מקובל ומעניין מאד. אולי לא הובנתי נכון - לא התכוונתי שזה
שקק"ל הוציאו את סדרת בולי הגולה ב-1943 זו הוכחה לכך שקודם לא היו תרומות.
עם זאת, זה שהידיעות הראשונות שהגיעו לארץ על השואה רק בנוב' 42 זה נתון היסטורי. ולכן, ההזדהות עם מצב היהודים באירופה לפני זה, היו עם הרדיפה האנטישמית, הטלאי הצהוב וכו'. לזה כיוונתי.
ועוד נקודה שמעלה בי תהייה - איך הועברו התרומות ליהודי אירופה? למי שם הועברו בתקופה של תוהו ובוהו? איך השתמשו בהן? זה בהחלט שווה מחקר.
חוזרת לדוגמת הקק"ל - שם נכתב בפירוש כי הכסף מיועד לרכישת קרקע בארץ לקליטת הפליטים. לך תדע אם זה אכן בוצע ואיך.
ובהקשר הזה אביא עוד קצת היסטוריה. בשנת 1933, כשהחלה מצוקת יהודי גרמניה, גבירים ושועים מהעיר אלכסנדריה במצרים החליטו להקים בארץ כפר לקליטת הפליטים מגרמניה שאת מצוקתם הכירו כי רובם עלו ארצה דרך אלכסנדריה. הם הקימו אגודה בשם Association d'Aide aux Victimes de l'Antisémitisme (אגודה לסיוע לקורבנות האנטישמיות), אך התנו תנאי מפורש שכל הסכומים שייאספו ישמשו רק לסידור יהודי גרמניה בארץ ישראל עצמה ולא לכל מטרה אחרת, אפילו לא לסיוע ליהודים אלה באירופה. חברי האגודה אף הרחיקו לכת ולפני העברת הכספים דרשו כי שתי הקרנות הלאומיות תחתומנה על הסכם מפורט עם האגודה, אשר יבטיח את השקעת הכסף במטרה הספציפית שלשמה הוא נאסף: הקמת מושבה בעמק חפר למשפחות פליטים מגרמניה. הקרנות הלאומיות, קק"ל וקרן היסוד, שבדרך כלל לא הסכימו שיכתיבו להן את דרך השימוש בכספי התרומות, נאלצו לחתום על ההסכמים כדי לקבל את הכספים שנאספו.
הסיבה העיקרית שגבירי העיר סירבו להעביר את תרומתם ללא חתימת הסכם מפורש למה מיועדת התרומה הייתה אי אמונם המוחלט במערכת האדמיניסטרטיבית-הכספית של מוסדות היישוב. כאנשי כלכלה ומסחר וכמנהיגי קהילה בעלת תרבות מטריאליסטית הם התקשו לתרום כסף שלא הייתה להם כל אפשרות לערוך ביקורת על השימוש בו. טענות רבות הושמעו על בזבוז כספי במנגנוני המוסדות, על תשלומי משכורות לצוות מנופח, על הוצאות שליחי הקרנות שעלו על ההכנסות משליחותם, ועל עמלות שהשליחים קיבלו מהמגביות שערכו.
וכך, בעזרת תרומה של כ-13,000 לירות מקהילת אלכסנדריה הוקם המושב כפר ידידיה על אדמות שהיקצתה הקק"ל בעמק חפר. המושב אשר נחנך בדצמבר 1934 נקרא כך על שם הפילוסוף היהודי-יווני, פילון-ידידיה האלכסנדרוני. אנשי אלכסנדריה רצו בתחילה לקרוא ליישוב תל אלכסנדריה, על שם עירם אך גם בשל קירבת היישוב לנחל אלכסנדר, "אשר ישקה את שדותיו". אולם ועדת השמות של מוסדות היישוב החליטה לקרוא למקום כפר ידידיה.
