agness_666
New member
לכולם
רציתי להגיד לכם משהו. (להנהלת הפורום, בבקשה אם מה שאני כותבת פה עלול להזיק למישהו, אז בבקשה תמחקו את זה מהר, הכוונות שלי טובות, אבל אתם המקצוענים). אני יודעת שקשה לכל מי שנמצא פה, וגם לי מן הסתם. אבל.. לפני הרבה שנים, מישהו שהיה האהבה של החיים שלי התאבד. היו לו את הקשיים שלו אבל הוא היה עקשן ולא נתן לאף אחד לעזור, וגם לא הראה לאף אחד שצריך. רק רציתי להגיד שאין לכם מושג כמה שזה כואב למי שנשאר מאחור. הייתי מעדיפה שינסרו לי את הידיים והרגליים במסור חשמלי בלי הרדמה, חתיכה אחרי חתיכה, מאשר לאבד אותו. אני יודעת שהוא לא התכוון להזיק לאף אחד, אבל כולנו, כל עשרות החברים שתמיד הקיפו אותו, המשפחה שלו, המפקדים שלו בצבא, לכולנו יש פצע ענקי ומדמם בלב. מה שאני מנסה להגיד זה, שתתעוררו, לכל אחד מכם יש אנשים שאוהבים אתכם, שיעדיפו למות בעצמם מאשר לאבד אתכם. ותמיד יש תקווה, תמיד יש עוד משהו ששווה לחיות בשבילו. אני הייתי במליון מקומות ומצבים שחשבתי לעצמי כמה חבל שהוא לא כאן, כמה חבל שהוא פספס את הרגע הנהדר הזה. איזה טעות ענקית הוא עשה, ואיזה טעות ענקית אני עשיתי, שלא הייתי מספיק חזקה בשביל לעזור לו. החיים שלי עכשיו די בזבל, והעכשיו הזה נמשך המון זמן, וזה מן מעגל כי חבל לי על כל רגע שעובר ושאני מרגישה בו חרא, אבל האנשים שענו לי פה נותנים לי כוח, ואני מקווה שגם אני אוכל לתת לכם. אז זהו נשמות, תהיו חזקים ותחזיקו מעמד. אל תאבדו תקוה. באהבה אגנס
רציתי להגיד לכם משהו. (להנהלת הפורום, בבקשה אם מה שאני כותבת פה עלול להזיק למישהו, אז בבקשה תמחקו את זה מהר, הכוונות שלי טובות, אבל אתם המקצוענים). אני יודעת שקשה לכל מי שנמצא פה, וגם לי מן הסתם. אבל.. לפני הרבה שנים, מישהו שהיה האהבה של החיים שלי התאבד. היו לו את הקשיים שלו אבל הוא היה עקשן ולא נתן לאף אחד לעזור, וגם לא הראה לאף אחד שצריך. רק רציתי להגיד שאין לכם מושג כמה שזה כואב למי שנשאר מאחור. הייתי מעדיפה שינסרו לי את הידיים והרגליים במסור חשמלי בלי הרדמה, חתיכה אחרי חתיכה, מאשר לאבד אותו. אני יודעת שהוא לא התכוון להזיק לאף אחד, אבל כולנו, כל עשרות החברים שתמיד הקיפו אותו, המשפחה שלו, המפקדים שלו בצבא, לכולנו יש פצע ענקי ומדמם בלב. מה שאני מנסה להגיד זה, שתתעוררו, לכל אחד מכם יש אנשים שאוהבים אתכם, שיעדיפו למות בעצמם מאשר לאבד אתכם. ותמיד יש תקווה, תמיד יש עוד משהו ששווה לחיות בשבילו. אני הייתי במליון מקומות ומצבים שחשבתי לעצמי כמה חבל שהוא לא כאן, כמה חבל שהוא פספס את הרגע הנהדר הזה. איזה טעות ענקית הוא עשה, ואיזה טעות ענקית אני עשיתי, שלא הייתי מספיק חזקה בשביל לעזור לו. החיים שלי עכשיו די בזבל, והעכשיו הזה נמשך המון זמן, וזה מן מעגל כי חבל לי על כל רגע שעובר ושאני מרגישה בו חרא, אבל האנשים שענו לי פה נותנים לי כוח, ואני מקווה שגם אני אוכל לתת לכם. אז זהו נשמות, תהיו חזקים ותחזיקו מעמד. אל תאבדו תקוה. באהבה אגנס