לכבוד צאת יום הזיכרון לשואה – תווית מיוחדת מאוספי.

חן L1

New member
לכבוד צאת יום הזיכרון לשואה – תווית מיוחדת מאוספי.

לפני פחות מחודש נמכרה בבית המכירות אישתר תווית עגולה נדירה משנת 1939 עם הכיתוב "קלון בכבוד נמיר".
לצערי לא עלה בידי להשיגה אך אחותה של התווית שנמכרה שם מצויה באוספי. תווית יום סרט זו משנת 1940 (כלומר, שנה לאחר התווית שנמכרה באישתר) שחולקה בארץ – ישראל לצורך אסוף תרומות למען יהדות אירופה. על התווית הכיתוב, "שאוהו בגאון את אות הקלון" – הכיתוב משתמש בכותרת מאמרו המפורסם של רוברט ולטש בעיתון יהודי גרמני משנת 1933.

 

חן L1

New member
מידע על התווית ממשפט אייכמן.

כחלק מניסיוני למצוא מידע על התווית הזו להפתעתי הגעתי לתמליל ממשפטו המפורסם של הפושע הנאצי אייכמן (תמליל זה פורסם ב"ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה", מספר 41. שעסק ביהדות גרמניה בתקופת השואה).

בפרק העוסק ב"עדותו של בנו כהן במשפט אייכמן" בעמוד 48 (ראו המקור כאן):
בנו כהן, שהיה יושב ראש ההסתדרות הציונית בברלין והתביעה במשפט אייכמן העלתה אותו על דוכן העדים כדי שיחשוף מכלי ראשון את שעבר על יהודי גרמניה בתקופה זו, נשאל, כחלק מעדותו במהלך המשפט: "אני מראה לך העתק פוטוסטטי. אולי תוכל לזהות אותו?" (הוא מראה לו את הביטאון הרשמי של ההסתדרות הציונית בגרמניה ובו המאמר המפורסם של רוברט וולטש - שהוזכר לעיל בהודעה הקודמת כמקור לכיתוב שעל גבי התווית).
בנו כהן עונה: " כן, זה טופס של ה"די יידישה רונדשו". אני רואה את הכותרת: "שאו בגאון את אות הקלון". תרגמנו זאת כאן, כאשר ערכנו "יום סרט" בשנת 1940. "
כלומר, בנו כהן שהיה "משיח לפי תומו" במהלך עדותו במשפט אייכמן מזכיר את יום הסרט של שנת 1940 ומתארך את התווית הזו לשנת זו.

קישור לתווית השניה שנמכרה באישתר – לחצו כאן.
 

חן L1

New member
המקור לתמליל

ניתן לראות כאן (מצטער, לא הצליח לעלות בהודעה הקודמת). עמוד 48 בקישור זה כאמור.
 

גרשונוב

New member
את זו שלך לא הכרתי.

תודה על המידע הנוסף.
לתווית הראשונה (בתמונה), מצאתי את הקישור הזה שמתארך אותה בדצמבר 1938.

 

חן L1

New member
תודה עידן.

הקישור שהפנת אליו מופיע בעמוד המכירה של אישתר שהעליתי בהודעה השנייה. תוך כדי כך, שמתי לב שיש הבדל של כשנה בין התאריך שאישתר ציינו לבין התאריך המופיע בקישור (שאתה ו) שהם עצמם הביאו כאסמכתא מהספרייה הלאומית בתיאור המכירה (ויתכן שאתה רצית להפנות את תשומת הלב לנושא זה בהודעתך בציון השנה). הספרייה הלאומית מתארכת 12/01/1938 ואישתר 1/1/39 ויש להניח שמדובר בסה"כ בטעות סופרים בשגגה בלבד וכנראה יש לתעדף את התאריך של הספרייה הלאומית.
 

גרשונוב

New member
מתנצל, לא נכנסתי למכירה באישתר.

מה שמעניין יהיה לגלות זה כמה כסף נאסף, והאם הוא נוצל כראוי.
 

חן L1

New member
כנראה שיהיה קשה

מאוד להגיע לתשובה לשאלה שלך. חוקר יצטרך לקבל גישה לכמות עצומה של מסמכים מארכיונים שונים, להצליב אינסוף מידע ואז לנסות להגיע למסקנות כלשהם שגם הם לא יהיו בהכרח חד משמעיות מאחר ומדובר במחקר שרחוק מאוד מהאירועים עצמם.

מצד אחד אנשים בזמן ההוא היו הרבה יותר חדורי אמונה (לא במובן הדתי בהכרח) במדינה וערכיה או אם נרצה פטריוטים ואז אולי עשו שימוש נכון/צודק/ראוי בכספים הרבים שנאספו או לפחות ברובם.

מצד שני, פעמים רבות כשישנו כסף ולא משנה מהי המטרה שלשמה הוא נאסף, יש מי ששולח בו יד לצרכיו האישיים.
לכן סביר להניח שלעולם לא נקבל תשובה חד משמעית בנושא.
 

חן L1

New member
כשבוחנים את הממצא החומרי

מאותה תקופה, במקרה זה - התוויות, מסתבר שהישוב בארץ-ישראל דאג לא מעט לאחיו באירופה וערך איסוף תרומות באופן רציף לאורך כל תקופת מלחמת העולם השנייה (אולי יום אחד אעלה שרשור בנושא). נושא התרומות ו"ימי הסרט" בנושא (תמיכת הישוב ביהדות אירופה הנרדפת) לא היו ידועים לי עד שלא התחלתי לאסוף פריטים בנושא.
 

אספן 3

New member
אני גם לא ידעתי על העניין הזה

וכל הכבוד על התחקיר המעמיק שאתה עורך בקשר לפריטים באוסף שלך.
 

חן L1

New member
תודה אספן.

המחקר ההיסטורי וההעמקה בקונטקסט של הפריטים באספנות היא לטעמי האישי החלק המהנה ביותר בה והכי כיף ללמוד דברים חדשים.
 
תודה על השיתוף. האם אתה בטוח שתוויות אלה שימשו לתרומות

או רק להזדהות עם יהדות גרמניה? ב-38 עוד לא הייתה מלחמה ולמיטב ידיעתי רק בנוב' 42 הגיעו ארצה ידיעות על השואה. עד אז היישוב לא יכול היה לתרום לטובת דבר שלא ידע עדיין על קיומו.
לדוגמה, רק ב-1943 הקק"ל הוציא את סדרת בולי הגולה שתמורתם הייתה לסיוע לילדי הגולה. אסרוק בהמשך ואעלה.
 
תודה עידן. מעניין מאד. אבל כאמור, זה עוד לא קשור למלחמה או

לשואה. בשלב זה, רק לאנטישמיות [הטלאי הצהוב].
 

חן L1

New member
הי רותי, לגבי שאלתך הראשונה

" האם אני בטוח שהתוויות שימשו לתרומות או רק להזדהות עם יהדות גרמניה ? "

התשובה היא גם וגם. תוויות אלו שימשו הן לתרומה והן להזדהות שכן שתיהן תוויות ימי סרט שנועדו לגיוס תרומות והזדהות.

לגבי כך ש " ב-38 עוד לא הייתה מלחמה ולמיטב ידיעתי רק בנוב' 42 הגיעו ארצה ידיעות על השואה. עד אז היישוב לא יכול היה לתרום לטובת דבר שלא ידע עדיין על קיומו. "

ההנחה שהתרומות נעשו רק לצורך השואה – אינה נכונה. לכן גם ההנחה שהישוב תרם רק לאחר שהגיעו אליו הידיעות על השואה אינה נכונה.
ו"ב-38 לא הייתה מלחמה עדיין" - זה נכון – אבל יהדות גרמניה נרדפה ע"י הנאצים החל משנת 1933 ויהדות אוסטריה משנת 1938 זמן קצר לאחר סיפוחה לגרמניה בשנת זו. כלומר, התרמה עבור יהדות גרמניה ואוסטריה בשנת 1938 מתיישבת היטב עם ההיסטוריה (וברור שחלקי העיתונות שהעלה עידן כאן מאששות זאת גם-כן בצורה חד משמעית).
ובמילים אחרות, אין קשר בין ההתרמות של התוויות הללו ישירות למלחמה או לשואה ואין צורך במלחמה או שואה בכדי לתרום.

בנוסף, הישוב בארץ הרים תרומות עבור יהדות אירופה לפני שנת 1942.
התווית שנמכרה באישתר לבדה מעידה על כך באופן חד משמעי (בין אם היא מתוארכת לשנת 1938 ובין אם נאחר אותה לשנת 1939).
גם התווית השנייה מאוספי עם עדות ממקור ראשון של בנו כהן על התאריך 1940 – אינה משתמעת לשתי פנים.
זוג ראיות נוסף:
כרזה לכבוד יום יהדות פולין משנת 1941 שנמכרה בבית המכירות קדם, ראי כאן.
ומצורפת תווית מאוספי אף היא לכבוד יום יהדות פולין משנת 1941.

- כל אלו לפני שנת 1942.

(העובדה שקק"ל הנפיקה בשנת 1943 את סדרת בולי הגולה, סדרה יפה אגב, בוודאי אינה מעידה על כך שלא קדמו אליהן תרומות בנושא זה).

 
מקובל ומעניין מאד. אולי לא הובנתי נכון - לא התכוונתי שזה

שקק"ל הוציאו את סדרת בולי הגולה ב-1943 זו הוכחה לכך שקודם לא היו תרומות.
עם זאת, זה שהידיעות הראשונות שהגיעו לארץ על השואה רק בנוב' 42 זה נתון היסטורי. ולכן, ההזדהות עם מצב היהודים באירופה לפני זה, היו עם הרדיפה האנטישמית, הטלאי הצהוב וכו'. לזה כיוונתי.
ועוד נקודה שמעלה בי תהייה - איך הועברו התרומות ליהודי אירופה? למי שם הועברו בתקופה של תוהו ובוהו? איך השתמשו בהן? זה בהחלט שווה מחקר.
חוזרת לדוגמת הקק"ל - שם נכתב בפירוש כי הכסף מיועד לרכישת קרקע בארץ לקליטת הפליטים. לך תדע אם זה אכן בוצע ואיך.

ובהקשר הזה אביא עוד קצת היסטוריה. בשנת 1933, כשהחלה מצוקת יהודי גרמניה, גבירים ושועים מהעיר אלכסנדריה במצרים החליטו להקים בארץ כפר לקליטת הפליטים מגרמניה שאת מצוקתם הכירו כי רובם עלו ארצה דרך אלכסנדריה. הם הקימו אגודה בשם Association d'Aide aux Victimes de l'Antisémitisme (אגודה לסיוע לקורבנות האנטישמיות), אך התנו תנאי מפורש שכל הסכומים שייאספו ישמשו רק לסידור יהודי גרמניה בארץ ישראל עצמה ולא לכל מטרה אחרת, אפילו לא לסיוע ליהודים אלה באירופה. חברי האגודה אף הרחיקו לכת ולפני העברת הכספים דרשו כי שתי הקרנות הלאומיות תחתומנה על הסכם מפורט עם האגודה, אשר יבטיח את השקעת הכסף במטרה הספציפית שלשמה הוא נאסף: הקמת מושבה בעמק חפר למשפחות פליטים מגרמניה. הקרנות הלאומיות, קק"ל וקרן היסוד, שבדרך כלל לא הסכימו שיכתיבו להן את דרך השימוש בכספי התרומות, נאלצו לחתום על ההסכמים כדי לקבל את הכספים שנאספו.
הסיבה העיקרית שגבירי העיר סירבו להעביר את תרומתם ללא חתימת הסכם מפורש למה מיועדת התרומה הייתה אי אמונם המוחלט במערכת האדמיניסטרטיבית-הכספית של מוסדות היישוב. כאנשי כלכלה ומסחר וכמנהיגי קהילה בעלת תרבות מטריאליסטית הם התקשו לתרום כסף שלא הייתה להם כל אפשרות לערוך ביקורת על השימוש בו. טענות רבות הושמעו על בזבוז כספי במנגנוני המוסדות, על תשלומי משכורות לצוות מנופח, על הוצאות שליחי הקרנות שעלו על ההכנסות משליחותם, ועל עמלות שהשליחים קיבלו מהמגביות שערכו.

וכך, בעזרת תרומה של כ-13,000 לירות מקהילת אלכסנדריה הוקם המושב כפר ידידיה על אדמות שהיקצתה הקק"ל בעמק חפר. המושב אשר נחנך בדצמבר 1934 נקרא כך על שם הפילוסוף היהודי-יווני, פילון-ידידיה האלכסנדרוני. אנשי אלכסנדריה רצו בתחילה לקרוא ליישוב תל אלכסנדריה, על שם עירם אך גם בשל קירבת היישוב לנחל אלכסנדר, "אשר ישקה את שדותיו". אולם ועדת השמות של מוסדות היישוב החליטה לקרוא למקום כפר ידידיה.
 

גרשונוב

New member
מעניין מאוד!

ובנוגע לתהיות שהעלית, לאור כל מה שאת וחן כתבתם,
כנראה שזה פחות נושא למחקר ויותר לוועדת חקירה.
 
למעלה