לא תיאוריות, אלא עובדות
אני, ידידי, בניגוד אליך, לא פנאט של שום דבר. כהיסטוריון, אני בוחן את העובדות והראיות כפי שהן, בלי הערצה לצד זה או אחר. אתה פשוט מניח מראש, כהנחת יסוד בלתי ניתנת לערעור, שהאמריקאים היו צדיקים, שהקונטקס של התרבות האמריקאית, כפי שאתה מבין אותו, אינו מאפשר רצח עם, ולפיכך- מתעלם מכל העובדות שלא מתאימות לתיאוריה שלך. למשל, הוכחתי לכך בזה הרגע שאי אפשר לעשות "פסטרוליזציה" לארץ תעשייתית מודרנית בלי לגרום להמתה של מיליונים ברעב, ראה את הודעתי "קצת הסברים". לא התייחסת לעובדות שהבאתי- ופשוט חזרת לזעוק חמס. "אוי- תוקפים את אמריקה, תוקפים את אמריקה, גוועלד, גוועלד!" תסלח לי, אבל זה לא דיון היסטורי רציני. בנוגע לתוכנית מורגנטאו, פשוט אמרתי שאם התוכנית הזאת היתה מתבצעת כלשונה- התוצאה היתה מוות של מיליונים ברעב. זו לא השערה ולא היסטוריה אלטרנטיבית- אלא סבירות כמעט וודאית. אם אתה חושב שאפשר לקחת חברה תעשייתית, עם מיליונים רבים של עירוניים, להשמיד את התעשייה ולפרנס אותה אך ורק מחקלאות, אני ממליץ לך לקחת קורס מבוא לכלכלה- ובדחיפות. "ההקשר החברתי-תרבותי של החברה האמריקאית לא היה מאפשר רצח עם"? האם אתה בטוח? אותה חברה ביצעה, פחות ממאה שנה לפני כן, רצח עם שיטתי לאינדיאנים האמריקאים, וכמה עשרות שנים לפני כן- מעשי טבח המוניים ואכזריים בפיליפינים. באותה חברה, 14% מנשאלי הסקרים, לאורך כל המלחמה, תמכו בעקביות בהשמדת הגזע היפני, ויחד איתם אחדים מקובעי המדיניות. אז מאיפה אתה יודע ש"ההקשר החברתי-תרבותי" לא היה מאפשר רצח עם? האם ההתבטאויות שהבאתי בנוגע ליפן מוצאות מהקשרן? מאיזה הקשר? אם אתה רוצה שאתייחס ברצינות לטענה הזאת, אנא הסבר לי מאיזה "הקשר" הוצאתי את הטענות. ב-1918 מצב הרוח בארצות הברית היה שונה מאד מאשר במלחמת העולם השנייה. ההסכמה בקרב בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה היתה שחוזה וורסאי היה מוטעה- בכך שלא היה נוקשה דיו, ולא בכך שהיה נוקשה יותר מדי. אתה מערבב הבנה היסטורית עכשווית עם מנטליות שונה מאד של תקופת המלחמה. המצב השתנה לאחר 1945, בעיקר בגלל המלחמה הקרה. לפיכך, טענתך כאילו "אנגליה וצרפת הבינו לאילו אסונות מוליכה הדרך הזאת" אינה מחזיקה מים. בוודאי תסכים איתי שתוכנית מורגנטאו, שרוזוולט אימץ אותה לפחות לזמן מסויים, היתה נוקשה בהרבה מחוזה וורסאי. בנוגע לנולטה, אין סיבה להתייחס לטענה שלך. אני שופט לפי עובדות, לא לפי אינטרס פוליטי או חינוכי. לא רק נולטה יצר סימטריה בין הנאציזם לקומוניזם, אלא גם חנה ארנדט, שאיש לא מאשים אותה בנאציזם או ברביזיוניזם. ובכלל, מה הקשר בין השאלה הזאת לדיון שניהלנו? "בעייתי מבחינה מוסרית"? את מי זה מעניין בכלל? בדיון היסטורי אנחנו שופטים לפי עובדות, ולא לפי מוסר.