רציתי לאמר ששם הפרח יווני.
היקינתון הוא גאופיט בעל בצל רב שנתי. עליו הצרים מרוכזים בבסיס הצמח, והפרחים דמויי פעמון או משפך וסדורים באשכול על עמוד תפרחת בלתי מסועף.
הצמח תורבת בהולנד בסוף המאה השש-עשרה ומשמש בעיקר לנוי. הוא טופח בשני כיוונים: לתפרחת צפופה יותר, רבת פרחים, ולזנים צבעוניים. זהו הפרח היחיד כמעט שלא השתנה בצורתו התרבותית מצורת הבר.
מקור השם הוא במיתולוגיה היוונית. יקינתון (יאקינתוס) היה שמו של נער יפה תואר, בנו של פיראוס מלך מקדוניה, שאפולו, האל האולימפי, התאהב בו. משהתחרה אפולו עם יקינתון בהשלכת דיסקוס, התקנאו בו אלים אחרים שהתאהבו בנער, ולכן גרמו לכך שהדיסקוס שהשליך אפולו יפגע בראשו של יקינתון. הנער מת, ומדמו עלה צמח הנושא את שמו. חוקרים רבים נוטים לזהות את היקינתון עם השושנה הנזכרת בתנ"ך, בספר "שיר השירים".
לאה גולדברג כתבה את שיר הילדים "פזמון ליקינתון", אותו הלחינה רבקה גוילי, ולו ביצועים רבים.
