לכבוד שבועות
קראתי משהו מעניין: שמות חג השבועות והקשר אל האדם לפי הקבלה: קודם כל נכיר את שמות החג: חג הקציר- על שם קציר החיטים שבקצירתם מסתימת עונת הקצירה ומביאים קרבן חיטים בזמן בית המקדש. יום הביכורים- מיום זה מתחילה עונת הביכורים שכל אדם מביא מראשית פירותיו משבעת המינים אל הכהן בבית המקדש, חג השבועות- על שם שבעה שבועות שסופרים מפסח ועד שבועות וביום החמישים זהו חג שניתנה התורה בהר סיני, עצרת-על שם שהוא העוצר כביכול של ספירת הימים הפרטית של כל אדם מפסח ועד שבועות וכל עם ישראל מתאסף בעצרת לכבוד מתן תורה. חג מתן תורה- שאז ביום הזה ניתנה התורה בהר סיני ואנחנו שמחים בקבלתה. שמות רבים לחג אחד ומה הקשר ביניהם? כדי להבין נביא הקדמה קצרה: אנחנו לומדים שהבורא הוא אין סופי,נצחי, הטוב המוחלט ושבעצמותו אין לנו השגה אלא רק באור המתפשט ממנו ושכל הבריאה נבראה כדי להיטיב לנבראים, לעומת זאת הנבראים הם בקוטב ההופכי לבורא כלומר לא רק נתינה והטבה אלא... מה לעשות הרבה אגואיסטיות... הרבה רצון לקבל הנאה רק לעצמם, אבל האדם נברא כך מלכתחילה ולמה? כדי שיצטרך לעבוד על עצמו כדי להתהפך ממקבל וחושב ורוצה רק לעצמו לנותן ומשפיע ואז יוכל לקבל את ההטבה שהבורא רוצה לתת , כל הרעיון הזה בא ליד ביטוי בחג השבועות ובשמותיו: נסתכל על האדם כעולם קטן אשר הכל כלול בו ונראה איך שמות החג קשורים ונמצאים בתוכנו, כנגד חג הקציר: על ידי שהאדם קוצר את הטוב שבו למעשה הוא מציין בזה שאת הרע שבו הוא נוטש וזו סיבה לחגיגה ולכן היו חוגגים חג הקציר ומביאים לבית המקדש קרבן חיטים להראות שהאדם העדיף את הטוב על הרע ואת האמת על השקר,חיטים זה מאכל אדם להראות שהוא עכשיו במדרגת אדם שלא כמו הבהמה שאינה יכולה לעשות בירורי טוב ורע ואמת ושקר. כנגד חג הביכורים: פירות העץ נחשבים לתולדות העץ, פירות האדם זה מעשיו ומחשבותיו הטובים ובזמן בית המקדש אדם היה מביא ביכורים כלומר את הפרי הראשון שצמח משבעת המינים, את הפרי הראשון מקדישים לבורא ולמה? ככה אדם מתרגל לותר,מתרגל לתת ודוקא את הפרי הראשון וגם זה חג שהאדם הצליח להתגבר על יצריו וכן להתעלות ולתת ביכורים מפרותיו . כנגד חג השבועות: העבודה שתיארנו שצריך להיות נותן ולוותר ושצריך להעדיף את הטוב והאמת על פני הרע והשקר היא עבודה מאוד קשה וכדי להראות שלמרות הקושי אדם שמח בעבודה זאת סופרים ארבעים ותשע ימים מחג הפסח ועד חג שבועות כהמתנה למשהו שמח שהולך להיות לו. כנגד חג עצרת: (עצרת מלשון התכנסות) כאשר אדם עובד על עצמו להיות נותן הוא זוכה להתאחד עם הזולת להיות איתו בקשר אמיתי להיות איתו באהבה. ואז חג מתן תורה מגיע... אחרי העבודה ואחרי האחדות בין כל עם ישראל זוכים להגיע לאחדות עם הבורא, כל העבודה וההמתנה היתה להגיע לרגע הנשגב הזה של מתן תורה , הקדוש ברוך הוא מתגלה לנבראיו כשהם בביטול גמור אליו ובאחדות אחד עם השני ונותן להם את התורה, כלומר הוראה לחיים טובים ונצחיים עבורם. מתן תורה היה אז ומה כיום? ובכן יש לדעת שמהבורא הנצחי יוצאות הארות נצחיות ונתינת התורה אז היתה לא רק תורה גשמית אלא גם תורה רוחנית ולכן ההארה שהיתה אז חוזרת כל שנה ושנה, ועל ידי ההכנה הראויה שתיארנו למעלה שאדם משתדל להתרחק מהרע והשקר ולהתקרב לאמת ולטוב,שאדם משתדל לברר מה זה טוב מה זה רע מה זה אמת מה זה שקר ומשתדל לחיות לפי בירוריו אלו ולא חי כמו בהמה שאין ביכולתה לעשות בירורים אלו, אז הוא זוכה לקבל את התורה וקוראים לחג מתן תורה ולא קבלת תורה, כי הבורא מבחינתו את הארת החג נותן רק אנחנו צריכים להיות ראויים לקבל. יהי רצון שנזכה לאור חג השבועות באהבה ובשמחה ומתוך אחדות בינינו...
קראתי משהו מעניין: שמות חג השבועות והקשר אל האדם לפי הקבלה: קודם כל נכיר את שמות החג: חג הקציר- על שם קציר החיטים שבקצירתם מסתימת עונת הקצירה ומביאים קרבן חיטים בזמן בית המקדש. יום הביכורים- מיום זה מתחילה עונת הביכורים שכל אדם מביא מראשית פירותיו משבעת המינים אל הכהן בבית המקדש, חג השבועות- על שם שבעה שבועות שסופרים מפסח ועד שבועות וביום החמישים זהו חג שניתנה התורה בהר סיני, עצרת-על שם שהוא העוצר כביכול של ספירת הימים הפרטית של כל אדם מפסח ועד שבועות וכל עם ישראל מתאסף בעצרת לכבוד מתן תורה. חג מתן תורה- שאז ביום הזה ניתנה התורה בהר סיני ואנחנו שמחים בקבלתה. שמות רבים לחג אחד ומה הקשר ביניהם? כדי להבין נביא הקדמה קצרה: אנחנו לומדים שהבורא הוא אין סופי,נצחי, הטוב המוחלט ושבעצמותו אין לנו השגה אלא רק באור המתפשט ממנו ושכל הבריאה נבראה כדי להיטיב לנבראים, לעומת זאת הנבראים הם בקוטב ההופכי לבורא כלומר לא רק נתינה והטבה אלא... מה לעשות הרבה אגואיסטיות... הרבה רצון לקבל הנאה רק לעצמם, אבל האדם נברא כך מלכתחילה ולמה? כדי שיצטרך לעבוד על עצמו כדי להתהפך ממקבל וחושב ורוצה רק לעצמו לנותן ומשפיע ואז יוכל לקבל את ההטבה שהבורא רוצה לתת , כל הרעיון הזה בא ליד ביטוי בחג השבועות ובשמותיו: נסתכל על האדם כעולם קטן אשר הכל כלול בו ונראה איך שמות החג קשורים ונמצאים בתוכנו, כנגד חג הקציר: על ידי שהאדם קוצר את הטוב שבו למעשה הוא מציין בזה שאת הרע שבו הוא נוטש וזו סיבה לחגיגה ולכן היו חוגגים חג הקציר ומביאים לבית המקדש קרבן חיטים להראות שהאדם העדיף את הטוב על הרע ואת האמת על השקר,חיטים זה מאכל אדם להראות שהוא עכשיו במדרגת אדם שלא כמו הבהמה שאינה יכולה לעשות בירורי טוב ורע ואמת ושקר. כנגד חג הביכורים: פירות העץ נחשבים לתולדות העץ, פירות האדם זה מעשיו ומחשבותיו הטובים ובזמן בית המקדש אדם היה מביא ביכורים כלומר את הפרי הראשון שצמח משבעת המינים, את הפרי הראשון מקדישים לבורא ולמה? ככה אדם מתרגל לותר,מתרגל לתת ודוקא את הפרי הראשון וגם זה חג שהאדם הצליח להתגבר על יצריו וכן להתעלות ולתת ביכורים מפרותיו . כנגד חג השבועות: העבודה שתיארנו שצריך להיות נותן ולוותר ושצריך להעדיף את הטוב והאמת על פני הרע והשקר היא עבודה מאוד קשה וכדי להראות שלמרות הקושי אדם שמח בעבודה זאת סופרים ארבעים ותשע ימים מחג הפסח ועד חג שבועות כהמתנה למשהו שמח שהולך להיות לו. כנגד חג עצרת: (עצרת מלשון התכנסות) כאשר אדם עובד על עצמו להיות נותן הוא זוכה להתאחד עם הזולת להיות איתו בקשר אמיתי להיות איתו באהבה. ואז חג מתן תורה מגיע... אחרי העבודה ואחרי האחדות בין כל עם ישראל זוכים להגיע לאחדות עם הבורא, כל העבודה וההמתנה היתה להגיע לרגע הנשגב הזה של מתן תורה , הקדוש ברוך הוא מתגלה לנבראיו כשהם בביטול גמור אליו ובאחדות אחד עם השני ונותן להם את התורה, כלומר הוראה לחיים טובים ונצחיים עבורם. מתן תורה היה אז ומה כיום? ובכן יש לדעת שמהבורא הנצחי יוצאות הארות נצחיות ונתינת התורה אז היתה לא רק תורה גשמית אלא גם תורה רוחנית ולכן ההארה שהיתה אז חוזרת כל שנה ושנה, ועל ידי ההכנה הראויה שתיארנו למעלה שאדם משתדל להתרחק מהרע והשקר ולהתקרב לאמת ולטוב,שאדם משתדל לברר מה זה טוב מה זה רע מה זה אמת מה זה שקר ומשתדל לחיות לפי בירוריו אלו ולא חי כמו בהמה שאין ביכולתה לעשות בירורים אלו, אז הוא זוכה לקבל את התורה וקוראים לחג מתן תורה ולא קבלת תורה, כי הבורא מבחינתו את הארת החג נותן רק אנחנו צריכים להיות ראויים לקבל. יהי רצון שנזכה לאור חג השבועות באהבה ובשמחה ומתוך אחדות בינינו...
