לכולם

[SARAH B]

לכולם

שבת שלום ומבורך היום אין הסבר על פרשת השבוע ?

 

[יצחק וולסטר]

פרשת ויצא

פרשת ויצא " ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.." יעקב מגיע ללוז. הוא ישן שם וחולם חלום. בחלום הוא רואה סולם שמלאכים עולים ויורדים בו. בראש הסולם מופיע ה'. הוא מבטיח שוב ליעקב את הארץ ואת העם שיצא ממנו. " ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת.." יעקב מציב את האבן שישן עליה כמצבה וקורא למקום בית אל. יעקב מגיע לבאר בשדה ששלושה עדרי צאן נאספו שם. "אבן גדולה על פי הבאר" הוא עוזר לרועים לגולל את האבן ולהשקות את הצאן. הוא שואל אותם מאין הם והם אומרים לו מחרן. בעוד הם מדברים באה רחל עם העדר של לבן אביה. יעקב נדלק מיד על רחל ועוזר לה להשקות את צאנה. " וישק יעקב לרחל וישא את-קלו ויבך.." הוא מציג את עצמו בפניה ומספר את קורותיו. רחל לוקחת אותו אל בית אביה. ללבן שתי בנות, לאה ורחל. יעקב התאהב ברחל ממבט ראשון. הוא מבקש את ידה מוכן לעבוד עבורה שבע שנים. לבן מסכים. בתום שבע שנים לבן מכין מסיבה ומביא לו את לאה. יעקב רוצה את רחל. לבן מסביר לו שאין זה נהוג להשיא את הקטנה לפני הבכורה, אך אם יעבוד שבע שנים נוספות יוכל לשאת גם את רחל. באין ברירה הוא עובד עוד שבע שנים עבור רחל. לאה מתחילה ללדת ורחל עקרה. לאה יולדת את ראובן ואת שמעון ואחר כך את לוי ויהודה. רחל רואה שהיא לא מצליחה להביא ילדים. " ותקנא רחל באחותה.." היא מציעה ליעקב את שפחתה: בלהה. בלהה יולדת את דן ונפתלי. לאה רואה שעומדים להשיגה במרוץ, היא מציעה ליעקב את שפחתה: זילפה. זילפה יולדת את גד ואת אשר. ראובן מביא דודאים מן השדה. רחל מבקשת מלאה קצת דודאים. לאה מקנאת באחותה שיעקב אוהב אותה יותר מן האחרות ומסרבת. בסוף הן עושות עסקה לפיה יעקב ישכב עם לאה במקום רחל תמורת הדודאים. כתוצאה מכך יולדת לאה את יששכר. אחר כך את זבולון ובסוף בת, את דינה. סוף סוף גם רחל נכנסת להריון ויולדת את יוסף. יעקב רוצה לחזור אל ארצו ומבקש להתחשבן עם לבן. " ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה.." הם מגיעים להסכם לפיו יעקב ייקח את " הנקוד וטלוא כל שה-חום בכבשים וטלוא ונקוד בעזים.." ה' מברך את יעקב והוא יוצא ברכוש גדול. יעקב עוזב את לבן. רחל גנבה את " התרפים אשר לאביה.." לבן דולק אחרי מחנה יעקב וגוער בו. " מה עשית ותגנב את-לבבי ותנהג את- בנותי כשבויות חרב.." יעקב מתנצל, " כי יראתי פן-תגזול את בנותיך מעמי.." על התרפים הוא לא ידע. לבן עורך חיפוש מדוקדק למצוא את התרפים, רחל מחביאה אותם תחת כר הגמל וכאשר בא לחפש אצלה אומרת: " לא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי.." יעקב מוכיח את לבן: " מה-פשעי מה חטאי כי דלקת אחרי.." לבן מתרצה, נפרד מבנותיו וילדיהן ושב אל ביתו. יעקב מקים " גל עד" לזכר המאורע. הוא ממשיך לנוע ופוגש במלאכים. הוא קורא למקום מחניים כי מבין ששני מחנות עומדים זה מול זה. מחנהו של עשו מחכה לו בפרשה הבאה. שבת שלום

 

[בני הרשקוביץ]

יצחק וולסטר תודה

מאחל הרבה שבתות בכתיבת על פרשת השבוע שבת שלום

 

[ענת אדרת]

תודה יצחק, שבוע טוב ומבורך

תודה לך שרה

, ותודה לבני

. שבוע טוב ומוצלח.

 

[ענת אדרת]

פרשת "ויצא"../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo48.gif../images/Emo20.gif

תודה לך שרה, הנה כמה מילים מעט על פרשת השבוע, ומעט על היהודי הנודד: פרשת השבוע "ויצא", מספרת על יעקב אבינו (ישראל), הנרדף ע"י עשו, בורח ממנו, ונמצא בתהליך של נדידה, גם בית לבן אליו הוא מגיע, הוא רק בית שמני, ארעי. גם עם-ישראל עבר נדודים רבים, כפליטים, כבורחים. אני מביאה שיר שנכתב במקור ביידיש ע"י מוריס רוזנפלד בשנת 1900, על "צרור החיים היהודי". תרגם לעברית: בן אהרון העלה לאינטרנט: נועם סטאריק. תודה לכם ושבת שלום, שבת של רוגע ובטחון.

 

[בני הרשקוביץ]

ענת תודה

 

[SARAH B]

תודה ענת ושבוע טוב

 

[בני הרשקוביץ]

"חלום יעקב" מפרשת ויצא

אחת העבודות שלי שנמצא בפורום אומנות יודאיקה

 

[יצחק וולסטר]

מחשבות בעקבות הפרשה

יעקב לאחר שגמר לחלום , כיהודי תחמן קודם כל מציג את עצמו כאיש צנוע, הוא מבקש רק לחם לאכול ובגד ללבוש, אבל אחר כך הוא מוסיף בקריצת עין: " וכל אשר תתן-לי עשר אשרנו לך.." ז"א כדאי לך לתת לי הרבה, כי מכל אשר תתן לי, אני אתן לך 10% . אבותינו היו תמיד עשירים. אברהם יצא מחרן בלי כלום ופתאום יש לו עדרים, עבדים ומה לא. יצחק ירש ויעקב אמנם עבד קשה, אבל הגיע. זה מזכיר לי, אחרי השחרור מטריזיאנשטאט, כעבור חודשיים התארגנה רכבת חזרה להונגריה. המסילות אחרי המלחמה לא היו תקינות ומדי פעם את הקרונות שלנו שמו על פס צדדי והיינו צריכים לחכות הרבה כדי להמשיך. עסקני המשלוח היו אוספים תכשיטים וזהב משחדים את הנוגעים בדבר, וכך יכולנו להמשיך עד לתחנה הבאה. אנחנו רק השתחררנו ממחנות הריכוז שם הערך העליון היה פרוסת לחם. עד היום איני מבין מאיפה היה להם זהב, אבל עובדה שהיה ובסוף הגענו. גם התורה וגם הסופרים בדרך כלל, להוציא כמה גדולים כמו: המינגוואי, ויקטור הוגו ואחרים שכתבו על עלובי החיים וכה.. כותבים כל הזמן על העשירים ובעלי המעמד. אני מניח שיש לזה שתי סיבות: הראשונה שאנשים רוצים לקרוא על גיבורים ודמויות ושואפים להיות כמוהם. הסיבה השנייה שהסופר כדי להיכנס לדמות שלו צריך קודם להתנסות ולהזדהות. ברור שיבחר להתנסות להיות מיליונר ולא הומלס. אז תחשבו על זה.

 

[בני הרשקוביץ]

לגבי תכשיטים בשואה

אימי ז"ל הצליחה להבריח טבעת זהב ועדליון זהב שקבלה מאימה, אמי הצליחה במשך שלוש וחצי שנים להחביא במחנות בעיקר גלאיביץ בגרמניה. אלה המזכרות היחידות מאימה. את התכשיטים האלה אימי ענדה עד שנפטרה.