באמת סרט טורקי...
ומרגש עד דמעות. חלק מהנקודה של הבאת ילדים לעולם היא בשבילי לשמח ולהפתיע את המשפחה הסובבת. זה לא רק שאני רוצה לעצמי, אני חושבת גם על אבא שלי כל כך רוצה נכדים, על אמא של אבי- איך תגיב (והמחשבה שהנכד הראשון שלה לא יהיה ממני, אלא מגיסתי, שכמובן זה הריון "בטעות", אליו נכנסה חודשיים לפני שהתחתנה, היא קשה לי מנשוא). החג היה נחמד, טריליון וחצי איש, אצל דוד של אבי, ממש כמו בסדר (ומה ההבדל, ביננו? בראש השנה אין מצות, אבל בשני החגים מוציאים לך את המיץ עד שמגיעים לאוכל
) למרבה המזל, בנות הדודות של אבח, עטורות התינוקות, היו אצל משפחות בעליהן, וצמצמו את ההתמודדות רק לבטן התופחת של גיסתי (מספיק קשה) ואני מנסה להשלים את החסר עם הסמסטר שעוד מעט חולף בלי שאדע מהו החומר הנלמד...
מרב