לכבוד שבועות, שאלה על מהות מסר האל

[davidmaur]

לכבוד שבועות, שאלה על מהות מסר האל

האם המסר האלוקי נחשף בהדרגה באירועי הזמנים ובפרשנויות הנוספות המצטברות לטקסט הראשוני כפי שטוענת פרופסור תמר רוס, או שהוא קבוע וידוע מראש?

 

[מוגג]

משתנה לפי פרשניו.

 

[shushu10]

המסר האלוקי נחשף בהדרגה - וזוהי

כל התורה כולה אך ברור שהמסר אינו משתנה בעקבות פרשנויות, כי אז אפשר לוותר על המסר ולהסתפק בפרשנויות. לא ככה?

 

[davidmaur]

אני מסכים אבל יש דעות אחרות

הסוברות (כמו מודל הגילוי) שהמסר האלוקי מתגלה ומתחדש בכל דור. את מוזמנת לקרוא את המאמר הרצ"ב דוד

 

[shushu10]

מזתומרת מתגלה ומתחדש בכל דור?

האם המסר היה זמני מלכתחילה? האם ההתחדשות הזו מותאמת להתפתחות הרוחנית בכל דור? . האם הפרשנים קובעים מהו המסר? אשמח להבין את משמעות המסר האלוקי (ואם זה אפשרי - בלי לקרוא את המאמר)

 

[davidmaur]

דעתי לגבי המסר האלוקי

המסר האלוקי העל-היסטורי אינו מתגלה באופן הדרגתי תוך כדי חיכוך עם ההתפתחות ההיסטורית והתובנה האנושית מכיוון שהוא ידוע וגלוי מימי בראשית . התורה דאגה לחשוף לנו אותו כבר בתחילת ספר בראשית שנאמר: ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו (בראשית א כז); לעומת זאת פרופסור תמר רוס כותבת בניגוד לדעתי: תפישת ההיסטוריה ככלי לגילוי הרצון האלוקי, מובילה להבנה שמשמעות התורה אינה מתמצית בכוונת המחבר בזמן מן הזמנים, אלא בכוונת המחבר של כל הזמנים, המביאה בחשבון את הסך הכול של כל הקריאות שזמנים אלה עשויים להצמיח. במאמר שכתבתי, הצגתי את מודל מושג האמת ההלכתית המבוסס מחד גיסא על המסר האלוקי הקדום- צלם אלוקים המזהה בין עבודת ה' לבין כבוד האדם -שאינו מתגלה (המסר הקדום) או נחשף בהדרגתיות אלא גלוי וידוע מאז ימי בראשית ועל עקרונות יסוד כמו ועשית הטוב והישר ו-קדושים תהיו כי קדוש אני שהם בלתי משתנים ונכונים עד לסוף הדורות, ומאידך גיסא על הביטויים ההלכתיים של אותו מסר המתחדשים כתוצאה מהחיכוך הבלתי פוסק עם המציאות המשתנה ומתוך מגמה לעצב את כלל ישראל כעם. ולכן הפעילות ההלכתית היא פעילות אנושית הנתונה מתוך קונטקסט אנושי ספציפי שבו היא מתהווה לאור החוויות והניסיונות השונים ובזמנים שונים של הפוסקים השונים.

 

[shushu10]

נראה ששאלתך המקורית לא היתה

ברורה לי. אני התייחסתי לספרי התנ"ך ולפרושיו, כפי שהמסר האלוקי מופיע לכל אורכו. לדעתי לא נגמר המסר או מתמקד בשורה או בפסוק אחד, כפי שאתה מכנס אותו לבריאת האדם, אלא נמשך ומתגלה. כורח המציאות משנה את ההתיחסות המעשית למצוות המופיעות במקרא (מה שנקרא הלכות) אך אין אפשרות לשנות את המשמעות או יסוד האמונה.

 

[davidmaur]

סתירה בדברייך

בסיפה של דברייך , את למעשה מסכימה אתי כאשר את כותבת "כורח המציאות משנה את ההתייחסות המעשית למצוות אך אין אפשרות לשנות את המשמעות או יסוד האמונה". בשבילי יסוד האמונה הוא כבוד האדם המזוהה עם עם צלם אלוקים כפי שכתוב בספר בראשית וכל השאר אלו מימושים מעשיים של אותו מסר אלוקי שיכולים להשתנות בהתאם לכורח המציאות. ולכן לא מובן כאשר את כותבת שהמסר לא נגמר . מה יש עוד לחדש בו?

 

[shushu10]

המסר האלוקי, לדעתי, אינו מצטמצם

באמירה או בשורה אחת. המסר האלוקי מתגלה תוך כדי קריאה בתורה, ולא מצטמצם לדעתי בפסוק אחד כפי שהצגת אותו -"כבוד האדם המזוהה עם צלם אלוקים". למה התכוונתי במלים כורח המציאות משנה את ההתייחסות המעשית למצוות..? הרי לדוגמא אנו מצווים לעלות 3 פעמים בשנה לבהמק"ש ולהעלות קרבנות. אנו מצווים גם להמית את האיש שאינו שומר שבת, ועוד כהנה וכהנה. כלומר - המסר האלוקי לשמור את השבת או כל מסר אחר (התנ"ך מלא מסרים כיצד יקיים אותם האדם וחי בהם..)אינם יכולים בכורח המציאות של היום להתבצע כלשונם. אולם המשמעות הבסיסית של שמירת השבת, למשל, אינה נתנת לשינוי והיא אחד מבסיסי האמונה שלנו. משמע - כל מה שהבורא ברא ויצר למעננו הוא יצר אנו מצווים לכבד כל זאת. מקווה מאד שהדברים ברורים יותר.

 

[davidmaur]

אין לי זכות יוצרים על צמצום המסר

האלוקי בפסוק אחד. אני מזכיר לך את במחלוקת בין רבי עקיבא לבן עזאי : שנינו בספרא (קדושים ב,ד) "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר, זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה". מה היתה כוונתו של בן עזאי, באומרו "זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה"? נראה, שכוונתו להמשך הפסוק: "זה ספר תולדות אדם, ביום ברוא אלוקים אדם, בדמות אלוקים עשה אותו". ונאמר: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו". כמו כן ידוע שגם הלל הזקן צמצם את כל התורה על רגל אחת וגם ידועה הדרשה של רבי שמלאי המסתיימת כדלקמן : " בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך... חזר ישעיהו והעמידן על שתים, שנאמר: כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה". אני כמובן מסכים שמשמעויות בסיסיות של מצוות אינן ניתנות לשינוי למרות שמימוש בפועל של אותה משמעות יכול כן להשתנות.