לכל אלה שעדין גרים עם ההורים...

why worry

New member
לכל אלה שעדין גרים עם ההורים...

ההורים מן הסתם ממנים אתכם בכל מה שקשור לאוכל, מקום לישון וכו'...
איך אתם נוהגים עם ההוצאות הבלתי-קונבציונאליות? לשלם על נסיעות, לקנות בגדים חדשים, וכו'

נניח ולהורים שלכם *כן* יש את הכסף לתמוך בכם כלכלית... באיזה גיל אתם חושבים שראוי להפסיק לבקש מהם כסף על דברים כאלה?
(השאלה מופנית במיוחד לכל אלה שהגיל שלהם יותר קרוב ל20 מאשר לפלוס, או לסטודנטים - קיצר, מי שעדיין לא עצמאי 100% מבחינה כלכלית).
 

Hawkgirl

New member
אם לומר ת'אמת..


מגיל 18 בערך התחלתי להרגיש רע לבקש כסף מההורים.
אבל אמא תמיד דאגה לדחוף לי מדי פעם כסף... כי בכל זאת, לממן לעצמי יציאות/בגדים ומותרות אחרות זה לא קל כשחיים ממשכורת של חיילת.

כמובן כשסיימתי את הצבא, והתחלתי לעבוד ממנתי לעצמי את מה שרציתי, כולל טיול לחו"ל. מדי פעם אמא פינקה קצת וקנתה גם {:

נכון להיום, ובמהלך כל תקופת הלימודים שלי, אמא עזרה בלי הפסקה כי לא הייתה לי אפשרות לעבוד במהלך הלימודים.
אני כרגע בתהליכים למצוא עבודה ומשתדלת כמה שפחות להיעזר בהורים, כך שברגע שאמצע עבודה ארגיש הרבה יותר בנוח ובלי צורך להיתמך ע"י ההורים במישור הזה.
(ואז כמובן מקווה לחפש דירה, להויצא רשיון וכו'...)
 

einat162

New member
בראייה אחורה -

לפני שהתגייסתי היו לי כמה חודשים פנויים מסיום התיכון- ככה שעבדתי קצת בזמניות.
אצלי ההורים התחילו לתת סכום כסף קבוע בתקופת הצבא, בסיס סגור (לא קבלתי אף פעם "דמי כיס" קבועים אם כבר התחיל רק אז).
אחרי הצבא המשכתי לגור בבית וחיפשתי עבודה. לא הייתי בררנית במיוחד- ככה שמאז עבדתי וחסכתי. לימודים הם מימנו- ועשיתי אותם יחד עם עבודה.

אני חייבת להודות שאני לא בזבזנית במיוחד, אין לי בעיה קנות אייס קפה בקיץ (לגמרי פינוק), אבל קשה לי להוציא 300-400 ש"ח על בגד חדש (מכנס או חולצה), גם היום כשיש לי כסף אני נוטה לא לקנות (בתכל'ס רשתות היום הורידו קצת מחירים, למרות שקסטרו ופוקס עדיין מרשים לעצמם- ויש איביי...).
 

togi12

New member
משתדלת להיות עצמאית כמה שיותר

בוודאי בקטע של נסיעות.
לפעמים אמא מפנקת אותי באיזה בגד או נעליים, או ארוחת בוקר במסעדה על חשבונה. אז אני לא מסרבת... חח
גם הרבה פעמים אני לוקחת את אחים שלי לכל מיני דברים ואז קונה להם אוכל, סרט וכו' ומשלמת מאצלי ככה שבסופו של דבר הכספים מתקזזים.

ואני לעולם לא אבקש מהם כסף. אפילו לא במצב של רעב!
קטע מפגר של עצמאות.. לא שזה אומר משהו :/
 

ShacharDawn

New member
אצלי זה סיפור קצת הפוך

לפני שהתחלתי לעבוד, בתקופת התיכון, ההורים באיזשהו שלב לחצו עלי לעבוד אחרת לא אקבל מהם סיוע למותרות (בגדים/נסיעות וכו'). דווקא מאז שאני עובדת וגם בתקופת הצבא שלי, ההורים דווקא נרתמו לעזור לי הרבה יותר, וממה שהם אמרו לי, זה ככה בגלל העובדה שאני עובדת קשה ומשקיעה, אז מגיע לי לקבל פינוק.
מאז לא היו כמעט זמנים שלא עבדתי, וזה עזר לי מאוד להעריך את העזרה שלהם ואת ערך הכסף.
 

ShacharDawn

New member
והערה נוספת

אני לרוב לא מבקשת מהם כסף ומעדיפה לממן לעצמי את הדברים האלה, אבל לפעמים הם מתעקשים
 
אהמ.

לא זוכרת מתי זה התחיל אצלי,
אבל אני די מהר וויתרתי על תמיכה של ההורים. בטח כשהיה לי כסף.

לדעתי זה פונקציה של הכנסה+הרגשה.
יש כאלו שמתחילים לעבוד ועדיין ההורים משלמים להם על... בגדים, נגיד, והם בסדר עם זה. לי זה לא הרגיש נוח, אז די מהר, ברגע שהייתה לי איזו הכנסה, שילמתי בעצמי, אלא אם ההורים הטילו וטו.
 
קצת לפני הגיוס הפסקתי לבקש כסף מההורים,

במיוחד עכשיו כשאני עובדת ומרוויחה משכורת לא רעה בכלל, אני עוזרת יותר להורים בסוף החודש מאשר ההפך.. אמא עדיין משלמת על דלק אבל זה הכל
 

Cow23

New member
אני גרה אצל אמא..

לא מסתמכת עליה על אוכל.. כביסה זה יותר הקטע שלה..

מאז הצבא הפסקתי לבקש כסף(אולי אפילו קצת לפני..)אלא רק מגורים וכל הנלווה מזה..
עכשיו החבר עבר עלינו ושנינו מקווים שנצא לעצמאות כמה שיותר מהר...
 
למעלה