפשר לענות על זה על בסיס אחד הפסוקים הסמוכים, ולא צריך (ועדיף בלי) פרשנים, שאני בטוח שכתבו כבר לפני מאות שנים את מה שאני מצאתי הערב.

 

[שא12]

מפשט הפסוקים ניתן להבין זאת

ו ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה.
(הדיבור הוא ציטוט בוודאות)
כאשר אנשים שמכירים אחד את השני נפגשים הם לא יציגו את עצמם (אני חותנך יתרו... האם משה לא מכיר אותו?) ברור שמשה מכיר את יתרו ולכן ניתן להבין שזה היה מסר שנתקבל ע"י שליח או באמצעות איגרת - יש בפירושים דיעה לכאן או לכאן.
עצם הפסוק הבא שאומר "ויצא משה לקראת..." אומר שהוא קיבל ידיעה בעניין
והגיב בהתאם, הפסוק הבא מעיד על כך "ויצא משה לקראת..." ובסוף הפסוק המפגש מתקיים "וישאלו איש לרעהו..."

ז ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה

 

[DoronModan]

בדיוק - הפסוק הבא זו הוכחה חותכת

אם יתרו כבר אמר למשה (diris) - איך מסתדר שמשה יצא אליו בעקבות זאת? הרי יתרו לא אמר לו את זה בטלפון....
אולי - לא בדקתי, טעמי המקרא מראים באמצעות טעם מפסיק שהאמירה למשה היתה ציטוט: כמו, אמור למשה כך: "...."
בלי קשר, אני אוהב את המילה האהלה, כי היא אחת המילים הבודדות במקרא שבה הטעם הוא מלעיל דמלעיל. באספרטו: tendon באמצעות n של כיוון. במקום ה המגמה, n- המגמה... ואפשר גם בלי זה, אבל אז צריך מילת יחס: al la tendo

 

[שא12]

מאתגר אותך מתי בפעם הראשונה מופיעה המילה "האוהלה"

כתיב מלא ויבואו, האוהלה

 

[DoronModan]

בציטוט שלך כתוב בכתיב 'ריק'

 

[מיכי 10]

נכון. אולי כי הוא כתב האוהלה במקום האהלה?

 

[מיכי 10]

אבל אתה יכול בטח גם למצוא את זה בעצמך, דורון

דורון, תיכנס לקישור זה, תכתוב במשבצת הריקה האהלה, לחץ,
ותמצא שמונה ציטוטים מהתנ"ך!!

http://www.snopi.com/xDic/Bible.aspx

 

[DoronModan]

זו מילה מאוד חשובה כך שהכרתי אותה

אבל תודה על שטרחת

 

[מיכי 10]

בכיף.

 

[DoronModan]

תודה מיכל, עכשיו מצאתי והבנתי בדיעבד את כוונתו של שאול

 

[DoronModan]

אה הבנתי עכשיו

כתבת 'מאתגר' אותך,לא 'אני מאתגר אותך'. אז לא קלטתי את כוונתך.

 

[שא12]

בא-ו אין אפשרות לנסח כך משפט! - בעברית אפשר וזו "בעיה?"

השווה לפסוק
"וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה""

 

[DoronModan]

במקום 'אני אעבדך'?

אם זו כוונתך, הרי שאעבדך זה חד משמעית, יכול להיות רק 'אני'
לעומת זאת, בזמן הווה, 'מאתגר' יכול להיות אני/ אתה/ הוא/ זה. נדמה לי שחשבתי שהתכוונת ל'זה'. אבל אולי זו רק בעיה שלי.

 

[שא12]

אולי הדוגמה שלי לא מתאימה אבל

משה רבנו אומר לפרעה
" התפאר עלי למתי אעתיר..."
"אעבדך" זה בעצם שלוש מילים
אני אעבוד לך או למענך
התכוונתי שבעיברית מילה אחת יכולה להיות משפט בשפה אחרת
" עריהן" הערים שלהן וכו'

 

[DoronModan]

ויביאה יצחק האוהלה?

 

[מיכי 10]

אופס, כתבתי

zorgo anstataŭ zorgu.