לכולם...

  • פותח הנושא bat17
  • פורסם בתאריך

bat17

New member
לכולם...

שלום לכולם מה שלומכם?? טוב אז ככה רציתי לספר לכם את הסיפור שלי פחות או יותר כי אני כבר ממש ממש מיואשת מעצמי אני כבר במשך 4 שנים חיה על דיאטות ובולמוסי אכילה אני מודעת לכך שיש לי הפרעות אכילה ובמשך ה4 שנים האלו אני גם אוכלת המון ומקיאה את האוכל מה שנקרא בולמיה וזה כבר מתחיל לעצבן אותי אני כל פעם אומרת שאני יפסיק ואני מבטיחה לעצמי אבל ברגע האחרון אני נשברת ואני לא יודעת מה לעשות כי גם בזמן האחרון אני התחלתי להשמין ואני לא רגילה לזה ואני חייבת עצה שתעזור לי להוריד במשקל כדי שאני יוכל לנסות ולהפסיק עם זה ואני מוכנה לזה כבר המון זמן אבל אני לא יודעת איך. רק אני מבקשת לא להגיד לי ללכת לדיאטניות כי הייתי ואני פשוט לא יכולה לספר להן על הבעיה שלי כי אם אמא שלי תדע שאני המשכתי בזה היא תהרוג אותי (וחוץ מזה הדיאטנית לא עזרה לי בכלל!!!) אז למי שיש עצה טובה אני אשמח לקבל אותה תודה.
 

:)LEE

New member
ל- BAT17

אני לגמרה מבינה אותך. בשנה האחרונה ניסיתי להקיא בלי סוף אני משארת של"מזלי" אני פשוט לא מצליחה. בקשר לעצות אני יכולה להגיד לך מה שאמרו לי, בתקווה שלך זה יעזור יותר. קודם כל תנסי לא להגיע למצב של בולמוס אכילה ופשוט לאכול כמה ארוחות מסודרות ביום (אני יודעת שזה רק נישמע פשוט). ואחרי שאת אוכלת במקום להקיא תנסי לשרוף את הקלוריות בפעילות ספורטיבית.
 
אוי ואבוי...

גם את שחקנית במשחק הזה, אה? בדיוק כמו לי... עצוב, עצוב...
קודם כל, יקירתי, ברוכה הבאה. שמחה שהצטרפת, אני בטוחה שההצטרפות לפורום המדהים הזה (
) תעזור לך מאוד להתאושש. האנשים כאן מאוד נחמדים, תאמיני לי- אני יודעת על מה אני מדברת!!!
אז... welcome! דבר שני, בקשר לבולימיה. אני - עם כמה שיש לי היסטוריה ארוכה ומייגעת על הדבר הזה שנקרא: "אוכל", אף פעם לא נכנסתי לקטע של הבולימיה. אני גם לא מתכוונת להיכנס, זה נראה לי נורא. בעצם, זה לא רק נראה לי, אני יודעת, זאת עובדה: זה נורא. ביקשת שלא נאמר לך ללכת לטיפול- אבל ת´אמת?... קשה לי לחשוב על פיתרון אחר. קשה מאוד. אני חושבת שאין ברירה ואכן תצטרכי ללכת, לא משנה כמה יהיה קשה לעמוד מול אמא שלך ולומר לה את המילים הנוראיות מכל: "אמא, אני לוקה בהפרעת אכילה". אבל איך אומרים?... השלב הראשון הוא להודות בבעיה, אחר כך לטפל בה. אז קודם כל, אם תתייצבי מול אמא שלך ותאמרי לה את זה, אני בטוחה שזה יעזור לך, לביטחון שלך. זה קודם כל. אין לי עוד הרבה מה לומר לך, בת 17 יקרה, אני רק מאחלת לך המון הצלחה בהמשך, שמחה שהצטרפת אלינו ודורשת עידכון!!!
שלך, עדי התל-אביבית
 

bat17

New member
טוב קודם כל תודה

ואני מצטערת ששכחתי לציין שאמא שלי כבר יודעת על הפרעות האכילה שלי אבל לפני הרבה זמן הבטחתי לה שאני לא יקיא יותר ובגלל זה אני מפחדת שתדע.. היא חושבת שבגלל שהשמנתי אני בסדר גמור והכל כרגיל אבל זה ממש לא. בכל מקרה תודה רבה ואני יודעת שכולם כאן נחמדים אני הצטרפתי מזמן....תודה בכל מקרה
 

bat17

New member
יש לך מזל!!!!

אל תמשיכי לנסות כי אין לך מושג לאיזה מצב את יכולה להגיע ותאמיני לי אני יודעת 4 שנים זה ניסיון מספיק ! לא כדי לך להתחיל עם זה כי אין לזה סוף גם אם תירצי! הלכתי למכון כושר אבל זה רק מנפח אותי עוד יותר עשיתי גם פעילות אירובי וזה גם לא עוזר לי.. תודה בכל מקרה
 

rutti

New member
דווקא חדר כושר זה אחלה

דווקא מאז שאני התחלתי לעשות ספורט בקביעות אני מרגישה הרבה יותר טוב. אפשר לאכול כך עם הרבה פחות רגשות אשמה. אני עושה אירובי, עיצוב ואני הולכת להתחיל ספינינג. אני מאוד מציעה לך להמשיך עם הספורט, זה עושה מאוד טוב לנפש אפילו אם לא רואים תוצאות ישר. אבל את חייבת כמובן לאכול נכון ולא להרעיב את עצמך. זה הכל הולך ביחד. תנסי את זה ותראי איך תרגישי הרבה יותר טוב. בהצלחה, רותי.
 

mikloi

New member
לצערי הרב אין לי עצה לתת לך

כל מה שאני יכולה להציע זה תמיכה ואהבה, ולהזכיר לך שכולנו כמוך. למזלי הטוב, יש לי אומנם מוח של אנורקסית, וקורה לי שאני נתקפת בולמוסי אכילה ובא לי להקיא אבל אף פעם לא ממש הקאתי. גם לא ניסיתי, האמת. מה שכן, תנסי שכנוע עצמי, שאני יודעת שעזר לי בפעם האחת בחיי שהייתי בדיכאון. פשוט ישבתי ושיננתי לעצמי שאני שמחה, ואני לא בדיכאון, עד שהדיכאון עבר. אומנם לקח כמעט שעה, אבל זה חיסל אותו לגמרי. הרעיון הואכזה, נגיד שנתקפת בבולמוס אכילה ועכשיו הכי בא לך בעולם להקיא, צאי החוצה, למשל לרחוב, שם אין לך איפה להקיא, או לסלון, לשבת ליד אמא שלך, מה שיגרום לרגשות אשם ובושה על המחשבות האלה, שזה אמנם לא טיפול בבעיה, אלא רק חוסם זמני. אחרי שעברה חצי שעה בערך, ההקאה כבר לא אפקטיבית יותר, ואולי כך תלמדי להתגבר. העצה של לאכול מסודר, או לפחות להשתדל, נראית לי טובה למניעת בולמוסים. מי כמוני יודעת שזה קשה, אבל יש איזה משהו שאת אוהבת? פרי או ירק או משהו קליל אחר? אם כן, אז תעשי עם עצמך עסק ובפעם בשעה עגולה תכריחי את עצמך לאכול את זה, ואם לא הצלחת, אז לפחות לשתות כוס מים. זה חייב לפחות להרגיע את הקיבה. בהצלחה!!!!
 
למעלה