לכולם כאן

[נאן]

לכולם כאן

שלום רב לכולם! לא זה לא מכתבון פרידה מהפורום הזה אין סיכוי! פשוט דרך להביע את תנחומי הכנים לחוסר צומת לב שיש פה לפעמים. לפני שבוע ולפעמים זה קורה.. כתבתי לי משהו כאן שהיה לי קשה. והבעתי את ברכת השבת שלום לכולם ושיהיה לנו כח. ומעניין אף אחד לא יכול לברך כאן בסתם שבת שלום. ולהחזיר תשובה שאדע שיש כאן עוד אנשים שמתיחסים למה שהולך. מכתב זה אולי יזקיף גבה לכמה אנשים כי בדיעה שלי יש עוד כמה כאלה ששותקים. וסליחה מכולםםםםםםםםםם שאני לא מקבלת כירותרפיה ושוב סליחה שהטיפול שלי מלווה בזריקה כל 3 שבועות לבטן שגורמת בחילות שילשולים והקאות. וסליחה מכולם שנשארו לי עוד שנה וקצת פחות מחציי לקבל את הטיפול לסרטן שלי ושעוד לא סימתי בעצם כמו אלה בכימוטרפיה מהר יותר...... ושאני עדיין מטופלת במרפאות אחרות בגלל הנזקים שהטיפול הזה גורם לי, כי על זה שם דברתי כמה זה קשה.... בממיוחד כשמחזיקים תינוק ביד והוא לא יהיה שלך.. וכן בפעם האלף לא תמיד יש כח ונחמד לשמוע שוב ושוב אנחנו איתך. פעם היתה לי גאוה גדולה שאני נאן לא זקוקה לאף אחד אני יכולה לבד.... אבל בקהילה הזו התמיכה זה דבר חשוב. אז לפעמים אפשר לפתוח הודעה ולקרוא עד הסוף. ולא למעני אלא למען כאלה שכותבים כאן ונשארים בלי תגובה! כי לפעמים בשקט הזה אנחנו פוגעים באחרים בלי מתכוון. ומכתב זה בעצם לא נועד לעצמי אלא לכמה שמצאו כאן את עצמם נפגעים. כל טוב נאנוש

 

[rubber duck]

נאן יקרה

לפעמים קשה להגיב לפעמים שתיקה היא המילה החזקה ביותר שיש לנו במקרים אחרים המילים הן הדבר הנכון ולפעמים פשוט לא יודעים מה להגיד אישית אני כאן ובזמן האחרון קשה לי לדבר לא מזמן נתקלתי במקרה של אדם שבנו חלה בסרטן - עולל קטן עמדתי ולא היו לי מילים להגיד לו שיהיה טוב : הרי אני יודע שהוא הולך לתקופה קשה ושהעולל עומד לסבול סבל נוראי ושקשה מאד לדעת אם יעמוד בסבל הזה מעבר לכך כן אני כאן וכותב ורוצה להגיד האנשים שכאן עומדים בדברים קשים , מתמודדים עימם יום יום והם ההוכחה שניתן להתמודד עם סרטן אני איתכם גם אם יש ימים בהם איניי כותב שרון

 

[לולו הקטנה]

מסכימה עם דברי שרון

לא תמיד יודעים מה להגיד. כותבים פה לעיתים קרובות דברים מאד קשים, מאד עצובים. גם הודעות שלי לפעמים נשארו מיותמות אבל לא נעלבתי, כי אני יודעת שגם אם לא מגיבים לי אז לפחות מקשיבים לי. אין לי ספק שגם אם אנשים לא הגיבו - במאה אחוז קראו מה שיש לי להגיד. וגם לי לפעמים נגמרות המילים, יש לי ימים טובים ויש פחות, לעיתים אפילו אין אנרגיה לברך שבת שלום (כמו שלא ענו להודעת השבת שלום שלי בתחתית העמוד או שאולי כבר בעמוד הקודם, גם את לא אמרת לי שבת שלום ,נאן, ואילו אני לא נפגעתי מזה , איך את מסבירה ? ). אני מבינה את זה, ולא נעלבת, ויכולה רק להמליץ בחום לא לקחת ללב, משום שלאף אחד פה אין כוונה לפגוע. ערב טוב לכולם -------------------------------------------------------------------

 

[אביתר27]

על השתיקה ../images/Emo124.gif

נאן עכשיו כשקראתי את ההודעה שלך התגובה הראשונה שלי היתה שאשתי צדקה כשהיא אמרה לי אל תיכנס למקומות האלה אנחנו לא צריכים לשמוע עכשיו על הצרות של כל העולם, אחרי מס' שורות אמרתי שלא להגיב רק יפגע בך עוד יותר כי זה מה שכנראה קרה. לא יודע , שמח בשבילך שאת לא עוברת כימותרפיה ואל תתנצלי על זה אפילו פעם אחת. מצטער בשבילך שיש לך עוד שנה וחצי לעבור עם זה (וחיים שלמים של בדיקות ופחדים) ומאחל לך באמת עד 120 שנה, הרבה בריאות, שתזכי לחיות חיים מלאים להנות מכל יום חדש שמגיע לחוות המון רגעים עם בנותייך ושתזכי לראות אותן גדלות פיזית ונפשית מצליחות ומגשימות את כל שאיפותיהן וחלומותיהן. מצטער, בשבילי כל עניין הכימותרפיה הוא חדש ומפחיד נורא. מן הסתם לא אדווח על כל טיפול בהמשך, קיוויתי הפעם שאולי יהיה יותר קל ושאולי התרופות יעזרו, אבל זה הולך והופך להיות עניין של שיגרה שבועיים כן שבועיים לא ואני פה גם כדי לשמוע מאחרים גם כדי לקבל פה תמיכה על מה שעובר בתהליך הזה. וגם כדי להגיד ולהגיב על מה שאני יכול. יכול להיות שאני כותב ושואל על דברים טריוויאלים נורא, אבל הסרטן הוא מה זה חדש פה (פחות מחודשיים) ואני עוד לא רגיל לזה אז כל תופעה חדשה כל שאלה כל כאב פתאום זה עניין גדול. סליחה. נאן, ראיתי את ההודעה שלך ההיא (אמנם באיחור מה) וקראתי הזדהיתי ונהנתי, אבל לא היה לי הרבה מה לכתוב על זה, חשבתי שכל מילה שלי היתה מיותרת. היטבת לבטא את זה שכל שבוע שעובר על כולנו כאן הוא כמו שנה, מקפל בתוכו עוצמות של כאב, תקוה, פחד וגם שמחה, ועוד כ"כ הרבה תחושות שאי אפשר להאמין. זה לא שלא קראתי את שכתבת וזה לא שאמרתי טוב מילא, ועברתי הלאה… חייכתי אמרתי צודקת ולא ראיתי טעם להגיב. אני מבין עכשיו שזה פוגע אבל זו לא היתה הכוונה. יש הודעות שאני מגיב עליהם ויש שלא. אני לא אגיב על הודעות שקשורות ישירות לסרטן השד כי אין לי משהו להגיד על זה. כמובן שאני מאחל לכולן פה בריאות, אבל בואי נגיד זה באמת לא במקום ולא שיך שאני אתייחס להודעות אלו ספיציפית כשם שכך גם בסוגים אחרים. לא הגבתי על הרבה הודעות צביעת השיער,(וואלה לא יודע לעזאזל, אשתי בחיים לא צבעה ובכל זאת חלתה בסרטן אז מה? לא יודע.) אין לי טיפים לנוסעים לברצלונה למרות שאני מאחל לברנשית שתהנה מהטיול ותחזור רעננה עם כוחות מחודשים. ממש לא יודע מה זה הניתוח להכנסת כפתור שנשאלה פה וגם להם בשקט בלב אני מאחל שילך בקלות ושאבא של לימור יזכה לרפואה שלמה. (אוף אני מצטדק ואני לא יודע אפילו למה? איכשהו מרגיש פה קצת נזוף) ויש לי (בטח כמו להרבה פה) גם תירוץ נדוש, כשאני יושב ליד המחשב עייף אחרי יום שהתחיל ב 4:00 לפנות בוקר כי היתי צריך לטפל באשה חולה, ואחרי שניסיתי למצוא במשך היום זמן איכות רק לי ולילדה שעוד לא בת 4 והיא כ"כ נוחה ומשתפת פעולה שזה מפחיד אפילו(ושמחתי מאוד שקיבלתי כאן הרבה עיצות ורעיונות מהרבה אנשים כאן כולל ממך, בקשר אליה.) כשכל זה נגמר ואני יושב כמה דקות ליד המחשב אני מגיב לדברים שקרובים לי יותר, מדברים אלי יותר, לפעמים קורא מרפרף ועובר הלאה כשזה משהו שאין לי משהו מסוים להגיד ולתרום לשיחה. (לדעתי יש פורמטים אחרים של אתרים שאפשר לראות כמה פעמים קראו את ההודעה ואז יש פידבק גם אם לא כתבו). ונק' לגבי התינוק – הוא אחין שלך לא? הוא יהיה שלך בהרבה מובנים. דודה יכולה להיות דמות מאוד משפיעה מאוד מעניקה, מאוד שונה מההורים.

נו, אני בטוח שאת יודעת את זה כבר אז אין לי יותר מה להגיד ברור שזה נושא כאוב להרבה פה, לפעמים אנחנו לא יכולים להגיב על העניין. כמו ששרון אמר שתיקה אומרת הרבה מעבר למילים. הבעיה היא שדרך אינטרנט אי אפשר לדעת את זה. בקיצור תסמכי עלינו ותני לנו קרדיט שלא מתעלמים ממך פה. לבסוף, הזכרתי כאן כמה הודעות של אנשים מקווה שלא פגעתי כאן במישהו. לקחתי מדגם של הודעות שקראתי ובהם אמרתי שאין לי מה לתרום. אני מתנצל כאן בשמי , אני יודע שזה לא כוון אלי באופן אישי אבל מן הסתם גם אז אני מקווה שהבהרתי את שתיקתי.

 

[פיה ומכשפה]

נאן ,אני אדבר בשם עצמי. קודם כל

זה כבד להיות חלק מכזה פורום. לא תמיד קל להיכנס ולקרוא את כל צער העולם. מה לעשות זה לפעמים נותן תחושה של אנרגיות שליליות. יותר קל לי לקבל תמיכה מלא חולים לפעמים ולפעמים דווקא כן להכנס ולהגיב. במיוחד קשות לי ההודעות על נפטרים שאינם מוכרים לי. רוצה להתמקד בחיים לא במוות. זאת מפלצת שיש בתוכנו, אנחנו איננו המפלצת. לא במהותינו ולא בשמחת החיים שבנו .

 

[השף העירום]

כל טוב נאנוש

קראתי הכל מהתחלה עד הסוף אפשר להיות חזק ואין זה מוריד מהחוזק לקבל מילות עידוד מאחרים מסכים איתך לחלוטין. שיהיה לך ולכולם סוף שבוע נפלא הרבה חום ואהבה שלומי

 

[נאן]

הבהרה

אני שוב חוזרת. אין בי בכלל מקום להעלבויות. כי אני לא מתכונת להעלב ולשבת לי בשקט. ההודעה ההיא היתה בנוסח ספירת מלאי של מה שאדם יכול לעבור בשבוע אחר ואיחולים לכוחות לכולנו ולשבת שלום. מאחר ולא נמצאו האנשים לאחל סתם שבת שלום וגם למודעה של לולו. מצאתי לנכון להגיב בצורה שהגבתי. מותר אנשים גם לחייך זה המסר שלי במה שכתבתי ולא רק כשקשה לכתוב אלא בכלל. גם בדיחה טובה מידי פעם או כמו עדכון על דברים יפים שעושים לנו את החיים יותר נחמד. ואם המסר שלי מועבר בצורה שגויה ויש בו מקום להעלבויות או להטחות פומביות.לפעמים מאחורי מודעות קטנות מסתתרים אנשים שזקוקים למידע או לתמיכה אפילו מעטה. וזה המקום בו אנחנו יכולים ליצור את זה. המטרה שלי רק כפי שצינתי לתת לנושא הזה צומת לב. אישית לא מפריעה לי העובדה עם ענו לי או לא. מאחר ודרך הכתיבה כאן או ביומן זו דרך לפרוק מעמסה מעל הנשמה. וברגע שזה יוצא משהו משתחרר. נאנוש

 

[לולו הקטנה]

נכון נכון ושוב נכון - מה שאמרת

עכשיו ברור ונכון, זה המקום לפרוק את המעמסה, לפתוח את הלב. כמו יומן. ולכן לא ישנה לי אם יענו לי או לא, אני את המטרה שלי השגתי - כמו גם את - שפכנו את הלב, הורדנו מעצמנו את המועקה שהכבידה. זה העיקר ובזה צריך להתרכז. לפני כמה שבועות כתבתי פה הודעה על איזה סימפטום שפתאום הופיע אצלי והלחיץ אותי, שאלתי אם מישהו יודע, מישהו מכיר. כתבתי על הלחץ והחרדה שפתאום תפסה אותי. אף אחד לא הגיב. בהתחלה קצת נפגעתי , אחר כך אמרתי לעצמי : מעניין כמה אנשים קראו את ההודעה שלי ונלחצו לאללה. כשאני קוראת הודעות של מישהו אחר שנלחץ מתוצאות לא טובות של בדיקה - אני נאלמת דום וקשה לי להגיב, קשה לי לעודד ולהגיד שיהיה בסדר, כי לי בעבר כל הזמן אמרו מסביב יהיה בסדר, ובסוף היה לא בסדר. אז אני מבינה אם לא עונים ולא נעלבת. ותודה על ההבהרה , נאנוש היקרה.

-----------------------------

 

[rubber duck]

הכל עיניין של הרגשה

לכל אדם הדרך שלו להוציא ולקלוט רגשות החשוב הוא לקבל את האחר ולהבין שיש דברים שהאחר יכול מלעשות ויש דברים שאינו יכול לעשות שרון

 

[flying zebra]

../images/Emo24.gif

 

[ברנשית]

נאן יקירתי

לפעמים אני קוראת הודעות שגורמות ללב להתכווץ ולא מוצאת מילים להגיב. לפעמים אני ממש לא מבינה ולא יכולה לענות ולעזור במידע ספציפי. לפעמים אני בוחרת לשלוח רק חיבוק בלי מילים. לפעמים נראה לי יותר נכון לענות במסר אישי. לפעמים גם כותבת ומוצאת את עצמי אפילו מייעצת. לפעמים לוקחת פסק זמן מ ה כ ל... לא תמיד יש לי כח נפשי ופיסי או אפילו מילים מתאימות יכול להיות שזה חוסר תשומת לב או חוסר איכפתיות אבל לא בהכרח!!! אז לפנים משורת הדין שלוחים לך

ואפילו

ויאללה תבואי לבקר כבר...